בשיתוף GSK
בשקט בשקט מבלי ששמנו לב, הפכה COPD לאחת מהמחלות הקטלניות בעולם. מקום רביעי ולא מכובד בלשון המעטה לאחר סרטן, התקפי לב ושבץ. על אף היכולת ההרסנית שלה נראה כי הציבור אדיש אליה למדי, והיא שומרת על פרופיל נמוך. אך אל נא תזלזלו בה – כשהיא תוקפת, הכל יכול להתדרדר במהירות.
COPD" היא מחלת ריאות חסימתית שבה מתבצעת פגיעה של הריאות המביאה לקוצר נשימה בחולים", מסביר פרופ' דויד שטרית, מנהל מערך ריאות במרכז הרפואי מאיר כפר סבא. "ב-85 אחוזים מהמקרים הגורם הוא עישון, בשאר זה זיהום אוויר או חשיפה לחומרים רעילים".
המחלה קטלנית בקרב מעשנים ותוצאותיה מורגשות בדר"כ לאחר מספר שנות עישון. "יש קשר ישיר בין מספר השנים שבו אדם מעשן ולכמות העישון שהוא צורך להתפתחות המחלה", מאשר שטרית. "הנזק מתפתח בצורה פרוגרסיבית, הולכת ומתקדמת. למרות קוצר הנשימה היומיומי רוב החולים מתפקדים, אך לפעמים קורים אירועים חריפים של התגברות ליחה, שיעול והחמרה בקוצר הנשימה המעידים על החמרה".
למעשה, אפילו החמרה אחת יכולה להוביל להתדרדרות והאצה של המחלה. בשלבים המתקדמים מאוד החולה נזקק לטיפול בחמצן ומוגבל לביתו מבחינת תפקודית. על אף כל אלה, נראה כי באוכלוסייה המסר טרם הופנם. חצאי אמיתות ומחקרים לא מבוססים הביאו ללא מעט תפיסות שגויות לגבי המחלה. לפניכם 10 מיתוסים על COPD שהגיע הזמן לשבור. קראו, זה מציל חיים.

1. מדובר במחלה נדירה

לא נכון
כמובן שלא. ההפך הוא הנכון. על פי ההערכות בישראל 400,000 חולים במחלת ה-COPD, מהם 3,000 מתים מדי שנה. "לצערנו עישון עדיין מאוד מאוד שכיח אז מחלות ריאה כתוצאה מנזקי עישון מאוד שכיחות גם כן", אומר שטרית. על פי מחקרים, בין 70-80% מהחולים אינם מאובחנים ואינם מטופלים. הדבר נובע מכך שאחוז גבוה מהמעשנים חולים במחלת הריאות הכרונית, אך הם אינם מתייחסים לתסמיני המחלה באופן חריג, ורק כאשר הם מרגישים בתסמינים חמורים שלא עוברים גם לאחר טיפול אנטיביוטי, הם מגיעים לרופא ריאות למעשה לאחר שכבר ישנה פגיעה ריאתית משמעותית וחלק מהנזק כבר בלתי הפיך.

2. רק אנשים מבוגרים חולים ב-COPD

לא נכון
"ככל שגיל העישון מתחיל יותר מוקדם וכמות הסיגריות יותר גדולה כך למחלה יש סיכוי להופיע בגילאים מוקדמים יותר. מדובר במחלת ריאות שמתפתחת לאורך שנים, ולא נדיר למצוא אנשים בגילאי 40-45 שחולים ב- COPD ואפילו קשה", מדגיש פרופ' שטרית. "זה תלוי בכמות העישון או בחוסר בחומר מסויים בריאות שנובע לרוב מבעיה גנטית". רבים מהחולים מייחסים ליחה, שיעול מוגבר וקוצר נשימה לעישון או לחשיפה לזיהום אוויר ואינם מודעים לכך שמדובר במחלה המתאפיינת באירועים של התלקחויות ובתסמינים נשימתיים, המכונות גם "החמרה". למעשה, מדובר בהחרפה של תסמיני המחלה כמו- שיעול שמחריף, קוצר נשימה יותר מהרגיל, יותר ליחה, צבע ליחה שונה.
החמרה יכולה לגרום לפגיעה בתפקודי ריאה, לקוצר נשימה, לפגיעה באיכות חיים. והיא עלולה להיות מסוכנת ולהוביל לאישפוז וסכנת חיים.

