החופש הגדול הפעם שונה מכל מה שהכרנו, ועדיין הורים רבים מוצאים את עצמם אומרים לילדים משפטים שלא מקדמים אף אחד לשום מקום. גם אם זה באוטומט, עם קצת מודעות, אפשר לשנות את התקשורת בבית. קיבצנו את המשפטים השכיחים (והמעצבנים) ביותר.
שיר דרור, מטפלת רגשית ומנהלת "דרור לנפש - המרכז לטיפול רגשי":

1. די כבר עם השטויות שאתם אוכלים

תקופת החופש או זמנים של שעמום הם קרקע פורייה לאכילה מנחמת. חטיפים, ממתקים ו"שטויות". בהנחה שאתם דואגים לבריאותם של הילדים, במקום להגיד להם "תפסיקו לאכול שטויות" - אמירה שעלולה לעורר בהם תחושת אשם או התנגדות או שפשוט תגרום להם לאכול כשאתם לא רואים, דאגו להציע מגוון של מזונות בריאים ומפתים בכל ארוחה, גם של פירות וגם של ירקות, המוגשים בצורה מעוררת תיאבון.

2. נמאס לי מהבלגן בבית, אני לא משרתת

ילדים פעמים רבות אינם שמים לב לבלגן שהם מותירים אחריהם בבית. להם זה לא מפריע כפי שזה מפריע למבוגרים, ורבים מהם פשוט לא מבינים מה אתם רוצים מהם ולמה זה חשוב כל כך.
במקום להגיד "תפסיק להשאיר כזה בלגן בבית, אני לא משרתת", אמירה שמעוררת אנטגוניזם ואולי גם נוטעת תחושת אשמה שלא תורמת לאף אחד, הגדירו במשותף מה החובות ומה הזכויות של כל ילד.
כך הילד יידע מה מצופה ממנו בדיוק ואילו זכויות ישללו ממנו במידה ולא ימלא את חובותיו. הקפידו למלא את ההסכם במלואו, גם מבחינת הזכויות וגם מבחינת החובות, אחרת ההסכם עד מהרה יתרוקן מתוכן.
מי מסדר אחר כך?מי מסדר אחר כך?
מי מסדר אחר כך?
(צילום: shutterstock)
רוני לנגרמן־זיו, מדריכת הורים ומאמנת מתבגרים, מכון אדלר:

3. את לא יכולה לשחק עם עצמך כמה דקות?

במקום לומר משפט כזה, עדיף לומר בקול סבלני: "מתוקה שלי, אני ממש חייבת להיכנס לשיחת טלפון חשובה/לרחוץ כלים/להכין ארוחת ערב - מה יכול לעזור לך בינתיים עד שאוכל לחזור להיות איתך? מה היית רוצה לעשות בזמן הזה, עד שאתפנה?"
כדאי לתת לה להשיב לפני שמעלים את הרעיונות שלנו. "אולי תציירי לי ציור ותבטיחי להראות לי אותו כשתסיימי? אולי תערכי ארוחת ערב לבובות עם כל הכלים שיש לך במטבח ותקראי לי לראות? אני סומכת עלייך".
חשוב לתחום את זמן המשחק לבד, להבטיח ולקיים שאתם מחכים בצד השני ל"תוצר" הנפלא שלה. והעיקר: לא לשכוח להתפעל ממנה על שהצליחה יפה כל כך להעסיק את עצמה כשהייתם עסוקים.
קראו עוד:

4. אי אפשר להיכנס לחדר שלך!

עדיף לומר - "אתה יודע, נראה לי שממש לא נוח לך להחזיר דברים למקום, חשבתי על זה שזו בכלל לא אשמתך, משהו בסידור של החדר אולי זקוק לרענון. מה דעתך לנצל את הזמן בחופש, לפני שאתה נכנס לתקופת לימודים לסדר את הדברים אחרת? יש לך איזה רעיון?" גם פה, לתת למתבגר להשיב לפני שמעלים את הרעיונות שלנו.
"בוא נסכים על שעה ביום שאנחנו מקדישים לסדר בכל פעם פינה אחת בחדר. אולי תרצה גם לצבוע את הקיר, להחליף תמונות או לבחור מדבקת קיר יפה בהזדמנות זו?"
החדר פשוט צריך רענוןהחדר פשוט צריך רענון
החדר פשוט צריך רענון
(צילום: shutterstock)

