(צילום: שמוליק דודפור, ירון שרון ואורי דוידויץ)

"כשנכנסתי להיריון במרץ היה ברור שעד סוף ההיריון שלי כבר לא תהיה קורונה", אומרת סהר זיו ומפנה את מבטה לכיוון יונתן (ג'ון) זיו בעלה שיושב לצידה ומחייך בהבנה. "אבל אז בתחילת הסגר השני היה רגע כזה שהבנו שזה לא הולך להיגמר לעולם ושאני הולכת ללדת בקורונה".
בואו נחזור להתחלה. איך הכרתם?
יונתן: "חזרתי מהעבודה יום אחד, נסעתי באוטו ופתאום אני רואה בחורה יחפה עוצרת טרמפים. עצרתי לה ויומיים אחר כך עברנו לגור ביחד.
סהר ויונתן מצפים לבת שנייה אחרי אוריין בת השנה ושמונה חודשים. "רק בסגר גיליתי מה זה להיות אבא. וואוו, זאת חוויה משוגעת", אומר יונתן.
 סהר ויונתן. "רצינו להגדיל את המשפחה" סהר ויונתן. "רצינו להגדיל את המשפחה"
סהר ויונתן. "רצינו להגדיל את המשפחה"
(צילום: ירון שחר)
אצל אביטל שכטר ואיתן פילרסדורף, הסיפור מעט שונה: "הכרנו על החוף בסרי לנקה. היינו בחופשה, כל אחד לחוד, ומבטנו הצטלבו כשטיילנו בחוף", מספרת אביטל, ואיתן מיד מתקן אותה "זה לא בדיוק היה ככה" הוא צוחק. "אני הלכתי עם חבר שלי, ראיתי אותה ואמרתי לו 'שומע? זאת הולכת להיות האמא של הילדים שלי". השניים מתמוגגים. "ואז מה קרה? זה", הוא מצביע על בטן ההיריון של אביטל "בן זכר בכור".
במשפחת טובול, כבר אחרי שני ילדים גדולים, החליטו להרחיב את המשפחה. "רבקה ואני יחד כבר 12 שנים, סיפור ממוצע של היכרות של ילדי תיכון", אומר אביעד. "יש לנו שני ילדים, ניתאי בן חמש ואראל בן ארבע, מצפים לאחד שלישי שלפי תנועות הבטן נראה שגם הולך לצאת בנדיט לא קטן".

טרימסטר ראשון בסרי לנקה

שלושת הזוגות, גילו שהם בהיריון ממש בשיא הסגר הראשון של הקורונה, מרץ-אפריל 2020. "בינואר 19 עזבנו את הארץ לטיול. היינו באותה תקופה בסרי לנקה". מספרים אביטל ואיתן. "אמרנו אוקי, אנחנו מוכנים ויהיה מה שיהיה. זה היה באוגוסט, הרבה לפני שחשבנו על קורונה, לא קורונה".
כשהשניים גילו, זאת לא הייתה הפתעה אבל הייתה התרגשות גדולה. בדיוק באותה תקופה, גם ישראל וגם סרי לנקה נכנסו לסגר מלא והזוג נאלץ להעביר את תחילת ההיריון במדינה זרה.
"הטרימסטר הראשון היה לי לא פשוט", אומרת אביטל. "בחילות כל היום וכל הלילה, פשוט לא יצאתי מהחדר, התגלגלתי מהמיטה אל מזרן היוגה לכמה מתיחות וחזרה למיטה". בדיעבד היא מבינה שגם אם הייתה בארץ, הדברים לא היו משתנים. "אבל זה היה קשה להיות רחוק מהבית. אתה מרגיש תקוע", מסכים איתן, ואביטל מוסיפה: "הקטע הוא שברגע שנחתנו בארץ, כשהשמיים נפתחו נגמרו לי הבחילות".
