נשארו כמה ימים לתחילת הלימודים, אין כל כך התרגשות ויש חוסר ודאות גדול מאוד. ברור שיש יתרונות למצב שמלמד ילדים להסתגל לשינויים, אבל בכל זאת - תמיד אמרו לנו שילדים צריכים מסגרת. אז איך מתקדמים מפה?
"חוסר ודאות קשה לנו בכל גיל ועלול לעורר תחושות של מתח וחרדה, עבור מבוגרים וגם עבור ילדים", מסבירה מורן וילנר סקאל, פסיכולוגית המתמחה בפסיכולוגיה קלינית. "ילדים רבים זקוקים לשגרה, להרגלים ולסדר יום קבוע כבר מהחודשים הראשונים לחייהם. זה עוזר להם לסדר את העולם ולהכיל אותו.
"על כן, כשהשגרה מופרת ולא ברור כיצד הימים הולכים להיראות, זה עלול לגרום לתחושות של מתח ובלבול. יתר על כן, ילדים מאוד מושפעים מהאופן שבו הסביבה שלהם מגיבה לחוסר ודאות, וכשההורים במתח ובחרדה זה מחלחל גם אליהם, אפילו אם למראית עין נדמה שהם לא מבינים".
גם נטע-לי קולונימוס, עובדת סוציאלית קלינית ויועצת חינוכית במרכז ד"ר טל, טוענת ש"אי הוודאות עלולה להשפיע על בריאותם הנפשית של ילדים ונוער, ואפילו על פעוטות, וליצור תסמינים של דיכאון וחרדה שיבואו לידי ביטוי באופנים שונים כגון התנהגויות רגרסיביות, שינויים באכילה, הסתגרות ובעיות שינה".
9 צפייה בגלריה
שעמום
שעמום
שימו לב אם יש שינויים קיצוניים בהתנהגותם
(צילום: shutterstock)
לדבריה, "הילדים עשויים לפעול על מנת להחזיר לעצמם תחושה של כוח ושליטה, למשל על ידי התפרצויות זעם או שימוש יתר במסכים מתוך ניסיון להתנתק מהמציאות הכאוטית. מצד שני, יש לזכור שלילדים יש גם יכולת גמישות גבוהה וכוח הסתגלות מצוין. הם שונים ממבוגרים באופן שבו הם חווים את התקופה הנוכחית, וברוב המקרים נראה שהדבר משפיע עליהם בעוצמה פחותה יותר.
"הדבר העיקרי שמשפיע על האופן שבו הילדים יגיבו למציאות המשתנה הוא האופן שבו המבוגרים המשמעותיים בחייהם מתמודדים עם המצב. אם המבוגרים יראו תגובות של לחץ, חרדה ודכדוך, הם עשויים להיות מושפעים מכך ולהגיב באופן דומה. לעומת זאת, אם הילדים יחוו את המבוגרים כמשדרים ביטחון, יציבות ואופטימיות, סביר שהדבר יעורר אצלם תחושות אלו ויחזק את תחושת המסוגלות שלהם.
"לכן, חשוב שכל אחד יבדוק ויחשוב עם עצמו איך הוא מתמודד עם המצב, ואם קיימות תחושות שליליות כדוגמת לחץ וחרדה. זכרו שגם אם אנו מנסים לשדר אופטימיות, הילדים חשים גם את מה שלא נאמר ומושפעים מהמצב הרגשי של הוריהם. אם אתם מרגישים שהמציאות מציפה אתכם, חשוב לפנות לעזרה ולחשוב איך לטפל קודם כל בעצמכם כדי שתוכלו לטפל בילדים".
לאה שטרן, מרצה ומנחת הורים במכון אדלר, ממליצה כבר עכשיו לדבר על הילדים לקראת שנת הלימודים. "החששות לפני שנת הלימודים מובנים בהחלט", היא אומרת. "כהורים, נהיה רגועים ושלווים ונזכיר כי קיימות כמה חלופות לתחילת שנת הלימודים. נוכל לדבר על אי הנוחות שבחוסר הידיעה, ובעיקר נדגיש כי בכל חלופה יש יתרונות, ואנחנו בטוחים שהילדים שלנו ייהנו ויצליחו.
"נזכיר לילדים כי כבר עברו בעבר ממסגרת למסגרת וחוו חוסר ודאות. נזכיר להם אילו כוחות יש להם שסייעו להם במעברים הקודמים, ובעיקר נזכיר להם שאנחנו כאן איתם ולצידם בכל רגע, מה שינסוך בהם ביטחון ויקטין את החששות שמעורר חוסר הוודאות".
