"מדובר בזן שיש בו עוד 13 או 17 מוטציות, והוא מידבק מהר יותר מהזן הבריטי, וכמובן יותר מהר מהזן המקורי", אומר היום (ב') לאולפן ynet פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר-אילן, על הזן ההודי דלתא שאחראי להתפרצויות האחרונות של הקורונה בישראל.
קראו עוד:
"אם הזן המקורי היה מידבק אחרי שהייה של 15 דקות ליד אדם חולה - עכשיו זה אפילו פחות", הסביר פרופ' כהן. "צריך לחכות עוד קצת כדי להבין את זה. השאלה הכי חשובה היא אם הוא גורם למחלה קשה יותר. יש עדויות שונות בנושא הזה. שאלה נוספת היא האם הוא מתחמק מהחיסון ויכול להדביק אנשים שכבר נדבקו בזנים המקוריים. השבועות הקרובים יהיו קריטיים להבנת הדרך של ההדבקה והמחלה שנגרמות על ידי הזן הזה".
1 צפייה בגלריה
מתחם בידוק קורונה בבנימינה
מתחם בידוק קורונה בבנימינה
מתחם בדיקות קורונה בבנימינה. "בזן דלתא יש עוד 13 עד 17 מוטציות", אומר פרופ' כהן
(צילום: גיל נחושתן)
פרופ' כהן הזכיר זן נוסף שמומחים לנושא נחשפו אליו בימים האחרונים - דלתא פלוס. "יש בו עוד מוטציה שנמצאת באיזשהו מקום", אמר, "והוא כנראה יותר מידבק מדלתא. כל המוטציות שמטרידות אותנו נמצאות בספייק - החלבון של הקוצן, שעוזר לווירוס להידבק לתאים שלנו. יש מוטציות ייחודיות, שאת חלקן הכרנו מווריאנטים אחרים. הן עוזרות לווירוס להתקפל יותר נכון ולהידבק לתאים שלנו יותר טוב, וזה גורם לכך שיש הדבקה הרבה יותר מסיבית ויותר קלה לתאים שלנו".
"השאלה הכי חשובה היא אם זן דלתא גורם למחלה קשה יותר. יש עדויות שונות בנושא הזה. שאלה נוספת היא האם הוא מתחמק מהחיסון ויכול להדביק אנשים שכבר נדבקו בזנים המקוריים. השבועות הקרובים יהיו קריטיים להבנת הדרך של ההדבקה והמחלה שנגרמות על ידי הזן הזה"
לשאלה, האם אפשר לזהות את זן דלתא פלוס בבדיקת PCR רגילה, השיב: "בדיקת PCR, כמו זו שעברתי אתמול בשדה התעופה, היא בדיקה של 'כן או לא': האם יש לך וירוס או לא. היא לא יכולה לדעת באיזה זן בדיוק נדבקתי. כדי לדעת יותר, צריך לעשות ריצוף של הווירוס, וזה לוקח זמן. זה גם קצת יותר יקר, ולכן לא עושים את זה בצורה רוטינית. עשינו את זה לאחרונה בארץ כי לא היו הרבה מקרים, אבל עכשיו, כשיש מאות מקרים, לא עושים את זה".
פרופ' כהן סיפר שאת בדיקת הקורונה בנתב"ג עבר עם שובו לארץ מצרפת, שם ייצג את ישראל בכנס בינלאומי. "זכיתי לתת שם את ההרצאה המרכזית", אמר, "כי מאוד מתעניינים בישראל ורוצים להבין איך היא הצליחה לחסן כל כך הרבה אנשים בזמן כל כך קצר, איך אנשים קיבלו את החיסון מבחינת התודעה הציבורית, איך אנשים התגייסו, ומה התוצאות בפועל.
"זה היה מאוד נחמד, כי הכנס היה בשבוע שעבר, לפני שזן דלתא הגיע. עדיין רואים בישראל מדינה מובילה - גם בתקשורת, לא רק בעולם המדעי. כישראלי, זכיתי שם לתשבחות, ומכיוון שהתקשורת באירופה לא תמיד משבחת את ישראל, זה היה מאוד מרענן".