3. זו מחלה שתוקפת רק את הריאות

לא נכון
עוד מיתוס שגוי. היום כבר יודעים ש-COPD היא מחלה סיסטמית בעלת ביטויים נוספים כמו תחלואה לבבית, דכאונות במידה גבוהה, נטייה לתסחיפים ריאתיים או אוסטאופורוזיס.
"אם נבצע בדיקות דם לחולה COPD נגלה כי מדדי הדלקת מוגברים אצלו", מוסיף שטרית. היום המחלה נתפסת כמחלה סיסטמית שהרבה איברים יכולים להיפגע ממנה. כמובן שהריאות הן המטרה העיקרית אך כמובן שלא היחידה. בקרב ציבור החולים אין מספיק מודעות לכך שאפילו החמרה אחת של COPD עלולה להוביל לתוצאות גרועות יותר, ובכלל זה לירידה מהירה של כ- 40% בתפקודי הריאה, לעומת מצב ללא החמרה, לעלייה של פי 2 בסיכון לאוטם שריר הלב בתוך יום עד חמישה ימים מההחמרה וכן לעליה משמעותית בסיכון בתמותה. מחקרים הוכיחו 55% סיכון לתמותה בתוך חמש שנים לאחר החמרה שהובילה לאישפוז.

4. אין מה לדווח לרופא על החמרה בשיעול או קוצר נשימה כי זה חלק מהמחלה

לא נכון
לא נכון ואפילו מסכן חיים. כל החמרה והתקפי שיעול או קוצר נשימה יכולה לבטא התקדמות של המחלה. "במקרים אלו נדרשת התערבות דחופה ומתן אנטיביוטיקה, סטרואידים או אינהלציות", מתריע שטרית. "כמובן שצריך לתפוס את זה בזמן ולערוך בדיקה אצל רופא ריאות. חייבים להיות עירניים לכל שינוי במצב הקבוע ולתסמינים כמו שיעול או ליחה מוגברים". במחקרים נמצא כי 43% מחולי ה- COPD המקבלים טיפול קבוע עדיין סובלים מהחמרות. סימפטומים של COPD כמו קוצר נשימה, שיעול ו/או ליחה עלולים להיות לא מדווחים ע״י המטופלים, וגם כאשר ישנו דיווח לא תמיד הם משייכים את זה להחמרה. אחד האמצעים למניעת החמרות היא הקפדה על נטילת טיפול קבוע במשאפים שיכולים לעזור לשיפור התסמינים ולהפחית את ההחמרות. החמרות יכולות להיגרם מזיהומים הנגרמים על ידי נגיפים או חיידקים, מזג אוויר חם מאוד או קר מאוד וזיהום אוויר.

5. אין טיפולים יעילים ולא ניתן להפחית תמותה ב-COPD -

לא נכון
קיימים לא מעט טיפולים יעילים ל-COPD. "כמובן שבראש ובראשונה זה הפסקת עישון, אך במחלה מטפלים גם באמצעות המשאפים שמטרתם היא להקל על קוצר הנשימה והשיעול היומיומי, וגם כמובן למנוע החמרות ולהביא לירידה משמעותית בשיעור ההתלקחויות", מסביר פרופ' שטרית. "הנושא של ירידה בתמותה נבדק במחקרים מרכזיים על אלפי חולים. הוכח בצורה ברורה שטיפול במשאף משולש, באוכלוסייה שחווה החמרות יכול לשפר הישרדות ולהקטין תמותה". המשאף החדש ביותר שפותח הוא המשאף שמכיל שלוש תרופות, הניתן פעם ביום, הוא היחיד שהוכיח באופן פרוספקטיבי הפחתה משמעותית בסיכון לתמותה של 42% בהשוואה לשילוב של מרחיבי סימפונות בלבד בחולי COPDוזאת בנוסף להפחתה משמעותית בסיכון להחמרות ושיפור משמעותי בסימפטומים ואיכות החיים.

