ילדים זה שמחה, אבל לא כל בתי החולים מוכנים לשתף בנתוני הלידות שלהם. פערים משמעותיים בכל הנוגע לפרוצדורות השונות הקשורות בלידה נרשמו בין בתי החולים השונים - כך עולה מנתונים שהגיעו לידי “ידיעות אחרונות” לאחר בקשה של התנועה לחופש המידע.
עם זאת, על אף שבתי החולים גורפים אלפי שקלים עבור כל לידה והתחרות ביניהם על היולדות הגיעה לשיא בשנים האחרונות – רבים מהם אינם מוכנים לחשוף נתונים מהותיים שעשויים להשפיע על בחירת המקום בו תלדנה הנשים ההרות.
2 צפייה בגלריה
 איפה הכי כדאי ללדת?
 איפה הכי כדאי ללדת?
איפה הכי כדאי ללדת?
(צילום: shutterstock)
מבתי החולים וולפסון, אסף הרופא וזיו – לא התקבל מידע כלל. בהדסה עין כרם העדיפו שלא להשיב למרבית השאלות, ובבית החולים ברזילי בחרו שלא למסור נתונים רבים ובהם מספר הלידות שבהן נעשה שימוש במכשירים חיצוניים ולידות שנעשו תוך שימוש בזירוז.
קראו עוד:
על פי הנתונים, בית החולים עם מספר הלידות הגבוה ביותר ב־2020 היה סורוקה בבאר־שבע עם 16,693 לידות, לעומת כ־12 אלף לידות באיכילוב, כ־10,000 לידות בשיבא וכ־7,000 לידות בבילינסון.
2 צפייה בגלריה
אילוסטרציה אישה לידה מחט אפידורל
אילוסטרציה אישה לידה מחט אפידורל
זריקת אפידורל. מהירות קבלת האלחוש תלויה בבית החולים
(צילום: Shutterstock)
אחת השאלות המרכזיות בכל הנוגע להעדפתן של נשים בלידה היא השימוש באפידורל, חומר מאלחש שמטרתו להקל את הכאב במהלך הלידה שהפך לשכיח במיוחד בעשורים האחרונים.
מהנתונים עולים פערים משמעותיים בכל הנוגע למדיניות בתי החולים באשר לשימוש בחומר. בשנת 2020 בית החולים רמב"ם היה שיאן בתי החולים בשימוש באפידורל, כאשר 76% מהלידות שהתקיימו בו נעשו תוך שימוש בחומר. לשם השוואה, ב־2020 בסורוקה נרשם שיעור נמוך באופן משמעותי של שימוש באפידורל לעומת רמב"ם.
"יש לנו הרבה לידות ראשונות שצורכות יותר אפידורלים, כמו גם הרבה לידות בסיכון גבוה", אומר פרופ' זאב וינר, מנהל המערך למיילדות ברמב"ם. "בנוסף, יש גם נגישות רבה לאפידורל. אצלנו יש זמינות מאוד גבוהה, וכל מי שרוצה אפידורל יכולה לקבלו. בנוסף, לעיתים גם יש מחסור ברופא מרדים שמונע מנשים לקבל את האפידורל, ואצלנו זה כמעט שלא קורה. האוכלוסייה שאנחנו משרתים מתאפיינת בילודה שאינה גבוהה כמו במקומות אחרים, ולכן חלק ניכר מהלידות הן ראשונות, מה שמשפיע על הדרישה לאפידורל".
בית החולים שהוביל במספר הלידות שבוצעו באמצעות זירוז מסוג כלשהו היה המרכז הרפואי בני ציון בחיפה – 36% מהלידות, ולאחר מכן בילינסון והעמק. לשם השוואה, בסורוקה רק 13% מהלידות בוצעו באמצעות זירוז. "הסיבה העיקרית לאחוז הגבוה של לידות עם זירוז בבית החולים הינה בשל העובדה שאנחנו בין המובילים בארץ בלידות ראשונות, בעיקר בשל אופי האוכלוסייה באזור", מסביר מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי בני ציון, ד"ר שלומי שגיא.
"אחוז הזירוזים בעולם המערבי עלה, ויותר מתערבים בלידות. יש יותר אינדיקציות לזרז לידה היום. בנוסף, שיעור הזירוז מושפע ממדיניות של המחלקה. התמהיל של היולדות משמעותי מהבחינה הזו. אם יש יותר יולדות בסיכון, סביר שנראה יותר לידות עם זירוז".
רוב הזירוזים מבוצעים על פי הקריטריונים המקובלים בספרות העולמית. עוד עולה מהנתונים, כי במרכז הרפואי שיבא בוצעה הפרוצדורה השנויה במחלוקת בקרב נשים יולדות של חתך חיץ בשיעור הגבוה ביותר – כ־20% מהלידות ב־2020 נעשו באמצעות חתך חיץ, במהלכו נעשה חיתוך של דופן הנרתיק האחורי. יש לציין כי בבתי חולים רבים הפרוצדורה אינה נחשבת לשכיחה, ומנגד היא נועדה לזרז את הלידה.
"המשמעות הכי גדולה של הנתונים הללו היא שבסופו של דבר הם מאפשרים ליולדות לקבל החלטה איפה ללדת", אומרת עו"ד יערה וינקלר־שליט מהתנועה לחופש המידע, "בעיקר במצב שבו בכל אזורי הארץ יש יותר מאפשרות אחת, וכשאנחנו רואים למשל שבבית חולים מסוים אחת מכל שלוש לידות לא נעשית בצורה טבעית. משום שיש כיום תמריצים מאוד נדיבים לבתי החולים לקבל יולדות, אז יש משמעות מאוד גדולה לבחירה של יולדת לאיזה בית חולים היא מגיעה. ליולדות צריך להימסר המידע הרלוונטי באשר לבתי החולים. יש אינטרס להציג את המידע הזה לציבור ושבתי חולים יפרסמו את המידע הזה באופן יזום ושוטף, במיוחד משום שיש להם רווח מאוד גדול מכל לידה שמתבצעת".