הקורונה עשתה ללא מעט אנשים נזק - אם זה חל"ת שבו מקבלים אחוז מסוים מהמשכורת המקורית; אם זה סגירת העסק למי שהיה עצמאי; ואם זה פיטורים לא מתוכננים. אף שנראה שאנחנו לא מתכוונים לוותר לה בקלות, נדרשת מהרבה אנשים יצירתיות וגמישות מחשבתית כדי לצוף על פני המים.
בעוד שעולם המסעדנות הולך וגווע לאיטו, ואיתו כל מי שמתפרנס ממנו - ספקים, מלצרים, יחצנים, צלמים, מדריכי סיורי אוכל, חקלאים שמגדלים תוצרת מובחרת עבור שפים ועוד - יש תחום אחד שחווה פריחה דווקא עכשיו: האוכל המוכן.
בשלנים יאמי - סופריטו של אוסיבשלנים יאמי - סופריטו של אוסי
התבשיל של אוסי: "תמיד אהבתי לבשל"
(צילום: פזית אסולין)
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים באוכל - הצטרפו לעמוד האינסטגרם שלנו
ההצלחה של הבשלנים הביתיים שמוכרים את האוכל שלהם היא ההפתעה הגדולה של עידן הקורונה: זהו ככל הנראה הביזנס הריוחי ביותר שגשג בעקבות הסגר הראשון, אי שם בחודש מרץ השנה. למעשה, בישול ביתי הפך לאחד התחומים היותר נוחים ומשתלמים, והפך לפרנסה של ממש ללא מעט מובטלים.
בסגר הקודם כל מי שידע לבשל, וגם מי שלא, נכנס למטבח: סיפרנו לכם כבר על שפים וטבחים שהוצאו לחל"ת בגלל סגירת המסעדות, אך במקום לשבת בחיבוק ידיים, התחילו לבשל מהבית לפי הזמנה - מאיה קרפל, פליקס רוזנטל, אורן פודור, רונן פילוסוף ורבים אחרים עשו זאת, ונראה שהיו עסוקים עד מעל הראש.
סיפרנו לכם גם על אלה שלפני הקורונה העבירו סדנאות אפייה ובישול, ובסגר לא נחו לרגע ובעזרת הפלא הטכנולוגי זום, המשיכו ללמד את רזי המטבח אונליין. היו גם כאלה שראו בקורונה את ההזדמנות להגשים חלום ישן, כמו השף דן שמולוביץ שהתחיל למכור חומוס יחד עם חברו הטוב השחקן דניאל סבג.
ביניים
אבל בעקבות הסגר, החל"ת והפיטורים ההמוניים קרה כאן גם משהו נוסף: אנשים שמעולם לא בישלו באופן מקצועי, כאלה שלא עבדו ולו יום אחד במסעדה, הצטרפו לפלטפורמות אינטרנטיות ייעודיות, והחלו לבשל לפי הזמנה מהבית - וגם להתפרנס מזה לא רע בכלל. "פתאום נזכרתי שראיתי אתר של בשלנים ביתיים במהלך שיטוטים ברשת ואמרתי לעצמי שזה הזמן לבדוק האם אני באמת מבשלת טוב כמו שכולם אומרים", מספרת אוסי הכהן (60) מירושלים, שהצטרפה לפלטפורמת הבשלנים yummi לפני חודש וחצי, ומאז עושה חיל ומתפרנסת מעבודה במטבח הביתי שלה.
בשלנים יאמי - אוסיבשלנים יאמי - אוסי
אוסי הכהן
(צילום: פזית אסולין)
הכהן, שבמשך שני עשורים עסקה בתחום הפרסום ובשנים האחרונות עבדה בעמותת שקל, תמיד אהבה לבשל, אבל מעולם לא חשבה שיום אחד תוכל להתפרנס מזה. היא גם מעולם לא חשבה להיות עצמאית, ולמעשה כל החיים עבדה כשכירה.
"פניתי לפלטפורמת הבשלנים והוזמנתי לעבור 'אודישן'. לא היו לי שום ציפיות, אבל עברתי את האודישן וזה נתן לי אישור לכך שאני באמת מבשלת טוב. אחרי זה בניתי יחד איתם את התפריט, שמורכב מהמנות שאני מכירה ויודעת להכין הכי טוב. צילמתי את המנות שלי, פתחתי עוסק פטור, והתחלתי לקבל הזמנות. כל תהליך ההתארגנות לקח בערך שבועיים וממש הופתעתי מהמהירות שבה התחלתי להכניס מזה כסף".
