בשיתוף נוברטיס
אנחנו רגילים להתייחס לרמות גבוהות של כולסטרול כבעיה של מבוגרים בלבד, אולם מתברר כי התופעה עלולה להופיע גם בגילאים צעירים, אפילו אצל ילדים קטנים, בעקבות נטיות גנטיות ומחלות תורשתיות כמו מחלת היפרכולסטרולמיה משפחתית. בפאנל מיוחד בהשתתפות פרופסור רונן דורסט, קרדיולוג בכיר ויו"ר החברה לטרשת עורקים, ומוטי בירנבוים, שהקים את עמותת לכ"ם (העמותה למאבק ביתר כולסטרול משפחתי), שוחחנו על הגורמים והסיכונים של כולסטרול גבוה במשפחה, על חשיבות האבחון המוקדם ועל הטיפולים הנפוצים בתחום.
פאנל אולפן יתר כולסטרול משפחתי
נתחיל איתך, פרופסור דורסט, האם כולסטרול גבוה הוא בהכרח מחלה משפחתית?
"לא, רמות גבוהות של כולסטרול נגרמות כתוצאה מגורמים סביבתיים, כמו תזונה. אבל גם לנטייה גנטית יש השפעה, יתר כולסטרול משפחתי הוא דוגמה למחלה שגורמת לרמות גבוהות של כולסטרול כבר מגיל הלידה".
מהו אחוז החולים שלוקים בכולסטרול משפחתי בקרב כל חולי הכולסטרול?
"מדובר במחלה גנטית שכיחה. השכיחות המוערכת באוכלוסיות השונות בעולם נעה בין אחד ל-250 או אחד ל-350. בארץ, ההערכה היא שאחד מ-288 אנשים לוקה במחלה. אם מסתכלים על זה אחרת - אחד מחמישה או אחד מעשרה אנשים שעוברים התקף לב או אירוע מוחי סובל מהמחלה, במיוחד אם אין לו גורמי סיכון אחרים כמו עישון, בעיות בלחץ הדם וסוכרת. בקבוצת החולים הזאת אנחנו רואים שכיחות גבוהה של המחלה".
מהי בעצם ההגדרה של יתר כולסטרול משפחתי?
"יש לזה מספר הגדרות. זו מחלה גנטית והדרך הכי טובה לאבחן אותה היא באמצעות בדיקה גנטית. אבל יש גם סימנים שצריכים להדליק נורת אזהרה והם רמות גבוהות של ה-LDL, שזה הכולסטרול הרע. אם המדידות מראות מעל 190, שזה יחסית גבוה, ולמי שיש במשפחה היסטוריה רפואית דומה, יש לו סיכון לפתח מחלות לב או לחוות אירוע מוחי כבר בגיל צעיר".
המדד החריג של הכולסטרול כל הזמן משתנה. האם 190 הוא המדד העדכני?
"כן, רמות כולסטרול מעל 190 צריכות להדליק נורת אזהרה. במקרה כזה צריך לבדוק אם מדובר בעניין תורשתי, הרי שבמקרה כזה יש סכנה לא רק לחולה עצמו אלא גם לקרובי משפחתו מדרגה ראשונה. וזו הנקודה החשובה ביותר- אם אובחנת עם רמות חריגות של כולסטרול - גם קרובי המשפחה צריכים להיבדק, כולל ילדים, כי היום אפשר למנוע את רוב האירועיים הלבביים או המוחיים".
זה בדיוק המקרה של מוטי בירנבוים, המשתתף השני בפאנל, מי שהקים כאמור את עמותת לכ"ם. בירנבוים גילה שהוא סובל מכולסטרול גבוה רק לאחר שקיבל התקף לב מפתיע בגיל 31: "אני בחור בריא, בצעירותי שיחקתי כדורסל בנבחרת הנוער של הפועל תל אביב. ב-1986 קיבלתי התקף לב כשהייתי רק בן 31. באותה תקופה אף אחד לא ידע מה זה כולסטרול ולא דיבר על זה בכלל. פוניתי לבית חולים מאיר, והיה שם קרדיולוג שהסביר לי שהיה לי אוטם בשריר הלב כי היה לי פלאק בעורקים".
שזה בעצם מה שמתרחש בגוף כאשר יש רמות כולסטרול גבוהות.
