בשיתוף חברת GSK
מבין המחלות של המאה ה-21, כיום ניתן כבר לומר בהחלט כי למחלת ה-COPD מקום של כבוד. מהי COPD בעצם ומדוע היא כה מסוכנת? "COPD היא מחלת ריאות חסימתית כרונית. המחלה מביאה להרס הסימפונות – צינורות האוויר בגוף האדם, ובמרבית המקרים היא נובעת מעישון. ב-80 אחוזים מהמקרים החולים הם מעשנים אקטיבים או מעשנים לשעבר", מסביר ד"ר אמיר בר שי, מנהל המכון לרפואת ריאות במרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי.
עשן הסיגריות מביא לשני תהליכים הרסניים בגוף. "העשן יוצר פגיעה בסימפונות ודלקת באזור שגורמת להיצרות שלהן ולקוצר נשימה", אומר ד"ר בר שי, "במקביל מתבצע גם הרס של רקמת הריאה. כתוצאה מפגיעה בנודיות הריאה נוצרים חורים בריאה עצמה. חורים אלה המביאים לפגיעה בתפקוד הריאות – הם מעבירים פחות חמצן אל זרם הדם, דבר המביא לקוצר נשימה או קשיים בזמן מאמץ, אך גם במנוחה".
1 צפייה בגלריה
קוצר נשימה בגלל COPD
קוצר נשימה בגלל COPD
קוצר נשימה בגלל COPD
(צילום: shutterstock )
בשנת 2021, למרות מספר חולים גבוה אשר אינו מראה סימני עצירה, מחלת ה-COPD עדיין לא מספיק מוכרת, ולפי שעה רבים עדיין אינם מודעים אליה באופן מספק.
לפניכם 5 עובדות הנוגעות למחלה שסביר להניח שלא הכרתם.

המחלה צפויה להפוך בתוך פחות מעשור לאחד משלושת גורמי התמותה העיקריים בעולם

"לפי הנתונים של ה-WHO לשנת 2019, ניתן להגיד ש-COPD היא כבר סיבת המוות השלישית בעולם", אומר בר שי. "רבים מופתעים מהעובדה הזאת, הרבה אנשים כלל לא יודעים שיש מחלה כזו".
הבעיה מתחילה בחוסר מודעות. כיום רוב האנשים שיש להם COPD כלל אינם מאובחנים, מה שמוביל בסופו של דבר לאחוזי תמותה גבוהים. "אנחנו מדברים על 70-80 אחוזים מהחולים", מוסיף בר שי. "הסיבה לכך היא שרוב המעשנים שסובלים מסימפטומים לא הולכים לבדיקה, הם חושבים שקוצר הנשימה נובע מהעישון עצמו או מכושר ירוד. מעשנים רבים שסובלים מסימפטומים חוששים 'לקבל על הראש' מהרופא. הם לא יודעים שאפשר לטפל, לשפר את המצב, להאט את קצב ההידרדרות של המחלה ולעזור, ולכן לא פונים לבדיקה או אבחון. היעדר אבחון למעשה יכול להוביל לתמותה גבוהה יותר".
למרבה הצער לרוב מגיעים החולים לרופא כשהמחלה כבר בשלב מתקדם. "אנחנו בדר"כ מגיעים לאבחנה כשהחולה סובל מסימפטומים משמעותיים של קוצר נשימה או כתוצאה של הרבה התלקחויות".

אפילו החמרה אחת בלבד של COPD יכולה להוביל לירידה משמעותית בתפקודי ריאה ואיכות החיים ואף להעלות בעשרות אחוזים את הסיכון לתמותה

מהי החמרה של COPD? במילה אחת: התלקחויות. "אחד המאפיינים של המחלה הוא התקפים של שיעולים חריפים הנובעים מזיהום, חיידק או כתוצאה מזיהום אוויר", מסביר בר שי. "ההתלקחות מובילה לקוצר נשימה משמעותי, שיעול, ליחה וחום, והיא מסכנת חיים. חלק גדול מהאנשים מגיעים לאשפוז ואף להנשמה מלאכותית".
כיום כבר יודעים רופאים כי כל התלקחות חריפה של COPD מובילה להתדרדרות בלתי הפיכה של תפקודי הריאות. "ככל שיש יותר התלקחויות התפקוד הריאתי יורד ויורד", מדגיש בר שי. "אנחנו גם יודעים שתדירות ההתלקחויות הולכת ועולה. כלומר בתחילה יש אחת בשנה, אחרי שנתיים כבר שלוש, וככל שיש יותר הסיכון לתמותה ולאשפוזים וסיבוכים עולה".
זהו רק חלק מדאיג של הבעיה. גם תקופת ההתאוששות לאחר החמרה מקשה מאוד על חייהם של המטופלים. "לאחר החמרה בינונית או קשה לרוב האנשים לוקח חודש ימים לחזור למקום שבו הם התחילו", מפרט בר שי. "רוב הפעמים אנשים מגיעים לבית חולים, מתאשפזים ולא מבינים למה הם משוחררים אחרי 4-5 ימים, כי הם עדיין מרגישים מאוד לא טוב. במקרים כאלה אנחנו מסבירים שהם צפויים לעבור תקופת התאוששות לא קצרה ועליהם להמשיך את ההחלמה בבית. הדבר פוגע באיכות החיים וביכולת התפקודית. זה דבר מאוד מסוכן".

