האם קרה לכם שהלכתם עם ילדתכם למכולת ונגררתם לוויכוח חוזר ונשנה שהיא רוצה שתקנו לה ממתק ואולי גם גלידה וסוכריה? האם קרה לכם שכשהגעתם לאסוף את הילד שלכם מחבר, הוא לא הסכים לבוא אתכם והמשיך לעסוק בענייניו? ובכן, כל הדברים האלו קרו לי וגם לרבים אחרים.
את רוב המקרים האלו אפשר לפתור בדרכים פשוטות ביותר- הטרמה ורפלקציה. מהי הטרמה? הטרמה מלשון טרם, לפני. להטרים, משמע לחשוב על אירוע כלשהו לפני שהתרחש, זהו תיאום ציפיות לקראת אירוע.
הילד יודע מראש מה צפוי להיותהילד יודע מראש מה צפוי להיות
הילד יודע מראש מה צפוי להיות
(צילום: שאטרסטוק)
כמעט בכל פעם כשאני יוצאת מהבית עם הילדים אני נוכחת בחשיבותה של ההטרמה לכל מצב או אירוע שקורה. בהטרמה אני נותנת מידע על אירוע לא מוכר, והופכת אותו לאירוע מוכר וצפוי. אירוע בו ילדיי ואני מתאמים ציפיות. הילד יודע כבר מבעוד מועד מה הולך לקרות פחות או יותר, מי יהיה, מתי ואיפה.

תאום ציפיות עם הילדים

איך להפוך את ההליכה למכולת עם הבת שלי לחוויה נעימה וחיובית? דרך שיחה בבית, שבה אני מתאמת איתה את הציפיות ואומרת לה שכשנלך היום למכולת, יש לה שבעה שקלים כדי לקנות לעצמה משהו קטן. מה היא חושבת שתקנה? מה היא רוצה? האם זה משהו מתוק או מלוח?
הבחירה מעבירה לילד את המסר שיש לו שליטה על הלך העניינים, והוא שותף בקבלת ההחלטות
ברגע שהילדה שלי יודעת מבעוד מועד מה יהיה, וה"משא ומתן" נעשה לפני ההליכה למכולת, הילדה בעצם כבר מכינה את עצמה מראש בעזרתי (ההורה), לכך שהיא תראה הרבה מאוד ממתקים במכולת.
היא גם יודעת שהיא יכולה לקנות משהו קטן עבורה ושהממתק שלה הוא עד שבעה שקלים. האירוע כולו הופך להיות צפוי ומתוכנן ככל האפשר, יש מסגרת למה שהולך לקרות, אי הוודאות יורדת וכך גם החיכוכים והוויכוחים בזמן אמת.
קראו עוד:
דוגמה נוספת היא לפני שהילד הולך לחבר שלו, כדאי להכין אותו מבעוד מועד בנוגע לאיסוף שלו. "היום אתה הולך לדני. אני יכולה לאסוף אותך בשש ורבע או בשש וחצי. מה אתה מעדיף? וכשאני מגיעה לאסוף אותך מדני, יכול להיות שתהיו באמצע משחק, אתה מעדיף לסיים את המשחק ישר כשאתה רואה אותי או אחרי חמש דקות?
"אני יודעת שיכול להיות שיהיה לך קשה לסיים את המשחק, ואולי תרצה להמשיך לשחק עם דני, אתה חושב שתצליח? אני סומכת עליך שגם אם יהיה לך קשה להיפרד, אתה תצליח".
הפסד במשחקהפסד במשחק
מסבירים מראש שלא מתחילים "דיונים" אצל החבר
(צילום: shutterstock)
דרך ההטרמה ותיאום הציפיות עם הילד שלי, אני גם מאפשרת לו בחירה. הבחירה מעבירה לילד את המסר שיש לו שליטה על הלך העניינים, והוא שותף פעיל בקבלת ההחלטות. אני לא מחליטה לבד על דעת עצמי ומודיעה לו, אלא ישנה התייעצות ואנו עובדים בשיתוף פעולה וביחד מגיעים להסכמה.

מסיקים מסקנות

וכפי שחשוב לדבר עם הילדים שלנו לקראת אירוע כדי להימנע מוויכוחים ומריבות (הטרמה), כך ישנה חשיבות גדולה גם לשיחה לאחר אירוע, רפלקציה על האירוע. רפלקציה היא חשיבה מכוונת על האירוע שקרה, על החוויות, פעולות, רגשות ותגובות שלנו, במטרה ללמוד, למצוא פתרונות ולהסיק מהם לעתיד.
נניח והלכתם למכולת ולא תיאמתם ציפיות עם ילדתכם ונקלעתם לאותם ויכוחים חוזרים ונשנים. לאחר האירוע כדאי מאוד לשוחח עם הילדים, זמן מה, אפילו כמה שעות טובות לאחריו, כאשר הם פנויים רגשית לדבר על מה שקרה.
אפשר לשאול אותם שאלות כמו: "האם האירוע היה מתסכל? אולי מכעיס? מה אפשר לעשות אחרת בפעם הבאה? מה היית רוצה שיקרה בפעם הבאה?" וכך אנו נפתחים לאפשרות לתכנן יחדיו את הפעם הבאה, וגם זו שאחריה. המסר שאני מעבירה לילדים שלי הוא של עידוד וכוחות, מסר שאני סומכת עליהם שבפעם הבאה ההליכה למכולת או הפרידה מחבר תהיה נעימה ומוצלחת יותר.
הכותבת היא פסיכותרפיסטית קוגניטיבית-התנהגותית, מדריכת הורים ומנחת קבוצות