בשיתוף רקיט בנקיזר


תינוק הצטרף לבית ואיתו מגיעות לא מעט דאגות. אנחנו בודקים כל הזמן שהוא נושם, רצים לחדר שלו בכל פעם כשהוא בוכה או משמיע קול וכמובן לוקחים אותו לרופא בכל פעם שאנחנו חוששים שהוא לא מרגיש טוב. אז אם גם אתם חווים את כל אלו, אל תלכו לשום מקום. איתנו באולפן ד"ר גל נוימן וד"ר עדי קליין, שיעשו לנו סדר בדברים.
מה הסימנים המחשידים שאנחנו יכולים לראות אצל התינוקות, בעיקר כשמדובר בהורים חדשים, שכל דבר מטריד אותם?
ד"ר קליין: "לפני שמודדים את החום, שמים בדרך כלל לב לכך שמשהו שונה בהתנהגות של התינוק. ככל שהילד גדל, אז הפעילות שלו היא יותר רבה ואפשר לשים לב לאיזשהו שינוי בפעילות. כשהגיע תינוק בן יומו הביתה, חוץ מלאכול ולישון הוא לא עושה הרבה, אז מאוד קשה להבחין שפתאום הוא חולה וחולה במחלת חום. אז לעיתים עצם המגע בילד מעלה את החשש שמדובר בחום. ואז מודדים חום ובאמת מגלים שיש חום".
אך למרות זאת יש סימנים שניתן לראות. ד"ר קליין: "לעיתים, אם יש איזשהו שינוי, התינוק לא מתעורר לאכול, אוכל פחות, מגיב פחות, לא מסיים את הארוחות שלו כפי שהוא היה רגיל לעשות יום קודם, זה הסימן להחליט לבדוק".

2 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)

לתינוק עולה חום, מה צריך לעשות?
ד"ר קליין: "אז קודם כל עצם החום, וחשוב לי לומר את זה כאן, הוא לא סימן מדאיג, הוא סימן לכך שמתקיימת ברוב המקרים מחלה זיהומית. מחלה זיהומית יכולה להיות מחלה זיהומית ויראלית, כמו כל וירוס, שחולפת והיא חסרת משמעות כמעט והיא יכולה להיות מחלה זיהומית חיידקית שהיא בהחלט יכולה לסכן. וככל שהתינוק הוא יותר קטן, הסיכוי למחלה חיידקית הוא קצת גבוה יותר מאשר בגילאים היותר מאוחרים".
היא הוסיפה כי "לכן אנחנו צריכים להבין שזה סימן, זאת לא מחלה בפני עצמה, זה סימן למחלה שאותה אנחנו צריכים לאבחן. מה צריך לעשות? קודם כל להעריך איך נראה התינוק, ושוב, אני מתייחסת לתינוקות שהם מעל גיל שלושה חודשים, כי תינוקות מתחת לגיל שלושה חודשים, גם קשה לזהות את השינוי בהם וגם הסיכוי למחלה מסכנת הוא גבוה יותר. בתינוקות מעל שלושה חודשים, באמת ההתייחסות היא לפי איך שהתינוק מתנהג. יש תינוקות שיש להם חום גבוה עד 40 בגיל חצי שנה, אבל הם משחקים, אוכלים, מתנהגים כרגיל והם לא דורשים שום טיפול דחוף".
כשעולה החום לתינוק צריך לרוץ לרופא?
ד"ר נוימן: "צריך להבדיל בין מה שהיה לפני עידן הקורונה לבין מה שקורה מאז שהתחיל עידן הקורונה. כי לפני ימי הקורונה, כל פעם שלילד היה חום הייתי לוקח את הילד לרופא בשביל שיגיד לי שהכל בסדר וזה וירוס ואלך הביתה. היום, לא רק שלילד יש חום ואני לא יכול לגשת לרופא, אומרים לי: 'אסור לגשת למרפאות', ולא רק זה, עכשיו אני גם לא בטוח איזה טיפול אפשר לתת לו, אנחנו נדבר על זה, ואז ההורים הרבה פעמים אני נתקל בזה שהמון הורים מתקשרים אליי בפחד ובתסכול ואומרים לי 'לילד יש חום, מה אני עושה?"
הוא הזכיר את הטכנולוגיה שבאה לסיוע תחום הרפואה. "היום יש את הרפואה מרחוק, הרפואה הווירטואלית שאנחנו עושים בכל הקהילה, בכל קופות החולים, אז הרבה פעמים השאלה הראשונה שהרופא ישאל, היא איך הילד כשהחום תקין", אמר ד"ר נוימן. "אז נתתי טיפול להורדת החום ואז השאלה הבאה - איך הילד. האם הוא עירני, חיוני, אנחנו מדברים על ילדים מעל גיל שלושה חודשים, שותה בסדר, מתנהג כרגיל, משחק, כולנו מכירים את הסיטואציות שהילד קם עם חום, שפוך לגמרי, נותנים לו איזה מנה של תרופה להורדת חום ואחרי חצי שעה הוא חזר לעצמו לחלוטין ולא יודעים בכלל מה היה".
בוא נדבר על תרופות להורדת חום. בתחילת ימי הקורונה, זה נשמע כמו לפני איזה עשר שנים, דיברו על כך שהיה איזשהו ציוץ עלום צרפתי שתרופות להורדת חום מגבירות את הסיכון לקורונה.
ד"ר נוימן אמר כי מדובר במידע לא נכון: "באמת בתחילת מרץ השנה, כשהיינו ככה בשיא הגל הראשון של הקורונה, יצאה ברשתות החברתיות בצרפת הודעה כביכול, שתכשירים שמכילים איבופרופן, כמו נורופן, אדוויל ואחרים, יכולים להביא להחמרה של תסמיני קורונה. קודם כל, עד היום אנחנו לא יודעים על מה זה התבסס. זה התבסס ככל הנראה על מקרים שבהם אנשים שהייתה מחלת קורונה קשה, עם המון גורמי סיכון ובעיות אחרות, שבין השאר. ואז את זה לקחו בתור איזשהי הודעה לציבור, שיצאה ברשתות החברתיות שיותר מאוחר כמובן הוכחשה. גם בארץ כל מיני גורמים בעולם מייד נכנסו לדיונים ולסקירות ספרות ולא ראו עדויות מדעיות,
"אפילו בארץ, האיגוד הישראלי לפרמקולוגיה קלינית, כבר באותו יום יומיים אחרי שזה פורסם יצא עם הצהרה כתובה, אפשר למצוא את זה גם באתר של משרד הבריאות, שאין עדויות מדעיות וילדים שיש להם, ומבוגרים שיש להם חום, גם בימי הקורונה, לא משנה אם הם חיוביים או שליליים, אפשר לתת להם תכשירים שמכילים פרצטמול, תכשירים שמכילים איבופרופן".