 אביטל ואיתן אביטל ואיתן
אביטל ואיתן
(צילום: אורי דוידוביץ)
סהר ויונתן נקלטו בניסיון הראשון, במכוון. "זה היה בסגר הראשון. היה לנו פתאום מלא זמן בבית ביחד אז זאת דווקא הייתה תקופה טובה. קצת לא נעים להגיד כי כולם היו בסטרס, ופשוט היה לנו ממש כיף כל הזמן איכות הזה יחד כל המשפחה", הם אומרים בהתנצלות קלה. "ג'ון (יונתן) בדיוק הפסיק לעבוד ופתאום היה לו הרבה יותר זמן עם אוריין, וזה ממש גיבש אותנו ועשה לנו חשק לעוד. רצינו להגדיל את המשפחה".
"קצת לא נעים להגיד כי כולם היו בסטרס, אבל היה לנו ממש כיף כל הזמן איכות הזה יחד"
אביעד ורבקה נקלטו להיריון שלישי גם כן במכוון בחודש מרץ. "כולנו ילידי דצמבר, למעט אביעד שנולד בנובמבר", מספרת רבקה. "אחרי שניתאי נולד קרוב ליום הולדת שלי בדצמבר, נתפסתי על הרעיון שכולנו נחגוג יחד באותו החודש. עכשיו אנחנו בהשערה שבגלל זה יוצאים לנו רק בנים", היא אומרת. "אמונות טפלות לחלוטין", אומר אביעד בחיוך.
קראו עוד:
"מההיריון הראשון שלי חוויתי ממש בדידות", מספרת סהר. "אף חברה לא עברה איתי את זה, כי אני יחסית צעירה. ציפיתי שבפעם הבאה אוכל לייצר חוויה אחרת, ואז באה הקורונה וכאילו התעקשה להשאיר אותי לבד".
אמנם הקורונה הייתה ברקע כשלושת הזוגות גילו את ההריון המרגש אבל אף אחד לא דמיין סגרים ומציאות חדשה. "סגר ראשון, מסגרות נסגרות, אני מתחילה עם תופעות ראשונות של היריון והילדים צריכים להיות בבית", מספרת רבקה. "אז אין בכלל זמן לחשוב על ההיריון".
רבקה ואביעדרבקה ואביעד
רבקה ואביעד
(צילום: שמוליק דודפור)
סהר מספרת: "הייתה המון היסטריה בחוץ. אני זוכרת גם אותנו בימים הראשונים בהרגשה של משהו גדול קורה, העולם משתנה. זה אומר לא לעצום עיניים ולהגיד שאנחנו רגועים והכול בסדר, אלא להתבונן ולהגיד 'אוקיי, יש נגיף, הוא פועל כך וכך, אנחנו צריכים לעשות כך וכך'".
לעשות מה? למה הכוונה?
יונתן: "אין ספק שהאחריות שלי גדלה ברגע שאני נשוי עם ילדה ואישה בהריון מאשר שאני לבד. אני לא אסתובב בלי מסיכה, אני לא אכנס למקומות המוניים מדי. יש כל מיני דברים שלא התקיימו.
איתן מזדהה עם הדברים ואומר: כשחבר'ה שלי ארגנו מפגש, שאלתי אותם מה הסיכוי שאני בא ויוצא משם בריא? הם אמרו שהסיכוי נמוך, אז אמרתי שאני לא מגיע".
"הייתי צריכה לקחת מרשם למשאפים מהרופא. קבעתי תור והוא כעס עליי שיצאתי מהבית"
גם בנות הזוג מרגישות אותו דבר: "בהריונות הקודמים שלי מצאתי את עצמי הרבה מטיילת, עושה קניות, סידורים. הפעם זה בלתי אפשרי", אומרת רבקה. ואם היא כבר מוצאת את עצמה יוצאת החוצה לסידורים, היא נתקלת בהערות לטובה וגם לרעה: "אני זוכרת שהייתי צריכה לקחת מרשם למשאפים מהרופא. קבעתי תור והוא כעס עליי שבכלל יצאתי מהבית. מצד שני, ברור שזה נובע מדאגה. זה בא לידי ביטוי גם בקניות או בחנויות שונות, פינו לי את התור, נתנו לי לשבת, אמרו לי להתרחק. זה הפתיע אותי לטובה".
