55 שנים החקלאי עמרם ילוז מגדל אבטיחים ללא הפסקה, ומעולם לא נתקל בשנה כזאת: בשל מזג האוויר והטמפרטורות הנמוכות שהיו בחודשים האחרונים, האבטיחים של ילוז חנטו (חנטה - שלב בוטני של התפתחות הפרי) מאוחר. המשמעות של זה עבור ילוז היא שהאבטיחים לא הבשילו בזמן, כמו שהיו אמורים להבשיל (השתילים נשתלו בינואר והאבטיחים היו אמורים להקטף באפריל). המשמעות של זה לחובבי האבטיחים היא שהשוק כרגע מוצף.
ובשוק כמו בשוק - הכל מתחיל ונגמר בהיצע וביקוש, מה שאומר שאם השוק מוצף בימים אלה באבטיחים אז המחיר שלהם נמוך יחסית. "השתחררתי מהצבא בשנת 67' ואני מגדל אבטיחים משנת 68' אבל עד היום לא ראיתי דבר כזה", מודה ילוז. ילוז הוא מגדל האבטיחים הכי ותיק בארץ. הוא גר ביבניאל ומגדל 800 דונם של פירות, אותם הוא משווק לרשתות השיווק השונות.
"מעולם לא הייתה לנו שנה כזו, מזג האוויר החורפי בחודש אפריל גרם להרבה בעיות בגידול. את האבטיח ששתלנו בינואר היינו צריכים לקטוף בסוף אפריל ובפועל רק עכשיו גמרתי לקטוף. אז במקום 90-100 ימי גידול זה נמשך 130 ימי גידול, והיבול היה אפסי. במילים אחרות אני יכול להגיד שהגידול השנה היה ארוך מידי וההוצאות שלי כחקלאי היו עוד 30 40 אחוזים מהרגיל, וזה משהו שלא היה בתולדות האבטיחים במשך כל השנים".
ממה נבעה ההבשלה המאוחרת? "ההבשלה המאוחרת התרחשה כי מזג האוויר היה קר יחסית לעונה והטמפרטורות היו נמוכות מאוד. בגלל מזג האוויר האבטיח לא חנט אז אם אנחנו קוטפים 30 יום מאוחר ממה שהיינו צריכים, זה אומר שיש לנו הוצאות של עוד ריסוסים, עוד דשנים, עוד השקייה. גם הייבול הפעם קטן משמעותית מהרגיל - במקום 7 טון בדרך כלל הוא היה רק טון וחצי, אז בסופו של דבר המשוואה היא כזאת שההוצאות יותר גדולות והייבול יותר קטן. מה שקטפתי לא מכסה את כל ההומאות שהיו לי השנה. גם השמדתי השנה דונמים רבים של אבטיח. קרן נזקי טבע לא מכירה בבעיות שלנו, הדבר הזה הוא אסון לאומי של החקלאות".
למה בעצם להשמיד? "אני משמיד כי אבטיח שגדל 140 יום אין לו הבשלה אחידה, ואז עד שאתה גומר לקטוף אותו הוא כבר מתקלקל עד שהוא מגיע לחנות. את הרשתות כל זה לא מעניין כי הם בכל מקרה לוקחים את העמלות שלהם אבל החקלאי בסוף בשנה כזאת נשאר בלי כלום. כולם גוזרים קופונים, והחקלאי מפסיד. בחיים לא היה מצב כזה".
אז מה הסיבה של ריבוי האבטיחים כרגע בשווקים? "הסיבה פשוטה - גם בשנה הכי גרועה לא היה מצב שאני קוטף אבטיחים יחד עם אילת. זה גרם להיצע גבוה וביקוש נמוך מאוד ובעקבות זה לירידת מחירים. לא מזמן היו חסרים אבטיחים בשוק במשך יומיים אז המחירים קצת עלו והפכו אותנו, את החקלאים לשודדים. אף חקלאי לא מתעשר מזה, אנחנו רק רוצים להפסיד כמה שפחות. כשהיו חסרים אבטיחים במשך כמה ימים, האבטיחים שנמכרו היו פחות טובים אבל היה ביקוש אז המחירים עלו. אבל גם זה לא עזר לנו כי לא היה לנו מה לקטוף. עכשיו הגיע מבול של אבטיחים לשווקים וכולם חושבים שהחקלאים יתעשרו - אבל אנחנו לא נתעשר אנחנו רק רוצים להוציא את ההוצאות. מגדל כמוני לא יכול להרשות לעצמו להפסיד כל כך הרבה כסף. המדינה צריכה להתערב".
ומה עם האבטיח ששתלת בפברואר ומרץ? "אני מקווה שהמחירים יעלו קצת בעקבות הגידולים של פברואר ומרץ, שהם גידולים יותר מוצלחים, טובים וטעימים. אנחנו מחכים בציפייה לרגע שיהיה לנו כדאי לקטוף אותם".
ומה בנוגע לאבטיחים עם פגמים חיצוניים? רשתות השיווק לא רוצות אותם? "כן, הרשתות לא אוהבות אבטיחים ובכלל פירות לא 'יפים'. השמדנו בשטח שטחים שלא קטפנו, יש שם גם אבטיחים שלא אכילים, אין להם טעם. מזג האוויר לא נתן לאבטיח מה שהוא צריך. אבל לאבטיחים היום יש טעם טוב והגידול של ינואר בשלבי סיום של השמדה, יש לי שטח של 80 דונם שאני לא הולך לקטוף אותו".