ואת ממש מתפרנסת מזה?
"אני מצליחה לשלב את מה שאני אוהבת לעשות, את מה שעושה לי טוב לנשמה ובסוף זו גם הכנסה לא רעה. להאכיל אנשים זה כיף גדול, ואם זה גם מכניס לא מעט כסף, אז מה רע?"
איך מסתדרים עם הרבה הזמנות כשעובדים במטבח הביתי?
"אני מסתדרת מעולה, אבל אין ספק שאם היה לי מטבח גדול יותר, הייתי יכולה לקבל יותר הזמנות".
ומי עושה את המשלוחים?
"אני בעצמי עושה גם את המשלוחים. יש אפשרות לבוא לקחת, אבל רוב האנשים שמזמינים רוצים את הפינוק עד הסוף ושהאוכל יגיע אליהם הביתה".
אז אם העבודה זורמת בקלות, לא עדיף לעבוד לבד ולחסוך את העמלה?
"הפלטפורמה הזאת נותנת שירות, ואני מרגישה שמגיע להם את ה-12 אחוז שהם גובים בסוף החודש מסך כל ההכנסות שלי. הם עושים את השיווק וזה מפנה לי את הזמן לבישול".
אם תקבלי הצעה לחזור לתחום העיסוק הקודם, תעזבי את הבישול הביתי?
"לפני שבועיים חשבתי על זה, ובסוף החלטתי שלא. להיות שכיר זו לא תוכנית כבקשתך, ולהיות עצמאי ולעבוד מהבית זה לעבוד בשעות שנוחות לך ובקצב שמתאים לך. חשבתי בהתחלה שזה יהיה פתרון זמני לימי הקורונה, והיום אני יודעת שפשוט לא הבנתי כמה כיף זה יהיה".
ביניים
גם את פיליפ גוטליב (63) מראשון לציון משבר הקורונה שלח למטבח, שם הוא מכין מנות כמו עוף ברוטב קארי אינדונזי, גולאש הונגרי, רושטי, רטטוי וביף בורגניון.
במשך 40 שנה הוא עסק בשיווק, גם בשווייץ (שם נולד) וגם בישראל. "ההתמחות שלי הייתה בשיווק לחברות בחו"ל, ובמשך 16 השנים האחרונות הייתי עצמאי וליוויתי עסקים שפנו לשווקים חדשים בעולם. העבודה בתחום הזה נעצרה הרבה לפני הסגר הראשון".
בשלנים יאמי - פיליפ והבןבשלנים יאמי - פיליפ והבן
פיליפ גוטליב ובנו
(צילום: יגאל חכמון)
אז למה פנית דווקא עכשיו לבישול?
"כי תמיד הייתי טוב בזה והוזמנתי לבשל לחברים ולמשפחה. מה שקרה בקורונה הוא שכל הפרויקטים שלי נעצרו עוד בפברואר, והבנתי שאני צריך לשנות פאזה כי הקורונה שיתקה את התערוכות הבינלאומיות, את הטיסות ולמעשה את כל מה שעסקתי בו. אז החלטתי שבמקום לשבת בשילוב ידיים ולחכות שהדברים יחזרו לקדמותם, לקחת את מה שהייתי טוב בו, הבישול, ולהפוך את זה לפרנסה. כשעשיתי את המעבר גיליתי שבצד השני יש המון אנשים שהפלטפורמה של הבשלנים שמבשלים מהבית מספקת להם פתרון מעולה".
מי הם האנשים שמזמינים היום אוכל מוכן הביתה?
"יש אנשים שלא אוהבים לבשל או שאין להם זמן בשביל זה, אבל הם עדיין רוצים שיהיה להם אוכל ביתי בבית, וכאן הבשלנים נכנסים לתמונה ומספקים מענה לצורך הזה".
אז למה צריך פלטפורמה, למה לא לעשות את זה עצמאית?
"הפלטפורמה מאפשרת כניסה מהירה וזולה יחסית למה שדורשת הקמה של עסק חדש. חוץ מזה, ההכנסות מתחילות לזרום ישר על ההתחלה, ויש כאן הרבה פחות סיכון עסקי. תמיד אמרו לי שאני צריך לפתוח מסעדה, אבל מי צריך מסעדה אם אפשר לבשל ולמכור מהבית?"