וילנר-סקאל מדגישה כי עבור ילדים רבים, שיח לגבי העתיד לבוא תורם להפחתה של התחושות השליליות שנלוות לחוסר ודאות: "ילדים זקוקים לכך שיכינו אותם לקראת מה הם הולכים. זה מאפשר להם להיערך ולגייס כוחות התמודדות.
"כדאי לשמוע מהי נקודת המבט שלהם, מה הם חושבים שיקרה ואילו חששות יש להם, ובמקביל לעשות הכנה למה שכן ידוע, לעוגנים שישנם ולהרגלים שיימשכו, אבל גם לדבר בפתיחות על כך שלא את הכול יודעים ושהדברים משתנים. אפשר גם לדבר על התחושות שחוסר הוודאות מציף, ועל כך שזה יכול להיות מלחיץ או מתסכל".
קראו עוד:
קולונימוס ממליצה לשים לב לכמה דברים בשיחה עם הילדים: "כדאי לקיים את השיחה באווירה נינוחה, למשל במהלך ארוחה או לקראת השינה, בסיטואציה אישית שבה יש תחושת קרבה בין ההורה לילד.
"דברו על תחושות ורגשות, למשל לומר לילד שאתם יודעים שזו תקופה מבלבלת, שאתם לא בטוחים איך שנת הלימודים תיראה, ושאתם רוצים לשמוע אם משהו מפריע לו או אם הוא צריך משהו".
9 צפייה בגלריה
נסו להבין את נקודת מבטם
נסו להבין את נקודת מבטם
נסו להבין את נקודת מבטם
(צילום: שאטרסטוק)
עוד היא מוסיפה: "חשוב להקשיב לילד, לא למהר לספק פתרונות ולנסות לתת שם לרגשות ותוקף לחוויה - למשל, ניתן לומר 'זה באמת מתסכל, מכעיס ומפחיד'. למרות חוסר הוודאות, לעיתים התכוננות לכמה תסריטים יכולה לעזור, אולם אם הילד יהיה עסוק מאוד בתרחישים עתידיים וישאל שאלות רבות, עדיף שההורה יעצור את השיחה ויענה במשפט קצר ומרגיע ש'אנו נתמודד יחד עם כל מצב'".
יש ילדים שרק המחשבה על קפסולות או על למידה מרחוק עושה להם רע, ולכן שטרן מציעה להזכיר להם שכל זה נעשה למען מטרה טובה - להגנה על הבריאות שלהם ושל הסובבים אותם. "חשוב גם לומר כי מדובר בתקופה זמנית, גם אם היא נראית ארוכה מאוד", היא אומרת.
"לגבי הלימודים, נוכל לשאול אם יש משהו שאנחנו נוכל לעשות כדי לסייע, למשל ללמד אותם מיומנויות מחשב נדרשות או לחשוב על העשרה נוספת. לגבי החיים החברתיים, נזכיר שהילדים נפגשים גם בחוגים או במפגשים אחר הצהריים, ולכן החיים החברתיים אומנם ישתנו אך לא ייעלמו".
מעבר לעצות ולהסברים, וילנר סקאל ממליצה פשוט להקשיב לילדים. "כל ילד חווה את הדברים אחרת, והקשיים מכך יכולים להיות מגוונים", היא אומרת. "לכן אין משפט קסם שאפשר לומר וזה ישפר את המצב.
"לפני שאומרים להם משהו כדי לעודד אותם, כדאי להקשיב להם. תשאלו מה קשה להם ותנסו להבין את נקודת מבטם. כדאי לדבר על דברים דומים שהם חוו בשנה שעברה, ומה עזר להם להתמודד".
9 צפייה בגלריה
העבירו את המסר ששגרת למידה כלשהי צריכה להימשך
העבירו את המסר ששגרת למידה כלשהי צריכה להימשך
העבירו את המסר ששגרת למידה כלשהי צריכה להימשך
(צילום: shutterstock)
עוד היא מוסיפה כי "חשוב לתת תוקף לרגשות שלהם. לפעמים משום שאנחנו דואגים לילדינו ולא רוצים שהם ירגישו רע, אנחנו נוטים להקטין את הרגש באמירות כמו 'לא נורא, שטויות, אתה תראה שיהיה בסדר'.
"אלו אמירות עם כוונות טובות, אך למעשה הן לא מאפשרות לילד להביע את מה שהוא חש והוא נותר לבד עם החששות והפחדים, והתוצאה הפוכה ממה שניסינו להשיג. לכן כדאי קודם כל לתת תוקף לרגשות השליליים, ורק אחר כך לנסות לחשוב יחד עם הילדים מה יכול לעזור להם".
אבל בסוף צריך ללמוד - איך מעבירים את המסר הזה?
