"אז איך מזג האוויר?" אנחנו שואלים את החבר שנסע לטייל אי שם. האם שאלתם את עצמכם פעם למה חשוב לנו כל כך לדעת מהו מזג האוויר? נראה שהתשובה לכך היא שמזג האוויר הוא שמשפיע על החוויה הכללית שלנו. כשהשמיים בהירים ורוח נעימה נושבת קל לנו ליהנות. לעומת זאת, בגשם סוער או בשרב קיצוני – אפילו היעד האטרקטיבי ביותר לא יצליח להלהיב אותנו. ובמילים אחרות: האווירה היא שקובעת. כך בטיול, ועל אחת כמה וכמה גם בהורות שלנו.
מסתבר שילדים מושפעים מהאווירה, מהאקלים הרגשי הסובב אותם, יותר מאשר מתכנים אלה או אחרים. נכון אומנם שאי אפשר לגדל ילדים בלי ויכוחים, מתחים וסערות, אך כדאי להשתדל שמינון הרגשות החיוביים והחוויות הטובות שלנו עם ילדינו, יגבר על מינון הוויכוחים, הכעסים וההתנגשויות. אם תשאלו איך ניתן להגביר חוויות טובות ונעימות? מסתבר שיש דרכים פשוטות ויעילות לעשות זאת.
3 צפייה בגלריה
שימו לב לאווירה בבית
שימו לב לאווירה בבית
שימו לב לאווירה בבית
(צילום: shutterstock)

הכול עובר עליך

כשהיינו ילדים ונעלבנו ממילים לא יפות שחבר אמר לנו, נהגנו לומר לו: "הכול עובר עליך". ובכן, רגשות טובים ונעימים פועלים בדיוק על פי העיקרון הזה, רק בהיבט החיובי שלו. כשאנחנו מצליחים ליצור סביבנו אווירה שמחה, יצירתית ומִשחקית, הילדים נוטים להידבק באווירה הנינוחה, לזרום איתה ולשמוח, וכך נוצר בביתנו מעגל חיובי שמחזק את עצמו.
לא מסובך לעשות זאת. מוזיקה למשל מעוררת אווירה שמחה ונינוחה. כמה פשוט וקל לשלב מוזיקה בשגרת היומיום שלנו: בזמן סידור החדר, בזמן הכנת ארוחת ערב, בזמן המקלחת. לכן, במקום לנזוף בילדינו על כך שלא סידרו את החדר, או להאיץ בהם שייכנסו כבר להתקלח נוכל להציע להם לעשות את כל אלה תוך כדי האזנה לשיר שהם אוהבים. אפשר גם להציב להם אתגר לסיים להתקלח עד סיום השיר, וכך בלי מאמץ נצליח להפוך "מטלה מבאסת" לפעולה מלהיבה ומהנה.
קראו עוד:

מה היה לך כיף היום?

דרך פשוטה נוספת להשרות אווירה נעימה בביתנו היא על ידי אכילה משפחתית סביב שולחן אחד, ללא הסחות דעת של מסכים. לארוחה משותפת יש יתרונות רבים. אחד מהם קשור לאפשרות לעדכן זה את זה בדברים הטובים שקרו לכל אחד מבני המשפחה במהלך היום.
תוך כדי ארוחת הערב, ערכו סבב שבו כל אחד מכם יספר "מה היה לו כיף היום". כאשר אנחנו משתפים את בני המשפחה באירועים חיוביים שקרו לנו, אנחנו נותנים להם מקום רב יותר בחיינו, והדבר תורם לשיפור במצב הרוח שלנו.
היזכרות יומיומית באירועים טובים ונעימים גורמת לנו לייצר ו"לתייג" לעצמנו אירועים חיוביים נוספים, וכשהנפח של החוויות הטובות גדל – באופן טבעי, מצטמצם חלקם של האירועים הפחות-נעימים שבחיינו.
3 צפייה בגלריה
מה היה לכם כיף היום?
מה היה לכם כיף היום?
מה היה לכם כיף היום?
(צילום: shutterstock)