האם יש היום טיפול שיכול למנוע מקרי תמותה מ-COPD?

כן. מחקר גדול שיצא הראה שטיפול תרופתי יכול להוריד תמותה מ-COPD באופן משמעותי. הטיפול התרופתי ניתן על ידי משאף שמכיל 3 מרכיבים וניתן פעם ביום. כיום אם מטופל בעל הרבה התלקחויות לא מטופל בטיפול התרופתי המשולב הוא למעשה לא מטופל כמו שצריך".

43% מחולי ה-COPD המקבלים טיפול קבוע עדיין סובלים מהחמרות

לעובדה זו מספר סיבות שונות. "במקרים מסויימים הטיפול התרופתי יכול להיות לא נכון מבחינת סוגי המשאפים והמולקולות שיש בהם", אומר ד"ר בר-שי. "סיבה שנייה שמאוד שכיחה זה שמטופלים לא לוקחים את הטיפול באופן קבוע כי הם לא מבינים עד כמה הוא חשוב. ההיענות לטיפול ביתר לחץ דם או בסוכרת היא סביב ה-70 אחוזים, ובמחלות ריאה חסימתיות עומדת על 40 אחוז בלבד.

מחקר חדש קובע שניתן לנבא באמצעות בדיקת כושר גופני (מבחן 6 דקות הליכה) מי מחולי COPD יתאשפז בשל מחלות לבביות

"מבחן 6 דקות הליכה הוא מבחן שאנחנו עושים לחולי ריאה קשים", מרחיב ד"ר בר-שי, "זהו מבחן פשוט שבו בודקים את סטורציית (רוויון) החמצן בדם במהלך 6 דקות של הליכה במישור. ככל שמודגמת ירידה בסטורציה וישנו קושי גדול יותר בהליכה, כך המחלה של אותו מטופל קשה יותר".
לאחרונה מצא מחקר כי קיים קשר בין היכולת הגופנית של חולי COPD לבין סיכון לאשפוזים בגלל מחלות לב. "זה אומר שחולים שיש להם המון סימפטומים וה-COPD שלהם משמעותי יותר סובלים ממחלות לב בנוסף למחלת הריאה שלהם", מפרט בר-שי. "אנחנו גם יודעים שבזמן שחולה COPD סובל מהתלקחות יש לו סיכוי של פי 2 ללקות בהתקף לב מאשר חולה COPD ללא התלקחות".
באופן כללי, ככל שחולה יותר סימפטומטי כך הסיכון שלו לתמותה עולה, לכן הטיפול התרופתי כה חשוב. "הטיפול התרופתי המשולש מצליח להוריד תמותה מכל הסיבות, אך גם מתמותה לבבית", אומר בר-שי, "במקרים כאלה יש פחות התלקחויות ופחות פגיעה לבבית כתוצאה מכך".

בתי החולים ומחלקות הריאה הקימו מערך לחולי COPD המשרת גם את מחלימי הקורונה

בהרבה בתי חולים ניתן למצוא מכוני שיקום ריאות החשובים עד מאוד לחולי COPD, אשר מטרתם היא להחזיר את הסובלים מהתלקחויות לתפקוד יומיומי לאחר החמרה.
"חולי COPD שמצטרפים לסדנת שיקום ריאות משתפרים מבחינה קלינית בכל המדדים", מסביר ד"ר בר-שי, "היכולת הגופנית משתפרת וגם הרווחה הנפשית, ובהרבה מהמחקרים אנחנו רואים גם ירידה בהתלקחויות. בגלל שקורונה היא מחלה שפוגעת בעיקר בריאות, הרבה אנשים שהריאות שלהם נפגעו מהנגיף הועברו לשיקום במכוני הריאות השונים. שם בסיוע הרופאים הם חזרו למצב נורמטיבי".
  • נעשה באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, כשירות לציבור על ידי חברת GSK

בשיתוף חברת GSK





פורסם לראשונה: 08:48, 09.05.21