6. הטיפול בCOPD- מורכב ודורש מאמצים רבים

לא נכון
כבר ממש לא נכון. בעבר הטיפול הרפואי התרכז בשימוש במספר משאפים שונים בתדירות גבוהה, אך כיום גם בעיה זו כבר נפתרה. "יש מגוון גדול מאוד של משאפים שיכולים להביא לאיזון של החולים ולמנוע החמרות", אומר פרופ' שטרית, "משאפים שכוללים מרחיבי סימפונות או סטרואידים. פעם היו נותנים משאפים בודדים והחולים היו מתקשים לקחת את כל המשאפים בו זמנית. היום כבר יש משאף משולב שכולל בתוכו את כל שלושת המרכיבים יחד. כך החולה יכול בשאיפה אחת יומית לקחת את הטיפול, דבר המקל מאוד על ההיענות הטיפולית".

7. חולי COPD מוגבלים בפעילויות היומיומיות (לא יכולים לצאת במזג אוויר בעייתי מהבית, לא להתקהל, לא לעשות מאמצים קשים מדי)

לא נכון
לפי דבריו של פרופ' שטרית, אין רחוק יותר מהאמת. "במרבית מחולי COPD ההתייחסות שלנו היא כמו לאוכלוסייה רגילה - כל מה שהם יכולים לבצע הם צריכים לבצע. להפך, אנחנו מעודדים אותם לבצע פעילות גופנית, אך עם זאת עליהם להיות קשובים לגוף, לא לבצע מה שהגוף לא יכול לבצע. עם טיפול נכון במחלה אפשר להביא את מרבית החולים לתפקוד נורמלי ושגרתי יומיומי".

8. החמרות ואשפוזים הם בהכרח חלק מהמחלה

לא נכון
ממש לא. חולה שמפסיק לעשן ולוקח את הטיפול המניעתי הנכון במשאפים לרוב לא יחווה החמרות ואשפוזים, ולכן הם לא חלק הכרחי במחלה. למעשה, כאמור לנזכר לעיל, יש להימנע מהחמרות. "ברגע שיש החמרות ב-COPD הן משפיעות מאוד על מהלך המחלה ויכולים לבוא להתדרדרויות והחמרות נוספות. לכן יש חשיבות מהותית למניעה של ההחמרה על ידי הפסקת עישון וטיפול עם משאפים נכונים".

9. עדיף שחולים לא יעשו כושר משום שמאמץ גופני עלול להחמיר את המחלה

לא נכון
פעילות גופנית ושיקום הריאות הן דווקא חלק אינטגרלי בטיפול בחולי COPD. "פעילות גופנית סדירה מקטינה את שיעור ההתלקחויות, מקטינה את החרדות והדיכאונות שיכולים להופיע בחלק מהחולים ומשפרת מאוד את יכולת ביצוע המאמצים, לכן היא מהווה חלק בלתי נפרד מהמלצות הרופאים", אומר שטרית.

10. אובחנתי ב-COPD הפסקת עישון כבר לא תועיל

לא נכון
כמה שפחות יותר טוב, ועדיף להפסיק לגמרי. "הפסקת עישון בכל שלב של המחלה יכולה להועיל ולהקטין את הנזק הריאתי העתידי בריאות", מרחיב שטרית, "הפסקה או אפילו ירידה ניכרת בכמות הסיגריות יחד עם טיפול נכון במשאפים ועידוד פעילות גופנית, יכולים להביא לאיזון של המחלה ולמניעת התדרדרויות עתידיות".
  • נעשה באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, כשירות לציבור על ידי חברת GSK

בשיתוף GSK



פורסם לראשונה: 08:40, 19.04.21