"כן, זה סתם לי את העורקים. זה רוצח שקט, אתה לא מרגיש את זה בכלל ויום אחד אתה מקבל התקף לב כמו שאני קיבלתי. אז גם נודע לי שאני סובל מכולסטרול משפחתי גנטי גבוה. בעקבות זאת, נתבקשתי להפנות את כל המשפחה לבדיקה".
בבדיקה התגלה ששניים מתוך ארבעת ילדיו סובל מהמחלה. "כבר בסביבות גיל 5-6, גילו לבנים הגדולים שלי רמות גבוהות של כולסטרול", הוא מספר, "הקטנים גם הם נבדקו ולמרבה המזל, להם הם לא היה את הגן הפגום".
ובעקבות זאת הקמת את עמותת לכ"ם. מה המטרה שלה?
"יכול להיות שאני אשמע דרמטי אבל אני רוצה שהצופים יבינו שלפני 30-40 שנה אנשים במצב שלי לא היו שורדים ולא היו יושבים פה באולפן. בעקבות כל המחקרים, גם אני וגם הבנים שלי מקבלים טיפול ואנחנו מתפקדים בצורה רגילה לגמרי. בגלל זה החלטתי שאני רוצה לתרום לקהילה ולהגדיל את המודעות למחלה. היום זה משהו שניתן לאבחן בעזרת בדיקת דם פשוטה".
לפי פרופסור דורסט, הטיפול בילדים עם כולסטרול גבוה דומה לטיפול במבוגרים, כשהשינוי העיקרי הוא במינונים. "אנחנו מתחילים את הטיפול בגילאים 5 עד 10, תלוי במרכז הרפואי, ואנחנו מטפלים בסטטינים, שזו תרופה שגם מבוגרים מקבלים", הוא אומר וממשיך, "ההבדל הוא שמאחר ומדובר בילדים, אנחנו לא צריכים להיות מאוד אגרסיביים בהורדה, ולכן המינונים של התרופות נמוכים יותר. התרופות הן אותן תרופות, המינונים הם אותם מינונים, אבל היעילות היא הרבה יותר גדולה כי יותר קל למנוע מחלות מאשר לטפל בהן. כשיש פלאק למשל, קשה להחזיר אותו אחורה אבל אפשר למנוע את ההיווצרות שלו".
הרבה אנשים חוששים מסטטינים, האם יש סיבה לדאגה וממה נובע החשש?
"אלה תרופות שמלוות אותנו למעלה מ-30 שנה. יש המון מחקרים, מבוקרים ולא מבוקרים, ויש ניסיון קליני רב עם התרופות האלה והן מאוד בטוחות. אין תרופה בלי תופעות לוואי וגם לסטטינים יש תופעות כאלה. התרופה עלולה לגרום לכאבי שרירים ולהפרעה בתפקודי הכבד שניתנת לטיפול ולא מסכנת אותו בשום אופן.
"יש תפיסת עולם מסוימת שטוענת שמדובר בתרופות שחברות שונות דוחפות ושהן מנוגדות לטבע ושעדיף להתמקד בדיאטות, אבל יש לי כמה דברים לומר בעניין. ראשית, בוודאי שצריך דיאטה אבל היא מוגבלת ביעילות שלה, ומי שמקבל טיפול תרופתי הוא מי שהדיאטה לא מספיקה לו. התרופות הרבה יותר יעילות בהפחתת הכולסטרול והן גנריות, אף אחד לא משווק אותן יותר ואין חברות תרופות שתומכות בהן. היום אנחנו יודעים שבכל מקום בעולם, כשמתפרסמים פרסומים נגד הטיפול הזה, מופיע גל תחלואה לבבי גבוה מיד אחרי זה. זה חבל כי התרופות בטוחות ותופעות הלוואי שלהן ניתנות לשליטה. אם צריך, יש חלופות ואין שום סיבה להפסיק טיפול. התקף לב מסוכן יותר מכאבי שרירים".
בירנבוים מוסיף, שלאנשים כמוהו שחולים ביתר כולסטרול משפחתי, 70% מהכולסטרול הרע מיוצר בגוף ורק 30% מגיע מהמזון. "כך שאנשים במצבנו, גם אם ישתו מים ויאכלו חסה כל היום, רמות הכולסטרול שלהם תהיינה גבוהות והם יזדקקו לטיפול".
בשיתוף נוברטיס
