ככל שהזמן עובר ברור ומוחשי לכולנו כי משבר הקורונה איתנו להישאר וייתכן גם לעוד זמן רב. ככל שהזמן הזה עובר ניכרת כי התחושה שהמאפיין הבולט של המשבר הזה הוא חרדה, אשר החלה בפחד מהידבקות וחרדה בריאותית ומורגשת יותר ויותר סביב חרדה כלכלית. זו משפיעה על יותר ויותר פלחים באוכלוסייה, חשים אותה גם השכירים, ודאי בעלי העסקים הקטנים, אך גם מנהלי עסקים גדולים יותר אשר נאלצים להתמודד עם שינויים לא צפויים והחלטות לגבי עצמם והעובדים שלהם.
חרדה כלכלית היא תופעה מוכרת בתחום בריאות הנפש והיא מתארת פחד שאינו בהכרח תואם את המציאות סביב הנושא הכספי. משבר הקורונה מביא איתו תמונה מעט שונה לחרדה כלכלית ובמציאות הנוכחית צפוי שרבים ירגישו אותה . חרדה כלכלית בימינו היא למעשה פחד ממציאות קיימת של חוסר ודאות ולכן הצפי הוא שרבים ירגישו גם פחד מהעתיד הכלכלי שלהם וגם חרדה.
קראו עוד:

איך חרדה כלכלית נראית ומרגישה?

חרדה באה לידי ביטוי בדרך כלל בשלושה מאפיינים עיקרים - רגש, מחשבה, התנהגות. לצד אלו לא פעם נפוצים תסמינים פיזיים - גופניים, לרבות קוצר נשימה, מתח שרירים גבוה, הרגשה שכל הגוף תפוס או כאבים בעיקר באיזור הצוואר, הכתפיים או דווקא ביטוים "בטניים" כלומר כאבי בטן, בחילות וכדומה.
התחושות הנפוצות הן כמובן פחד, אך גם נפוצות מאוד תחושות של בושה (בעיקר במקרה של פיטורין, אבל לא רק), דאגה בלתי פוסקת או כזו המופיעה רוב הזמן, תחושת לחץ או סטרס, אי שקט, לעיתים גם עצבנות.
המחשבות הנפוצות בחרדה כלכלית הן מחשבות קטסטרופליות של "מה יהיה?" ועיסוק מרובה בתרחישים שונים לעתיד הכלכלי של האדם, מחשבות חוזרות על מה אפשר לעשות ואיך להתמודד עם הקושי הכלכלי. תוכן המחשבות כאמור עשוי להשתנות מאדם לאדם אך המאפיין המשותף הוא תדירות המחשבות, העיסוק המרובה בהן והתחושה שאין שליטה על הופעתן.
מאפיין ההתנהגות כולל פעולות שנועדו להרגיע את החרדה גם אם אינן הכרחיות - צמצום ניכר בצריכה, ירידה באיכות החיים, משיכת כספים או הוצאות פיקדונות, בקשת סיוע מבני משפחה או חברים ועוד.
1 צפייה בגלריה
טראומה פוסט טראומה דיכאון חרדה לחץ
טראומה פוסט טראומה דיכאון חרדה לחץ
מרגישים שהחרדה פוגעת בתפקוד, בקשו עזרה
(ShutterStock)

איך נצליח להתמודד למרות שהמציאות לא באמת משתנה?

הדרך להתמודד היא ללמוד איך אנחנו יכולים להפחית קצת הלחץ בעצמנו, אין הכוונה שלא נרגיש לחץ, שהוא טבעי, אלא שהלחץ לא ישתלט עלינו.
הדרך הראשונה והעיקרית היא לשים לב לגוף שלנו ולפעול להורדת המתח בו - פעמים רבות, רק תשומת הלב למתח בשרירים או בחזה, מספיק כדי לקחת נשימה אחת ואיפה להרגע יש כאלה שיכולים ללמוד טכניקות של נשימות מרגיעות ואז ברגע שמרגישים את הלחץ עולה להתחיל לנשום עמוק ולהוציא את האוויר לאט בקצב קבוע ולכמה דקות.
הדבר השני שחשוב לעשות זה לעצור מחשבות שליליות - זה נכון ולגטימי שיהיו לנו המון מחשבות שליליות וקטסטרופליות על מה יהיה ואי אפשר לעצור את כולן, אבל המטרה היא שנקל קצת. מתוך נניח 100 מחשבות נצליח לדחות או להסיט מחשבה אחת. היכולת לדחות או להסיט מחשבה אחת נותנת תחושת שליטה שמשפיעה על התחושה של החרדה ומאפשרת לעבור את התקופה הזו יותר בקלות.
חשוב שכשנגיע למקום מבטחים לא נהיה מותשים והסחת המחשבות, אפילו קצת, עוזרת לנו לא להיות מותשים.
אם אתם מרגישים שהחרדה פוגעת בתפקוד שלכם, ביחסים עם בני משפחה, בני זוג ועוד - כדאי למרות הכל לפנות לייעוץ ולהבין איך להימנע מהחמרת המצב ושמירה על איכות חיים ושקט נפשי עד כמה שאפשר.

הכותב הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז ד"ר טל