אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת באפלו, האוניברסיטה הציבורית הגדולה ביותר בניו יורק, פרסמה התנצלות רשמית על כך שכינתה פלאפל "אוכל ישראלי" ביריד האוכל הבינלאומי שלה, והגדירה את הניסוח כ"פוגעני" ו"חסר רגישות תרבותית".
נציגי האגודה מסרו כי מדובר ב"טעות שהותירה רבים בתחושת ניכור ואכזבה מוצדקת", וכי "למרות שהאזכור הוסר במהירות, אנו פועלים לתיקון ההשפעה שנגרמה". לדבריהם יריד האוכל המסורתי נועד לבטא את הגיוון התרבותי בקמפוס, אך הפעם "המסר השתבש".
הסערה פרצה בעקבות פוסט באינסטגרם לרגל שבוע האוכל הבינלאומי בקמפוס, שבו הופיעו מאכלים מאזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, כולל פלאפל שסומן כ"ישראלי", לצד מנות מהמטבח הפלסטיני והגאני. האזכור עורר מחאות מצד פעילים פרו-פלסטיניים, שדרשו את הסרת השיוך לישראל בטענה ל"ניכוס תרבותי" ולמחיקת הזהות הפלסטינית. לדבריהם הפלאפל הוא "קורבן של קולוניאליזם קולינרי" והמנה צריכה להיות מיוחסת דווקא ללבנון, לסוריה או למצרים. תוך זמן קצר הוסר הפוסט המקורי, ובגרסה החדשה נעלמו כל האזכורים הגאוגרפיים – הן "ישראל", הן "פלסטין", והן "גאנה" – במטרה להרגיע את הרוחות.
בקהילה היהודית באוניברסיטה – שבה כ־1,800 סטודנטים יהודים, כ־7.5% מכלל הלומדים – התקבלה ההתנצלות בזעם. "מדובר באבסורד מוחלט", אמרה ל-ynet אנה אדמס, סטודנטית יהודייה ופעילה בקמפוס: "מי היה מאמין שתפריט ארוחת צהריים ידרוש ועדת אתיקה".
עו"ד סטיבן פלאטו, נשיא ארגון הדתיים-הציוניים של אמריקה ואביה של אליסה פלאטו ז"ל שנרצחה בפיגוע מכונית התופת בצומת כפר אדום ב-1995, אמר כי "לא מדובר על ויכוח על חומוס, אלא על קיום. כשהמילה 'ישראלי' נחשבת לפוגענית, הזהות כולה הופכת ללא לגיטימית". לדבריו, עצם ההתנצלות מעידה על הפנמה של גישה שבה ישראל איננה ראויה לאזכור פומבי. "ההתנצלות לא טרחה להסביר מהו בדיוק 'הפשע התרבותי' שנעשה, או מי נפגע, אלא הסתפקה באשמה כללית בשם 'צדק והומניות'. מעל הכול, לא הייתה שום התייחסות לסטודנטים היהודים, אלה שעלולים לחוש מושתקים ומודרים בעצמם".
פלאטו הוסיף כי בכך נוצר מדרון חלקלק שבו שפה הופכת לכלי למחיקת זהות. "האוניברסיטה לא תיקנה טעות עובדתית. היא מחקה שם של מדינה אחת בלבד, כאילו באמת נעשתה כאן עוולה. כך נראית הדרה בשפה של צדק חברתי. העובדה שמנהג של אוכל - ולא של פוליטיקה - הפך לכל כך טעון, אומרת משהו על מצב הדיון הציבורי באקדמיה", סיכם פלאטו.
בישראל הפלאפל הפך לסמל לאומי, אך מומחים למטבח מזרח-תיכוני מזכירים כי המאכל, בדומה לחומוס, סביח או קוסקוס, שייך למסורת קולינרית אזורית רחבה יותר: מנות שעברו גלגולים גיאוגרפיים ותרבותיים, ונמצאות בלבנט כולו עוד לפני קום מדינות הלאום המודרניות.
הסערה האחרונה מצטרפת לשורת עימותים דומים מהשנים האחרונות, שבהם מאכלים המזוהים עם ישראל עוררו התנגדות בטענה ל"ניכוס תרבותי". כך למשל רשת הסופרמרקטים האמריקנית Trader Joe’s ספגה ביקורת לאחר ששיווקה מוצר תחת השם "Israeli Couscous" – קוסקוס ישראלי. לקוחות זועמים טענו כי מדובר ב"אורז פלסטיני בשם עברי", והאשימו את הרשת ב"הלבנת כיבוש". אחרים הגנו על המותג וציינו כי מדובר בשם מקובל למוצר שפותח בישראל בשנות ה-50. בסופו של דבר הרשת הסירה את האזכור "ישראלי" מהאריזה, בטענה לשינוי ספק ומעבר לייצור בארצות הברית.
עימותים דומים התעוררו גם סביב הצגת חומוס כ"ישראלי" בפסטיבלים קולינריים, תערוכות בינלאומיות, קנטינות בקמפוסים ואף בספרי בישול. גם אז עלו האשמות בדבר "גניבת תרבות" לעומת טענות נגדיות על מטבח משותף ועל הניסיון להחריג את ישראל מהלגיטימציה האזורית.
