שני חיסוני הקורונה המתקדמים של פייזר ומודרנה בדרך לישראל והם נחשבים לפורצי דרך בזכות ה"קלף הסודי" שלהם: מולקולה בשם mRNA שמחוללת מהפכה בפיתוח החיסונים עכשיו ובעתיד. הנה כמה עובדות שלא ידעתם על החיסונים הללו.

1. מהיר יותר, מתקדם יותר

החיסונים כיום מגיעים ממספר מקורות: הם יכולים להיות מושתתים על חיידקים או וירוסים מוחלשים או מתים, הם יכולים להיות מורכבים מרעלנים שונים, מחלבונים סינתטיים, ממרכיבים הנקראים פוליסכרידים או תתי יחידות שונות אחרות. לחיסונים המסורתיים יש יתרונות וחסרונות: היתרון המרכזי הוא שלחיסונים המסורתיים יש פרופיל בטיחות גבוה ויעילות מוכחת, משום שתהליך ההכנה מוכר.
אבל החיסרון הוא זמן הפיתוח הארוך ליצירת אותם חיסונים – חלקם דורשים גידול על ביצים, שמרים או חיידקי אי קולי, כולם דורשים מערכת מורכבת מאוד שתלויה במצע עליו מיוצר החיסון. מאחר שהחיסונים הללו מתבצעים על מערכות ביולוגיות, קיים גם חשש להרס שלהן ולקריסה של כל תהליך הייצור. חיסוני ה-mRNA הם סינתטיים (מלאכותיים), ולכן מיוצרים במהירות רבה יותר, מה שמאפשר לנפק מאות מיליוני חיסונים תוך זמן קצר, לא תלויים במערכות ביולוגיות שעלולות לקרוס במהלך הייצור.
בקבוקון חיסון נגד קורונה של חברת פייזר מזרקבקבוקון חיסון נגד קורונה של חברת פייזר מזרק
זמן פיתוח קצר. החיסון של פייזר
(צילום: רויטרס)

2. זה ה"מוח" של החיסון

לב הפיתוח של החיסון הוא מולקולה שנקראת כאמור mRNA (רנ"א שליח). מדובר במולקולה הדומה למולקולת התורשה דנ"א המורכבת מחלקים הקרויים "נוקלאוטידים" המסודרים בצורה כזו שמורה לתא כיצד לייצר חלבונים. כאשר חיסון המכיל mRNA מוחדר לגוף, התאים מתחילים לייצר חלבונים המקודדים על פי ה"תכנות" של ה-mRNA.
אינפו חיסון פייזראינפו חיסון פייזר
החלבונים שנוצרו מסתדרים על שטח פני התא המחוסן, ומזוהים על ידי מערכת החיסון ליצירת תגובה חיסונית, שכוללת נוגדנים נגד קורונה. במילים אחרות, החיסון החדש מסוג mRNA "מתכנת" את תאי הגוף להשתנות, כך שמערכת החיסון "חושבת" שישנו נגיף קורונה בגוף – ויוצרת נגדו נוגדנים ותאי דם לבנים מסוג T הדרושים לנטרול נגיף הקורונה בהדבקות הבאות.

3. טיפות השומן שמגינות על החומר הגנטי

גופנו מתוכנת כך שהוא משמיד חומרים גנטיים שיוצאים מחוץ לתאים, כמו למשל DNA של חיידק. ההיגיון גורס שאם חומר גנטי כמו mRNA מוזרק לגוף, מערכת החיסון תסתער עליו ותרצה להשמיד אותו. לשם כך בחברת פייזר הוסיפו מולקולות שומן שמצפות את ה-mRNA כך שלא תיהרס.