 שומרים על מרחק מאנשים  שומרים על מרחק מאנשים
שומרים על מרחק מאנשים
(צילום: שמוליק דודפור)
הריחוק החברתי הזה משפיע גם על המשפחה המורחבת של הזוגות: "ביום שישי היינו אצל המשפחה של אביטל", מספר איתן. "ואת רואה את הסבא שהוא רוצה לבוא, הוא רוצה רגע לחבק אותה, הוא רוצה רגע להניח את היד על הבטן, ועכשיו אין את זה".
גם בבדיקות לאורך ההיריון, יש שינוי משמעותי. "בהריונות של שני הראשונים שלנו, הייתי שם בכל התהליך עם רבקה. שקיפות עורפית, סקירה הראשונה, סקירה מאוחרת והערכות משקל", מספר אביעד. "בתקופת קורונה ההוראות של קופות החולים הן שאין מלווה".
"אני לא מרגישה בנוח בבדיקות גניקולוגיות, אז אני רוצה שיהיה לצידי מישהו", מספרת סהר. "מעבר לזה שאלה ההזדמנויות היחידות שיונתן פוגש את הילדה. זה קצת מביא לקרקע את זה שאני בהריון. אני מרגישה שאני בהריון, לי יש ילדה כל היום בועטת מטיילת לי בבטן והוא כאילו רואה את הבטן שלי צומחת וזה לא נוגע לו".
יונתן: "ברור שזה נוגע, זה פשוט פחות מוחשי. אני מסכים אבל שהסיפור שאני לא יכול להיות חלק מהבדיקות וחלק מהמסע, כמו במסע הראשון, מרחיק אותי יותר".
דווקא אביטל ואיתן לא נתקלו בהרבה סירובים כשאיתן ניסה להיכנס לבדיקות השונות. "פשוט בדקנו לפני עם הקופה וזה איכשהו הסתדר", אומרת אביטל. "סקירת המערכות הראשונה הייתה הכי מרגשת. פעם ראשונה שאתה שומע את הדופק, את הבן אדם הקטן הזה בתוך הבטן, ומגלה את המין שלו", אומר איתן בהתרגשות.
אביעד, לצערו, פספס גם את הרגע הזה. "זה מוזר מאוד לשמוע את מין העובר בטלפון. זה לא נתפס. מצד שני אני מבין את ההיגיון של קופות החולים להמעיט כמה שפחות באנשים שמגיעים".
"סקירת המערכות הראשונה הייתה הכי מרגשת""סקירת המערכות הראשונה הייתה הכי מרגשת"
"סקירת המערכות הראשונה הייתה הכי מרגשת"
(צילום: אורי דוידוביץ)
אז איך התחושה להרחיב את המשפחה בתקופה כזאת?
"זה מפחיד. כי מה יהיה אחרי שהוא ייוולד בדצמבר? יהיה עוד סגר? עוד מסגרות נסגרות?", אומר אביעד. "זה דורש להצליח להשתיק את רעשי הרקע, אם זה החברתיים הפוליטיים, סטטיסטיקות, מספרים ועקומות".
רבקה מוצאת יתרון גדול בתקופה המאתגרת הזאת: "זכיתי להיות אמא של הילדים שלי, ובאמת להיות איתם. זה לא היה לי בתקופות קודמות".
"האם בכל זאת היינו מעדיפים לעבור את תקופת ההיריון שלא בקורונה? כן, התשובה היא כן", אומר איתן בנחרצות. "אבל מקבלים הכול עם חיוך", משלימה אותו אביטל ומחייכת.