מצילים אבטיחים

רשתות השיווק אולי לא מעוניינות באבטיחים עם פגמים אסתטיים, אבל יש מי שישמח לקבל אותם: בארגון "לקט ישראל" עובדים מול חקלאים, ומקבלים מהם סחורה פגומה שאף אחד לא רוצה לשים לראווה בחנות שלו. לחקלאי יש לא מעט רגעים במהלך השנה שבהם הם לא מצליחים למכור ולשווק את הסחורה שלהם ופה "לקט ישראל" נכנסים לתמונה: הם קוטפים אותה מהשדות של החקלאים, אוספים אותה למרכז הלוגיסטי ברעננה ומשם התוצרת נתרמת לכל העמותות במדינה.
"השוק מוצף באבטיחים והמחיר שלהם כרגע נמוך", אמר הבוקר (ה') עמיר יחיאלי מארגון "לקט ישראל" לאולפן ynet. "כרגע השמש גורמת לאבטיח להבשיל מהר מדי, החקלאים לא מספיקים לקטוף, והפרי יכול להיהרס. ופה אנחנו נכנסים לתמונה. אנחנו בקשר יום-יומי עם החקלאים".
ממה נגרמים הכתמים על האבטיח? "האבטיח גדל על האדמה ונמצא בשיח, מעליו יש עלים ירוקים ומתוכם מבצבץ אבטיח. השמש מכה על השדה ומספיקה מכת שמש קטנה בשביל שיהיה על האבטיח כתם צהוב. חשוב להבין שזה רק חיצוני - למעשה האבטיח מעולה ונשאר אותו דבר בפנים, אבל בחוץ יש לו כתם צהוב. לנו אין בעיה עם זה אבל לחנויות הירקות יש. אנחנו משתדלים לתת תוצרת גם מזינה וגם בריאה, הרבה פירות וירקות. עכשיו באמת יש לנו הרבה אבטיח, יותר כיף מזה בקיץ לא יכול להיות. אני פונה לחלקאים: מי שיש לו שטח שאותו הוא לא יכול למכור או לשווק, נשמח שיהיה איתנו בקשר ונעביר את התוצרת שלו לאנשים שזקוקים לזה".
3 צפייה בגלריה
אינפו אבטיחאינפו אבטיח

מה תוכלו להכין מאבטיח?

סלט אבטיח

תומר טל, מסעדת ג'ורג' וג'ון
המצרכים:
1 אבטיח קטן או חצי גדול 4 גבעולי נענע מיץ מליים שלם גרידה מליים שלם (אפשר גם לימון) 200 גר' גבינת פטה חופן גרעיני דלעת
3 צפייה בגלריה
(צילום: יובל חן)
אופן ההכנה:
  1. חותכים את האבטיח לקוביות קטנות כמו בסלט, ומניחים בקערת ערבוב.
  2. מפרידים את הנענע מהגבעולים, קוצצים דק ומוסיפים לקערה.
  3. מגררים את קליפת הליים, וסוחטים את המיץ.
  4. מפזרים את גבינת הפטה (מפוררים גס בידיים), מפזרים מעל הכל גרעיני דלעת, מגישים מיד.

מרק אבטיח קר

רותי קינן
המצרכים (ל-4 מנות):
5 כוסות קוביות אבטיח (כ-1 ק"ג) 2 פלפלים אדומים, מנוקים וחתוכים לחתיכות 2 מלפפונים בינוניים, קלופים וחתוכים לחתיכות 2 פרוסות עבות לחם לבן מאתמול, חתוכות לקוביות גדולות 1/2 כוס מים 1 כף חומץ בן יין אדום 1/3 כוס שמן זית 1 כפית מלח 2-3 טיפות טבסקו 1 גביע (200 מ"ל) יוגורט (לא הכרחי)
להגשה - חופן קוביות קרח חופן גבינת פטה מפוררת חופן עלי נענע
3 צפייה בגלריה
(צילום: ירון ברנר)
אופן ההכנה:
  1. מניחים במכל הבלנדר את האבטיח, הפלפלים, המלפפונים, הלחם והמים ומרסקים לתערובת חלקה. מוסיפים את החומץ, השמן, המלח והטבסקו ומפעילים לכמה שניות. מצננים היטב עד להגשה.
  2. לפני ההגשה, בוחשים פנימה את היוגורט, אם רוצים. יוצקים לצלחות ומוסיפים לכל צלחת קוביות קרח, פטה ועלי נענע.