"חשוב להעביר להם מסר לגבי החשיבות של השתתפות אקטיבית במסגרת הלימודית מצד אחד, ונכונות הסביבה להיות קשובה ומותאמת לצרכיהם עד כמה שניתן מצד שני", מסבירה קולונימוס. "העבירו את המסר ששגרת למידה כלשהי צריכה להימשך, וכרגע היא מתבצעת בלמידה מרחוק.
"כדאי להעביר לילדים מידע באופן ברור לגבי כמות הלמידה הנדרשת מהם, הדרישות ואופי המשימות. פעמים רבות הילדים ישמחו לגלות שכמות הלמידה נמוכה יותר מזו שהייתה להם במהלך הלימודים השוטפים בבית הספר.
"הדגישו בפני הילד שאתם מצפים ממנו לאחריות בתחום הלמידה, גם אם היא נעשית מרחוק, אך מצד שני גם להרגיעו ולומר שבמקרה שהשיעור יהיה לא ברור או מציף, אתם תמצאו יחד את הדרך להשלים את החומר מאוחר יותר, למשל על ידי מתן סיוע מאחד ההורים או מגורם מקורב אחר.
"אם יש לילד קשיים לימודיים או שהוא מאוד מתנגד, חשוב לתת מקום לביטוי קשייו, תחושותיו וצרכיו. אפשר לנסות וליצור עבורו התאמות לימודיות, בתיאום עם המחנכת, כך שיוכל למשל להגיש משימות מאוחר יותר, לקבל משימות עם דרישות פחותות ואפילו לפטור אותו משיעורים מסוימים".
9 צפייה בגלריה
הילד צריך לדעת שאתם איתו
הילד צריך לדעת שאתם איתו
הילד צריך לדעת שאתם איתו
(צילום: shutterstock)
כידוע, לרוב הילדים התחום החברתי הוא אישו הרבה יותר גדול מענייני לימודים ולכן כדאי לדבר גם על זה. "אפשר לומר לילד שגם אם הוא לומד בקפסולה עם ילדים שהם לא חבריו הטובים, הרי שזו הזדמנות ליצירת חברויות וקשרים חדשים", אומרת קולונימוס.
"אם הילד מתבייש שיראו או ישמעו אותו במהלך שיעורי הזום, כדאי להימנע מלהכריח אותו או ללחוץ עליו, ובמקום זאת לעודד אותו ולאפשר לו להתרגל בהדרגה לתקשורת מסוג זה. זאת, מתוך הנחה שהחשיבות המרבית היא יצירת חיבור של הילד ללמידה ולכיתה בדרך כלשהי שמתאימה לו".
כשמדובר בילדים גדולים אפשר להסביר להם, אבל מה עם ילדים קטנים, שלא ממש יכולים להבין מה הקשר לגן שלהם ולקורונה ולמה צריך כל הזמן לשמור על מרחק? "ילדים צעירים לא יכולים להבין עד הסוף את משמעות הקורונה, ואת הקשר בין ההגבלות החדשות למחלה", אומרת שטרן.
"לכן, נשתמש במשפטים מאוד פשוטים דוגמת 'אני עוטה מסיכה כי זה שומר על הבריאות'. בעיקרון, נסביר את כל הסיטואציה בהתאם לגיל וליכולת ההבנה של הילד, ונגיב לשאלותיו בצורה ברורה ועניינית. חשוב שנזכור, עבור הילדים הצעירים הקורונה היא המציאות, ודברים שלנו נראים מוזרים ושונים, עבורם נתפסים כמציאות נורמטיבית".
וילנר סקאל מוסיפה: "כדאי לחשוב על עוגנים שכן ניתן ליצור עבורם - שעת השכמה בבוקר, זמני ארוחות, זמן מקלחת, סיפור לפני השינה וכדומה. בנוגע לשינויים סביב הגן, כדאי להסביר להם באופן שבו הם מבינים שההורים והגננת רוצים לשמור עליהם ולכן עושים שינויים, שזה קשה ואולי מרגיז, אך זה לא יהיה ככה תמיד".
ועד כמה זה משפיע עליהם? לדבריה, "ילדים קטנים נמצאים בשלב התפתחותי שבו העולם שלהם נחווה כאשר הם המרכז. המחשבות, התכנונים והדאגות שלהם ייטו לכיוון חשיבה המרוכזת בעצמם, בעולמם ובמה שהם מכירים.
"גם בהקשר ההתמודדות עם הקורונה, ילדים קטנים לרוב יתמקדו בחששות לגביהם ולגבי ההורים שלהם, ולכן כדאי לשלב בשיח את העובדה שכולנו כמשפחה נשמרים יחד, ההורים שומרים על עצמם ועל הילדים".