בשיתוף אלי לילי
מעידות ונפילות בגיל השלישי נפוצות ומשפיעות על כ-30% מהמבוגרים בגילאים של 65-80 וכ-50% מבני ה-80 ומעלה. כמחצית מהנופלים יפלו שוב בהמשך, כך מלמדת הסטטיסטיקה. לנפילות אלה השלכות פיזיות ופסיכולוגיות משמעותיות: הפציעות, כתוצאה מהן, יכולות להזיק באמצעות חבורות וחתכים אבל גם להוביל לפגיעה באיברים פנימיים, בחבטות ראש, או בשברים מסובכים, כמו שברים בצוואר הירך.
צפו בפודקאסט המצולם:
"נפילות הן אחת הבעיות הקשות, בעיקר של הגיל המבוגר", אומר פרופ' איתמר רז. "אנחנו מדברים על שבר באגן אבל הן יכולות להביא גם לשטף דם במוח, פגיעות תוך בטניות, הרבה מאוד בעיות מסכנות חיים כולל השבר הזה".
עד כמה נפוצות נפילות בגיל מבוגר?
פרופ' גלעדי מפתיע ואומר: "נפילות מאוד נפוצות וכשאנחנו אומרים 'מבוגרים' אני חושב שצריך להתחיל לדבר על אנשים מגיל 50 ומעלה. אנחנו לא מדברים על אנשים קשישים. נפילות קיימות גם אצל אנשים צעירים יותר, בעיקר סביב מחלות. אפילו שפעת מגדילה את הסיכון לנפילות. אחרי הקורונה ראינו הרבה אנשים שנפלו על רקע של חולשה סביב המחלה. אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה שאנשים מאוד מודאגים, חרדים, עצם החרדה והדאגה והדכדוך, כבר מגדילים את הסיכון לנפילות".
איזו נפילה תגרום לנזק?
"אתה לא יודע איזו נפילה תגרום לשבר בצוואר ושיתוק או חבלת ראש, זה תלוי במכניקה של הנפילה. ככל שהנפילה היא מהירה יותר וחדה יותר, הסיכון לפגיעה קשה יותר", אומר פרופ' גלעדי ומפציר לעשות הכל כדי להימנע מנפילות.
האזינו לפודקאסט:
איך נמנעים מנפילות?
"פעילות גופנית זה ה-דבר נגד נפילות", אומר פרופ' רז ומחרה אחריו פרופ' גלעדי ומסביר, שפעמים רבות, אנשים עם חרדת נפילות גוזרים על עצמם מעצר בית, נחלשים ואז כשהם כבר יוצאים, הם נופלים שוב.
תופעות לוואי מתרופות
פרופ' גלעדי מבקש להחזיר חלק מהאחריות למניעת נפילות למבוגרים עצמם: הנעליים איתן אנחנו צועדים, איכות הראייה, חדות הראייה, השמיעה, התפקוד של מערכת שיווי המשקל, התפקוד המנטלי, איכות השינה "ותרופות כמובן. יש המון תרופות שמעלות את הסיכון לנפילות", הוא אומר, "בראש הרשימה, תרופות שמערפלות את החושים שלנו שמרדימות, שמטשטשות, תרופות שינה, תרופות שמורידות לחץ דם, תרופות שגורמות לטשטוש בחדות המחשבה. אין ספק שכשנותנים תרופה לאנשים מבוגרים או לאנשים חולים עם מחלות שמגבירות את הסיכון לנפילות, חייבים לקחת את זה בחשבון".
מה עושים בבעיות התמצאות במרחב, ורטיגו, גלאוקומה או טינטון?
"אין פתרון תרופתי, הפתרון הוא פתרון התנהגותי", אומר פרופ' גלעדי ומתנדב לתת טיפ לכל אלה ולמועדים אחרים לנפילות מסוכנות: "עד שאנחנו נופלים, אנחנו הרבה מאוד פעמים מועדים. המעידה היא הסנונית המבשרת את בוא החורף. צריך לזכור את זה, כי אנחנו לא מייחסים מספיק חשיבות ל'כמעט נפילה', אבל אנשים שיש להם הרבה 'כמעט נפילות' בסוף נופלים. חייבים לשים לב לזה".
"נפילה בעיניי היא כשל קוגניטיבי, כשל בחשיבה, כי אדם בריא, לא מעריך את השטח, חד משמעית והוא לא נזהר מספיק", הוא מוסיף. "חוסר הערכת הסיכון והערכת איכות התפקוד היא פגיעה קוגניטיבית ואנחנו צריכים לטפל בקוגניציה".
חוסן גופני
פרופ' גלעדי מסביר שאין דרכי קיצור והחוסן הפיזיולוגי חשוב באופן קריטי. "שרירי רגליים חזקים, מקטינים משמעותית את הסיכון לנפילה ומשפרים משמעותית את איכות ההליכה". הוא גם מפציר באנשים לשפר את תגובות שיווי המשקל. "יש מחקרים שטאי צ'י, צ'י קונג, פיזיותרפיה וסטיבולרית משפרים שיווי משקל ומונעים נפילות".
סוכרת ונפילות
"נפילות וסוכרת נפוצות מאוד", מסביר פרופ' רז ומרחיב, שמבוגרים עם סוכרת נושאים גם בעיות ראיה, נפילות לחץ דם, בעיות קוגניטיביות ואובדן תחושת המרחב. זה, הוא אומר, מעמיד להם סיכון גבוה לנפילות.
לסיכום, כדי למנוע נפילות אנשים צריכים לבנות את מסת השריר שלהם, לעשות תרגילי יציבה, תרגילי גמישות, תרגילי חיזוק שרירים, לאכול הרבה חלבון ולעשות הרבה פעילות גופנית.
בשיתוף אלי לילי
פורסם לראשונה: 07:00, 31.01.24