תחת הכותרת "התשמע קולי", יצא השבוע מחוז המרכז של קופת החולים מכבי שירותי בריאות, במיזם חדש וראשון מסוגו, המוצע לנשים טרנסג'נדריות. במסגרת קופות החולים מוצעות סדנאות לנישוי קולן של נשים טרנסג'נדריות. הסדנה הראשונה התקיימה בשבוע שעבר במרפאת כיכר הבימה של מכבי בתל אביב.
בשמונה מפגשים, כך מבטיחות המארגנות, ילמדו המשתתפות כיצד פועל מנגנון הפקת הקול הנשי ומה נדרש כדי לבצע התאמה מגדרית שלו. במסגרת הסדנה, יתרגלו הנשים טכניקות ש"יעזרו לכל אחת למצוא את הקול הייחודי המתאים לה, ולחיזוק תחושת הביטחון שלה כאישה".
"אמרו לי שאין לי מה ללכת, שאשתעמם", מספרת עינב (השם המלא שמור במערכת), בת ה-59, אחת המשתתפות שהגיעה לסדנה כל הדרך מאזור הגליל. "מכבי בהחלט פורצת דרך במובן הזה, למרות שהיו לא מעט מאבקים בין המערכת לקהילה הטרנסית. עם זאת, ברגע שהבינו שאי-אפשר להתעלם מאיתנו ושיש לנו זכויות, הם הלכו על זה, וזה מעודד אותי ואת חבריי".
עינב מסבירה כי היא נולדה אישה בגוף שלא שלה. היא עדיין נשואה לאם ביתה. "אנחנחו חיות בנפרד אבל בקשרים קרובים ונפלאים. כבר בערב שעמדנו מתחת לחופה היא ידעה בדיוק מי אני ומה אני, וקיבלה אותי כמו שאני. זה היה לפני כ-40 שנה. פלא שאני עדיין מאוהבת באשתי?".
הקול הגברי של עינב גורם לי לפנות אליה בלי כוונה בלשון זכר. כשאני מתנצלת היא מחייכת ומסבירה כי היא יכולה לשוחח עמי בקול נשי, אך שזה דורש ממנה מאמץ ייתר. וכן, היא מודה, גם אומץ. זו, היא מסבירה, בדוק הסיבה בגללה הסדנה הזו חשובה לה ולשכמותה.
"השתתפתי בסדנאות כאלה בעבר וגם בטיפולים פרטניים, ובכל זאת עשיתי את כל הדרך מהגליל לתל אביב. זה בהחלט היה שווה. מפגש ההיכרות בלבד נתן לי כוחות והמון התרגשות לקראת המפגשים הבאים. אני יכולה לדבר בקול נשי לחלוטין, אבל לדבר חופשי עם אחרים, גם כשזו שיחה טלפונית, מלווה בקושי נפשי.
"אני פשוט לא מעיזה, למרות שיש לי את הכלים ואני יכולה. היתרון בסדנה הוא שיש אנשים נוספים שמבינים בדיוק עם מה אני מתמודדת, וגם הם באותה הסיטואציה. וזה עוזר. פה אני מקבלת מוטיבציה וכוחות לצאת החוצה עם הקול הנשי. אותו הקול שלפעמים הוא חסר ביטחון, וגם כשהוא מגיע, הוא הולך ומתפוגג".
זה נשמע דומה לקבוצת תמיכה.
"המשותף הוא שכולנו רוצות לעשות שינוי בקול. שיפור קטן או גדול או רק שיפור טכניקה. עם זאת, לא כולן כמוני. כל אחת שונה לחלוטין. כל אחת עם הסיפור שלה. אבל כקבוצה יש פה את כוח הקבוצה שנותן לך את התעוזה לצאת החוצה ולהיות מסוגלת לפעול. כדי לעשות קול נשי אני לא צריכה את הקבוצה, אבל אני כן צריכה את התמיכה כדי למצוא את האומץ לצאת עם הקול הזה החוצה. אני שמחה שמכבי סוף סוף שמה לב גם אלינו, הטרנסג'נדריות".
עינב מדגישה כי הגישה החדשה של "הפנים לקהילה" באה בעקבות תביעה ייצוגית שהיא הובילה יחד עם טרנסג'נדריות נוספות, ונידונה אשתקד בבית הדין לעבודה בחיפה. "בגדול, ההחלטה היתה חיוב הנהלת מכבי, קופות חולים אחרות ומערכת הבריאות לתת התחייבויות ולממן את הניתוחים לנישוי פנים למי שכבר עברה את תהליך הוועדה. זה בהחלט תקדים שפתח מקום לדברים נוספים כמו הסדנה הזו, ואני שמחה על כך".
"הסדנא הזו משנה חיים. רק מי שבתוך זה – יכול להבין על מה אני מדברת", מספרת משתתפת נוספת שביקשה להישאר בעילום שם. היא מבקשת להסביר את התנגדות הקבוצה להתראיין בנושא. היא וחברותיה מפנות למעשה אצבע מאשימה לסיקור התקשורתי של התהליך. "הבעיה היא שהתקשורת מחפשת את הצהוב ולא תמיד מציגה אותנו, האנשים, כמו שאנחנו, על כל המורכבויות שיש בעצם טבענו כבני אדם.