5. איזו טינופת השארת במטבח! אתה לא נכנס לכאן יותר

עדיף שתגידו - "בוא רגע בבקשה. ממש לא נעים לנו כשאנחנו נכנסים הביתה לראות את המטבח שהיה נקי בבוקר ועכשיו כל כך מלוכלך. מה לדעתך אפשר לעשות, כדי שגם תוכל להיכנס למטבח ולהכין לעצמך אוכל באופן חופשי, וגם שלא נתאכזב כשאנחנו מגיעים הביתה?"
במקום להאשים - נדבר בגוף ראשון על מה מפריע לנו. במקום להפעיל סנקציות שלא ניתנות ליישום - נבקש את עצתו ואת שיתוף הפעולה שלו ונתאם ציפיות.
תיאום ציפיות הוא כזה שכל צד אומר את הציפיות שלו, ומגיעים יחד להסכם. הסכם שיש לו תוצאה, וביישום התוצאה עלינו לעמוד. למשל, אם ההסכם הוא שהמתבגר מנקה את המטבח עד השעה 16:00, והוא לא עמד בכך - עלינו להסכים מראש על התוצאה. למשל, "מחר אתה לא מבשל אלא רק מחמם אוכל".
יכול להיות גם הסכם אחר - אם אני מגיעה הביתה והמטבח הפוך, אבל הילד בישל ארוחה חמה וחוסך לי בישול – יש גם צד חיובי לעניין. ההסכם יכול להיות למשל שהוא מבשל, ואני מנקה.
טל רחמים בירן, פסיכותרפיסט, מנהל היחידה לטיפול בילדים ונוער ב"מרכז ד"ר טל":

6. אבל למה אתה לא קורא ספר/עוזר לאחותך?

משפטים מסוג זה מעבירים לילדים, גם לצעירים ביותר, תחושה שהם אינם עומדים בציפיות שלנו, ובנוסף, לא מאפשר להם ולנו לגלות מה הם היו רוצים לעשות ומהי המוטיבציה הפנימית שלהם.
במקום "למה אתה לא...", נסו לזהות את המצבים שילדיכם דווקא כן. זהו את הפעם היחידה שהוא הרים את הבגדים המלוכלכים לסל הכביסה או לקח לבדו כוס מים, וחזקו אותו על כך. אחת המוטיבציות המרכזיות של ילדים היא לזכות בהתפעלות של הוריהם, כך תספקו להם את את הצורך החשוב הזה, ותחזקו אותם על התנהגויות רצויות.
לחזק על הדברים שהם כן עושיםלחזק על הדברים שהם כן עושים
לחזק על הדברים שהם כן עושים
(צילום: shutterstock)
7. תעזוב כבר את הטלפון
זה כנראה משפט שנזרק לאוויר בכל בית בכל יום, וברובם הגדול של הבתים הוא פשוט אינו אפקטיבי, כלומר, הילד ממשיך בשלו.
חשוב להבין שלמסכים יש תפקיד חשוב בחיי היומיום שלנו, בעיקר בימי הקורונה. הם תחליף מרכזי לאינטראקציות חברתיות ולבילויים מחוץ לבית. מעבר לכך, מסכים גם מספקים הפוגה רגשית בימים ארוכים.
על מנת לסייע לילדים לצרוך פחות מסכים עלינו להיות יותר מעורבים, כלומר, להפוך את עצמנו להורים פעילים יותר על ידי הגברת הזמן המשותף יחד. באופן כזה הקשר עם ההורה הוא זה שבאופן טבעי מפחית את זמן המסך.

8. נמאס לי כבר! הלוואי שהחופש ייגמר

השגרה הקיצונית והחופש הבלתי נגמר מביאים את כולנו, הורים וילדים, לנקודות קצה וברגעים קשים נאמרים משפטים קשים. כתוצאה מכך הילדים עלולים לחוש מעמסה, עול ומטרד בלתי רצוי.
חשוב להפריד בין רגש והתנהגות - רגשות הוריים כאלה הם טבעיים, עם זאת אמירות כאלו, בעיקר כשהן נאמרות לעיתים קרובות, פוגעות בקשרים עם הילדים, בתחושה שהילד אהוב ובערך העצמי שלו. חפשו דרך להנמיך את העוצמות הרגשיות באמצעות הפוגות קטנות על פי מה שמרגיע ומקל עליכם.