4. כך מיוצר החומר הגנטי מחוץ לגוף

תהליך ייצור חיסון ה-mRNA, כאמור – אותה מולקולה ש"מתכנתת" את הגוף ליצור מעטפת קורונה מלאכותית, הוא מיוחד במינו: חומר גנטי, שפוקד על גוף האדם לייצר דברים – ומורכב מחוץ לגוף. בפועל מדובר בתהליך די פשוט ומהיר שאותו מבצעות מכונות משוכללות ומדויקות.
ייצור חיסון פייזרייצור חיסון פייזר
ניתן לומר כי הרעיון הכללי בבסיס הפיתוח, הוא בנייה של שלד שעליו רצף סידורי "נוקלאוטידים" – תרכובות אורגניות שיחד יוצרות את החומר התורשתי וגורמות לגוף לבצע תהליכים שונים. נוקלאוטידים כאלה קיימים על מולקולת ה-DNA שנמצאת בגרעין כל תא, וגם על ה-mRNA. אותן מכונות של פייזר ומודרנה בונות את המולקולות הללו בסדר מסוים, המותאם על פי המטען הגנטי של נגיף הקורונה.

5. הידע לחיסונים: ממחלת הסרטן

רוב המידע על mRNA והתגובה החיסונית של הגוף המחוסן אליו, מגיעה מחקר מחלת הסרטן: כבר שנים רבות חוקרים מדענים את ה-mRNA מתוך תקווה שניתן יהיה לפתח מעין "חיסון" שיגרום לגוף לתקוף גידולים סרטניים, דרך תאי דם לבנים ספציפיים מסוג T של מערכת החיסון.
סרטן שד סרטן השד תאים סרטנייםסרטן שד סרטן השד תאים סרטניים
תאים סרטניים. מקווים לפתח חיסון
(ShutterStock)

6. טמפרטורות קיצוניות

בעולם מנסים להבין כיצד לנהל את מערך החיסונים של פייזר, בגלל בעיה מרכזית: החיסון דורש שמירה בטמפרטורת קיפאון קיצונית ביותר של מינוס 70 מעלות. מקררי החיסונים בעולם פועלים בטווח של מינוס שתיים עד 8 מעלות צלזיוס, ורק במעבדות בודדות קיימים מקררים המאפשרים שמירה בטמפרטורה כה נמוכה כפי שדורש החיסון של פייזר.
הסיבה לכך היא שמולקולת ה-mRNA שבחיסון, מאוד בלתי יציבה. כל שינוי בטמפרטורה, גורם לפירוק המבנה המסובך שלה. לשם כך פיתחה פייזר מתקן מיוחד שיוצב בכל מגש חיסונים שלה, לצד הקרח היבש: מכשיר מודד טמפרטורה הכולל גם GPS. כך, בכל רגע נתון אפשר יהיה לוודא שהחיסונים נשמרים בתנאים ראויים. במקרה שלא ידעתם, ההקפדה על שמירת הטמפרטורה הנכונה של חיסונים קריטית ביותר. אי הקפדה על טמפרטורה מתאימה של החיסונים גורמת להרס שלהם, והיא אחת הסיבות המרכזיות לכך שהחיסון שהוזרק לאדם אינו פועל.

7. הרבה עדיין לא ידוע

אחת השאלות המרכזיות שנותרה פתוחה היא – לכמה זמן החיסון לקורונה מגן בפני המחלה. על פי ההערכות ובהסתמך על חיסונים קודמים, מניחים שהחיסון יגן למשך כשבעה חודשים עד שנה או מעט יותר. עם זאת, מדובר רק בנבואות, המחקר על החיסונים מתבצע רק כמה חודשים, כך שגם כאשר יתחילו לחסן כאן – לא ברור לכמה זמן יהיו מוגנים האנשים המתחסנים.
עדיין לא ברור גם כיצד יגיבו לחיסון אוכלוסיות שונות: במחקרים השתתפו עד כה נבדקים בריאים, לא ברור איך החיסון ישפיע על קשישים, מדוכאי חיסון, נשים בהיריון וילדים. המידע לכך יגיע רק בעוד חודשים ארוכים.
לפיכך - אנחנו כפי הנראה ניאלץ להמשיך ולעטות מסכות ולשמור על ריחוק חברתי עוד תקופה ארוכה, ייתכן ששנה מהיום ויותר. קובעי המדיניות יצטרכו לקבל את "שגרת הקורונה" שבה יכירו בכך ש"סגר" איננו ניצחון על הקורונה, אלא הכישלון בטיפול במגפה.
הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים, רופא חמ"ל קורונה, והכתב הרפואי של ynet