"התקשורת שמה דגש על השונות שבנו. במקרים אלו לא רק אנחנו נפגעות אלא גם הקרובים אלינו, שרובם לא מעוניינים בכלל להיחשף. לכן כולנו לא מעוניינות לשתף פעולה. אני אישית חושבת שהפרסום חשוב מאוד כי מספיק שייחשפו לכך נער אחד או נערה אחת שנמצאים בתהליך, או לכל כתבה אחרת שמספרת את הסיפור שלנו. זה יכול לפתור הרבה בעיות. לכן כן חשוב הפרסום וכן חשוב הצילום הקבוצתי שהוא חזק יותר מכל מילה. אבל עדיין, מודה, שכחלק מקבוצה אני מנועה".
"לדבר כדי להתאים לזהות המגדרית"
נשים טרנסג'נדריות כמו עינב וחברותיה, כפי ששתיהן משתפות באומץ, עלולות לחוות מצוקה רגשית בשל גוון הקול שלהן, שעשוי להיתפש כגברי וככזה שאינו תואם את זהותן הנשית. שינוי הקול הוא חלק אינטגרלי מתהליך התאמת המגדר, קרי, שינוי המין, ורבות מהנשים נזקקות לסיוע והכוונה בנושא 'נישוי' הקול והתאמתו באופן המיטבי למצבן החדש.
במחוז המרכז במכבי שירותי בריאות, כאמור, החליטו להרים את הכפפה ולסייע לאותן נשים וכך נפתחה לראשונה סדנה ייעודית לנישוי הקול בהנחיית לימור שאולסקי, קלינאית תקשורת בעלת ניסיון רב והכרות עם הקהילה.
שאולסקי מציינת כי בקורס ילמדו המשתתפות על מנגנון הפקת הקול, כיצד לשמור על קול בריא ומה נדרש כדי לבצע התאמה מגדרית של הקול. בנוסף יתרגלו המשתתפות טכניקות שיעזרו לכל אחת מהן למצוא את הקול הייחודי המתאים לה ולחזק את תחושת הביטחון בדיבור, בדגש על הפקת קול בריא ונוח לדיבור לאורך זמן.
"אני מעדיפה להתייחס אל התהליך כאל תהליך התאמה מגדרית של הקול, ולא כנישוי קול", מסבירה שאולסקי. "מבחינתי השאיפה אינה בהכרח ללמוד לדבר בקול "נשי קלאסי", כסטנדרט אידיאלי, אלא לסייע לנשים טרנסג'נדריות ללמוד כיצד הן יכולות לדבר בגוון קול שהן חשות כי הוא תואם טוב יותר את הזהות המגדרית שלהן. התהליך של השינוי הקולי עשוי לסייע להפחית את התחושה של דיספוריה מגדרית שחלקן חוות. במסגרת הסדנה מתרגלות הפקות קוליות בגבהי טון שונים תוך שימוש מיטבי בחללי התהודה שבגולגולת, וכל זאת בתהליך הדרגתי מצלילים בודדים ועד לשיחה".
ד"ר רותי גופן, מומחית לרפואת משפחה ממרפאת כיכר הבימה בתל אביב, המתמחה ברפואה לקהילת הלהט"ב, מדגישה כי "הסדנה לנישוי קול של מכבי היא צעד נוסף של לקיחת אחריות על הבריאות של כלל החברים והחברות, ובכללן חברות הקהילה הטרנסית. ההיבטים השונים של תהליך ההתאמה המגדרית הם צורך בריאותי של חברות וחברי הקהילה הטרנסית ואנחנו גאים להוביל את המגמה של הכלת כלל הציבור, על צרכיו הרפואיים השונים, בתחומי האחריות והמחויבות של קופות החולים".
גילי בסון, מרכזת במרכז הגאה את פרויקט לולה לליווי והעצמה של נשים טרנסיות, אמנם לא עברה סדנת נישוי קול, אך לדבריה גם היא מצאה והשתמשה בתרגילים לשינוי הקול. "גם אחרי התרגילים שעשיתי הקול שלי חזק ונשמע היטב וזו אני. יש כאלה שרוצות קול יותר נשי ובוחרות להגיע לסדנאות ולעבוד על זה. חוץ מזה, יש את העניין החברתי של נשים שמתמודדות עם אותו הקושי ומגיעות לסדנה לא כמרכז תמיכה אלא כמרכז קהילתי".
לדבריה, במסגרת פרויקט לולה אותו היא מרכזת, נפתחה סדנה דומה שבימים אלו ממש מסיימת את המחזור הראשון שלה, ובכוונתה לפתוח סדנת המשך למתקדמות. "זו ממש ברכה שקופות החולים הבינו את החשיבות והצורך בסדנה כזו. עם זאת, הבעיה היא שאת חייבת להיות חברה באותה קופת החולים. אצלנו, במרכז הגאה פתוחים השערים לכולן. ללא הגבלת גיל, ללא תשלום, ואין צורך באישור רפואי או בטופס 17. את פשוט באה ולומדת טכניקות בסיסיות עם קלינאי תקשורת ואנשי מקצוע הטובים ביותר בתחומם שילמדו אותך".