קסם הרגעים הפשוטים

חיי היומיום ההוריים שלנו עמוסים מאוד. העומס הרב המוטל עלינו הוא שהוביל כנראה ליצירת המושג "זמן איכות", כאילו אפשר לפצות על חוסר הזמן שלנו עם ילדינו, על ידי כך שנבלה איתם זמן "איכותי". ואולם, מעבר לזה שזמן נמדד בכמות ולא ב"איכות", תודו שאין מושג מכביד ומתסכל יותר מאשר "זמן איכות" ("הלוואי שהייתי כמו האמא המשקיענית הזאת שלוקחת את הילדים לסדנאות יצירה").
אולם, כשבודקים מה הם הרגעים המשמעותיים ביותר של הורים עם ילדיהם, מגלים שאלה מתקיימים דווקא במצבי חיים יומיומיים, פשוטים לחלוטין: בזמן קיפול כביסה, במהלך קניות בסופרמרקט, ואפילו תוך כדי נסיעה קצרה לתדלוק הרכב.
כדאי לשים לב לרגעים האלה ו"למתג" אותם: "ממש נהניתי מהשיחה איתך היום". במקביל, במקום להתאמץ ליצור "זמן איכות" עם הילדים, כדאי לצרף את ילדינו לפעילויות שאנחנו נהנים לעשות בעצמנו: אפיית עוגיות, טיול עם הכלב, משחק כדורגל או צפייה בתוכנית טלוויזיה.
כשאנחנו נהנים באמת ולא מאלצים את עצמנו לעשות משהו "איכותי" עם הילדים, הילדים חשים בהנאה שלנו, וכולנו מרוויחים. מה שהופך את הרגעים עם הילדים ל"איכותיים" אינו סוג הפעילות שאנחנו מבצעים איתם, או המאמץ שהשקענו, אלא מעל לכול – הנוכחות הרגשית שלנו איתם, השיחה, ההקשבה, ועצם החיבור שנוצר בינינו לבינם.

1,000 ילדים נותנים עצות להורות טובה

אֵרין קוּרְט (Erin Kurt) היא מורה קנדית, שערכה פרויקט מעניין במיוחד. מדי שנה, סביב "יום האם", היא ביקשה מתלמידיה לכתוב מה הם אוהבים לעשות עם הוריהם. הפרויקט נמשך 17 שנה, בחמש מדינות שונות, כך שקורט צברה "עצות" של למעלה מ-1,000 תלמידים.
רבים מהילדים דיווחו על אירועים דומים: "אני אוהבת שאמא מקריאה לי סיפור לפני השינה", "אני אוהב שאבא מכסה אותי בשמיכה", "אני אוהבת לשמוע סיפורים על דברים מצחיקים שקרו להורים שלי כשהם היו קטנים", "אני אוהב להיות עם ההורים שלי לבד, בלי האחים שלי".
3 צפייה בגלריה
סיפור
סיפור
כמה דקות של חוויה טובה
(צילום: shutterstock)
בנוסף, הילדים ציינו שהם אוהבים שהוריהם מאפשרים להם "סתם כך" לשחק, בלי מטרה מיוחדת. ולסיום - אולי תופתעו - הילדים ציינו שהם שמחים שהוריהם מקפידים שיאכלו אוכל בריא, ושההורים שומרים עליהם ומציבים להם גבולות.
אז גם אם בזמן אמת זה די מעצבן שאמא לא מרשה לאכול ממתקים בלי סוף, או שמגדירים לבן המתבגר באיזו שעה עליו לחזור הביתה מבילוי, בסופו של דבר, הילדים יודעים להעריך זאת, וזוכרים זאת לטובה.

מייצרים זיכרונות ילדות

לסיום, אם היו מבקשים מכם לעצום עיניים לרגע ולהיזכר בתמונות מילדותכם - מה מתעורר בכם? מה אתם זוכרים? נראה שרובנו אכן זוכרים רגעים קטנים, פשוטים ויומיומיים, שהיתה להם עוצמה רגשית מיוחדת.
באופן מרתק ובלתי נתפס, חיי היומיום השגרתיים שלנו עם ילדינו - תגובותינו הרגשיות כלפיהם, האווירה שאנחנו משרים בבית - אחראים במידה רבה לייצור הזיכרונות העתידיים שלהם.
גם אם אי אפשר לחיות את חיינו מתוך מחשבה תמידית על זיכרונות העתיד של ילדינו (יש במחשבה זו משהו מאיים ומשתק), כדאי בכל זאת להתבונן בעצמנו מפעם לפעם, ולחשוב על כך. כאמור, אנו יודעים כיום שחוויות חיוביות ושמחות בילדות מהוות אבני בניין לאישיות יציבה, נינוחה ואופטימית בבגרות. אז איך מזג האוויר אצלכם בבית? מה מזג האוויר היום? ומה צפוי להיות מחר?
הכותבת היא פסיכולוגית חינוכית מומחית, מחברת הספרים "הורים טובים" בהוצאת זמורה כנרת ו"המדריך הישראלי להורים" (יחד עם פרופ' עמירם רביב)