יובל חובב לא חיכה להבטחות או לתוכניות השיקום שמתעכבות בנבכי הבירוקרטיה. לפני כחצי שנה, עם תום הפינוי וחזרתם של חלק מבני קריית-שמונה לעיר, הוא עזב את לוד ועבר עם אשתו הדר וחמשת ילדיהם לעיר הפצועה. בעיר שכשליש מתושביה לא חזרו מהפינוי הממושך וכ-40 אחוזים מהעסקים הקטנים בה נמחקו ולא שבו לפעול בה עם תום המלחמה, חובב, רכז צמיחה דמוגרפית ב"קרן קהילות", הבין שהשיקום האמיתי לא יתחיל בנאומים, אלא במעבר לעיר, ובכיס של בעלי העסקים המקומיים.
"הכול התחיל כשחבר שאל בתמימות איפה אפשר להשיג משלוחי מנות מוכנים בעיר", מספר חובב. "החלטנו להפוך את זה לקונספט. חברנו כמה תושבים והתחלנו לייצר מארזים שכל מרכיביהם מגיעים מהעסקים הכי קטנים בקצוות העיר, אלו שהכי זקוקים לעזרה. העיצוב הגרפי, הדפוס, התיעוד ואפילו המוביל של המשלוחים לנקודות החלוקה ברחבי הארץ - כולם מקומיים".
תוך יומיים בלבד מרגע פתיחת דף המכירה, נחטפו יותר מ-1,200 משלוחי מנות. "חשבנו להתחיל עם 400 מארזים, אבל תוך פחות מיום הכול נמכר והגדלנו את הכמות פי שלושה, ועצרנו מול הביקוש העצום והמרגש כל כך", אומר חובב. בתוך המארזים "נוף לחרמון" (85 שקל), "פיקניק בנחל" (200 שקל) או "מזמרת הארץ" (120 שקל) הכניסו אתמול מתנדבים מקומיים משלל התוצרת המקומית, או כזו שנמכרת במכולות השכונתיות, והוסיפו גלויות נוף מרהיבות ומפת מקומות סודיים, אתרי טבע ומים, שרק תושבי העיר מכירים.
במארזים אפשר למצוא גם את העוגיות והמקרונים של חגית פרטוק, בעלת העסק "מארזים וקינוחים בסטייל אחר". פרטוק חזרה לקריית-שמונה אחרי שנתיים של פינוי בנתניה, רק כי הילדים שלה התעקשו לחזור הביתה. "זה נותן לנו דחיפה שמעירה אותנו ומראה שרואים אותנו", היא אומרת.
זהבה ממן, עובדת באוניברסיטת תל־חי שהתנדבה לארוז את המשלוחים, חזרה לאחרונה לעיר אחרי שנה וחצי של פינוי באילת. אף שמצאה עבודה בדרום ובתקופת הפינוי הממושכת התרגלה כבר לחיים אחרים, הגעגוע לבית הכריע. "הילדים והנכדים חזרו גם הם וגרים שוב לידי" היא מספרת בהתרגשות, "אבל מאוד עצוב לי לראות את מקומות כמו המרכז המסחרי שלנו, ליד הדואר המרכזי, כשהוא סגור והחנויות נטושות. הרעיון הזה להזרים דם לעסקים הקטנים פה בעיר הוא משמעותי ומרגש כל כך".
חובב מתאר שיעור באנושיות שקיבל דווקא מהאנשים שנלחמים על הפרנסה שלהם בעיירת הגבול הצפונית. "כשבאנו לחנות 'בגדן' וסיפרנו לו על המיזם, הוא אמר שהוא חושב שעדיף שנחזק את החנות 'מלך השקל' הסמוכה ונקנה ממנו. כשהלכנו ל'מלך השקל', הוא הציע שנלך לעסק אחר. כל אחד חשב שבמקום אחר זקוקים יותר לתמיכה הזאת. אנחנו מאמינים שמהמקום הזה תצמח התקווה. העיר הזאת זקוקה לכוח קנייה ולחיבוק ישראלי, לא למתנות. בעלי העסקים זקוקים לעם ישראל ולא לעוד קצבאות".
המיזם של חובב וחבריו הוא אולי טיפה בים של צרכי השיקום, אבל כשהוא מגיע מאנשי המקום ומהרצון לקחת אחריות ולהיות חלק מהתיקון שהעיר זקוקה לו נואשות, יש בו גם בשורה של ממש לתושבים שזקוקים שיראו ויזכרו אותם בשעתה הקשה. "אנחנו כבר חושבים על חבילות שי לפסח וקוראים לוועדי עובדים להצטרף ולרכוש", מסכם חובב. "השיקום של העיר הזאת הוא עניין הרבה יותר גדול מהעניין הפרטי שלנו. יש פה בצפון עסקים קטנים וגדולים כמו יקבים, מפעלי מזון מיוחדים ומכל טוב הארץ שלנו - כולם יכולים לרכוש דווקא מהם כעת ולהיות חלק מהושטת היד והסולידריות שכל כך מחזקת ודרושה פה".
פורסם לראשונה: 00:00, 18.02.26