בשלנים יאמי - גרטן של פילעפבשלנים יאמי - גרטן של פילעפ
גרטאן של פיליפ
(צילום: יגאל חכמון)
זה שאתה עובד מהמטבח הביתי לא מפריע לשאר בני המשפחה שחולקים איתך את אותו החלל?
"לא, ההפך. אשתי שעובדת בתפקיד ניהולי בכיר עוזרת לי המון בפרויקט הבישול שלי, והילדים כבר גדולים ולא גרים בבית. אחד הבנים שיש לו קצת רקע במטבחים מקצועיים מגיע לפעמים לעזור".
ופנסיה לא בתכנון?
"אין לי זמן אפילו לחשוב על זה כי אני עצמאי. אני מניח שאחרי גיל הפרישה אוכל לעבוד במינונים נמוכים יותר, אבל עדיין אמשיך לעבוד כי החיים בארץ יקרים מאוד".
ביניים
צ׳ו דודקביץ׳ (29) הגיעה לארץ שנה לפני פרוץ מגפת הקורונה, בעקבות נישואים לדרור דודקביץ', אותו הכירה כשעבד בבנגקוק. לפני שהתחילה המגפה היא עבדה בחברה פיננסית שמרבית לקוחותיה עובדים זרים שחיים בארץ, וכמו רבים - מיד עם תחילת הסגר היא הוצאה לחל"ת.
בשלנים יאמי - צ׳ו בשלנים יאמי - צ׳ו
צ׳ו דודקביץ'
(צילום: דרור דודקביץ⁩)
"תמיד ידעתי שיש לאשתי פוטנציאל בבישול כי כל פעם שהיא הכינה למישהו מהמשפחה או לחברים אוכל, כולם התלהבו מאוד", מסביר דודקביץ'.
"כשהוציאו אותי לחלת ונתקלנו ברשת בפלטפורמה אינטרנטית לבשלנים, זה הרגיש כאילו דלת אחת נסגרה ודלת חדשה נפתחה במקומה", מספרת צ'ו, "ושנינו נכנסנו בדלת הזו בכל הכוח".
דודקביץ', שעובד כשכיר בחברת הייטק, עובד בבית מאז תחילת הקורונה, ועוזר לאשתו בכל מה שצריך בשביל להפעיל את הביזנס הקטן שלה מהבית: בזמן שהיא מבשלת הוא עורך את הקניות ואת המשלוחים, והוא גם זה שמקבל את כל ההזמנות.
האמנת פעם שתתפרנסי מבישול?
"ממש לא. בתאילנד עבדתי בעירייה ובישול מעולם לא למדתי. מה שאני מכינה היום זה דברים שלמדתי בבית מאמא שלי. בשביל העסק הזה גייסנו לעזרה את כל המשפחה כדי להרחיב את טווח המשלוחים שלנו".
בשלנים יאמי -‎⁨דים סאם של צ׳ו בשלנים יאמי -‎⁨דים סאם של צ׳ו
ה‎⁨דים סאם של צ׳ו
(צילום: דרור דודקביץ⁩)
יש סיכוי שיום אחד תפתחי כאן מסעדה?
"אני חושבת על זה אבל לפתוח מסעדה זה סיכון ענקי והוצאות שאין להן סוף. ההכנסה הרבה יותר גבוהה כשמבשלים מהבית, כי אין הוצאה על השכירות ועל המשכורות של העובדים".
איך אתם מצליחים להשיג את כל המצרכים המיוחדים שדורש המטבח התאילנדי?
"יש דברים שבאמת קשה להשיג ואנחנו גם באנו ללא ניסיון עסקי בתחום, אבל למדנו די מהר והיום יש לנו כבר ספקים ייעודיים שמתמחים בירקות וחומרי גלם למטבח האסיאתי".
איך אתם מסתדרים במטבח הביתי? לא צפוף?
"בשביל להכין אוכל תאילנדי מספיק שיש לך מקום לשלושה ווקים על הגז. אין צורך בתנורים או בכלי בישול מיוחדים, וגם תהליכי ההכנה קצרים ברגע שעושים מראש את כל ההכנות".
״תמיד רצינו שיהיה לנו בייבי משלנו, ולא ידענו מאיפה להתחיל", אומר דודקביץ', "בזכות הקורונה התחלנו מכלום ויש לנו היום עסק מאוד רווחי. אחרי הסגר הנוכחי אנחנו מתכוונים להתחיל לעשות גם אירועים".