2 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)

בשנה הראשונה הורים חווים לא מעט רגעי משבר מגזים ועד צמיחת שיניים, איך אנחנו מתמודדים עם הדברים האלו?
ד"ר קליין: "אז קודם כל אחת העצות שאני נותנת לכל ההורים, כשאני נתקלת בילדים עם מצוקות כאלה ואחרות, זה כן להתחבר לאינסטינקטים ההוריים הראשוניים, כי בסופו של דבר גם האמא וגם האבא יודעים מתי יש חשש או יש איזשהי דאגה לתינוק שהיא באמת דאגה משינוי שהוא מהותי או שיש איזשהי דאגה בגלל דברים ששמעו או דברים שהם חוששים. אז צריך מאוד להיות מחובר למקום הזה ולדעת להתבונן בתינוק שלך ולהכיר את השינויים בו".
לדבריה, "יחד עם זאת, באמת בתקופת השנה הראשונה לחיים יש לנו המון המון שינויים, התינוק יצא מרחם אימו לחיים חדשים והוא צריך להתמודד עם שינויים במערכת העיכול ושינויים בבקיעת שיניים ושינויים התפתחותיים ונחשף לזיהומים ואלרגנים ותופעות רבות שקורות. ההמלצה שלי ואני באה ממערכת הבריאות בבתי החולים יותר, היא דווקא למצוא רופא ילדים שאתה סומך עליו, שאתה יוצר איתו קשר, שגם בימים שאתה לא פונה למרפאה, אתה יכול לפנות אליו בדרכים, היום וירטואליות, ובאמת לפנות ולהיות באיזשהו קשר תמידי שמלווה אותך ואז אתה יודע ממה להיזהר. יש לפחות ארבעה מצבים שבהם אתה בכל אופן חייב להתייחס לחומרה ולקחת את התינוק להיבדק. הדבר הראשון הוא שינויים במצב ההכרה. זאת אמירה מאוד מאוד כללית. אבל שינוי בהתנהגות. כלומר ילד שיש לו חום הוא יתנהג פחות, יהיה פחות פעיל ממה שהוא היה קודם".
איך אנחנו יודעים אם חלילה מדובר בקורונה או סתם משהו ויראלי?
ד"ר נוימן: "התשובה הקלה היא: אנחנו לא יודעים. אנחנו לא יודעים הרבה על הקורונה, יש לנו נתונים שהולכים ומצטברים. בגדול אני יכול להגיד, זו תהיה אמנם הפשטה גדולה אבל אני יכול להגיד שמחלת הקורונה בילדים, קורונה הכוונה לזן הספציפי הזה שעכשיו מדובר, כי קורונה יש המון סוגים, אבל המחלה הזאת הספציפית היא כנראה בילדים קלה יותר מאשר במבוגרים. יחד עם זה יש יותר חפיפה עם מחלות אחרת, יכול להיות חום, נזלת, שיעול. אז ההתייחסות בסופו של דבר, וזה מה שאני תמיד אומר להורים, צריך להיות אותה התייחסות".
ד"ר נוימן הוסיף כי אפשר גם לטפל בבית בתינוק. "אפשר לתת טיפול להורדת חום. טיפול לא תרופתי, אמבטיות, להימנע מהלבשת יתר, או טיפול תרופתי, ואז אחרי שהחום יורד אולי חלק מהתסמינים האלה שמופיעים בזמן חום פתאום ייעלמו, כי ילד בזמן חום יכול להיות קצת ישנוני וקצת להקיא, אבל מורידים את החום והוא פורח. ברור שאם הייתה חשיפה ועולה חשד לקורונה אנחנו צריכים כן להעלות את זה ולהיבדק ואז יש הנחיות ברורות של משרד הבריאות איך נוהגים. אני רק אדגיש עוד דבר אחד, שילד שיש לו מחלת חום, לא משנה קורונה או לא קורונה, בטח אם מלווה בתסמינים נוספים, צריך להישאר בבית ולא לבוא במגע עם אנשים נוספים, עד יומיים אחרי שהוא מבריא, נורא נורא חשוב לעצור את שרשרת ההדבקה".

בשיתוף רקיט בנקיזר