ביניים
אבי ולילי כהן (39 ו-36) מבת ים הצטרפו לטרנד הבישול הביתי רק לפני שבועיים, וכבר יש להם בבית מקפיא נוסף וחדר האורחים שלהם הפך למשרד, שממנו לילי מנהלת את מערך המשלוחים וההזמנות. היד המרוקאית של אבי, שטובה במיוחד בקוסקוס ומפרום, שולטת על הבישולים, את האדמיניסטרציה לילי עושה.
בשלנים יאמי - אבי וליליבשלנים יאמי - אבי ולילי
אבי ולילי: הוא מבשל, היא על האדמיניסטרציה
(צילום: מקס מורון)
"אבי היה תמיד זה שבישל בבית. כבר בשבוע הראשון של ההיכרות שלנו הוא הכין לי דגים מרוקאיים", מספרת כהן.
לילי עסקה בתחום התיירות ויצאה לחל"ת בתחילת הקורונה, ואבי עבד בחנות לחומרי בניין ופוטר יחד עם עוד חמישה עובדים נוספים. "שנינו ניסינו למצוא עבודה אחרת, אבל אז הבנו שיש יותר פיטורים מאשר גיוסים", מסבירה לילי.
ואיך הגעתם לבישול מהבית?
"נתקלנו בזה במקרה והחלטנו שאם כבר אנחנו בבית, וגם ככה אין יותר מדי מה לעשות, ננצל את האהבה של אבי לבישול ואת יכולות האדמיניסטרציה שלי, וננסה להרוויח מזה כסף".
זה לא מורכב לעבוד יחד ועוד מהבית?
"לפעמים כן אבל אנחנו לומדים להתרגל ולהכיל אחד את השני. ההזמנות הגיעו כבר בשבוע הראשון, והיינו ממש בהלם כי לא ציפינו שזה יגיע כל כך מהר".
בשלנים יאמי - מפרום של אבי וליליבשלנים יאמי - מפרום של אבי ולילי
המפרום של אבי ולילי
(צילום: מקס מורון)
יש ביקוש למשלוחי אוכל בבת ים?
"דווקא בבת ים לא כל כך, לכן אני עושה משלוחים עם האופנוע שלי לחולון, לגבעתיים, לתל אביב, לרמת גן ולראשון לציון".
איך מרגיש לכם המעבר לעצמאות ולעבודה מהבית?
"לי היה קצת קשה כי התרגלתי לנוחות, לקפה במשרד, לארוחות צהריים עם קולגות לעבודה והיום אני צריכה לצאת למשלוחים באמצע היום ובשיא החום. גם אבי מאוד אהב את מה שהוא עשה, אבל באותה מידה הוא גם אוהב לבשל, וזה המזל".
"אני מת על עבודה מהבית, כי לא משנה כמה זה יהיה מאתגר, זה יותר כיף מלקום ב-4:00 לפנות בוקר כדי לפתוח בזמן את החנות ואז לעבוד עד 18:00", מסביר אבי. "היום, אני קם מתי שאני רוצה, שותה בכיף קפה, ומתחיל להכין את ההזמנות, בקצב שלי. ככה אני גם מסיים את העבודה מתי שאני רוצה, ולוקח הפסקה מתי שבא לי".
אז לא תחזור לתחום שעסקת בו?
"לא. כל החיים הייתי שכיר, ועכשיו הגיע הזמן שאני אעבוד בשביל עצמי. הקורונה יצרה הזדמנות - להפוך את מה שבער בי כל החיים - למקור הכנסה. מסעדה אני לא אפתח, כי מסעדות נסגרות על ימין ועל שמאל. בבישול מהבית אין סיכון, מקסימום אם לא ילך, נחזור להיות שכירים כמו שהיינו".
אז אתם ממליצים על זה גם לאחרים?
"לגמרי. אני חושב שאפשר לשלב בין בישול מהבית לבין עבודה רגילה, כי בישול מעניק הכנסה נוספת בזמן הפנוי שלך, ואם אתה אוהב לבשל וזה גם ככה התחביב שלך, זה אחלה של דבר. הקורונה נתנה לנו את הזמן לשבת, לחשוב ולחשב את המסלול מחדש. נכון שיכולנו להישאר בבית, לא לעשות כלום וליהנות מדמי אבטלה, אבל אנחנו אנשים שאוהבים עשייה, והרגשנו שיש כאן חלון הזדמנויות שנפתח ואנחנו חייבים לנצל אותו".