בשיתוף נובונודרדיסק
בשנת 2020 המילה "מגפה" היא שגורה בפיו של כל אדם, אך אף על פי שהתרגלנו לשייך אותה לווירוס הקורונה שתקף את העולם (ועוד טרם מראה סימני דעיכה), אל לנו לשכוח שעד לפני רגע העולם התמודד עם מגפות לא פחות מאיימות. מגפות אלו, על אף שעומעמו מעט נוכח הקורונה, עדיין קיימות ומסבות לרבים נזקים. אחת מהן היא מגפת ההשמנה.
"השמנה מוגדרת כמגפה בגלל מספר הלוקים בה, שבעולם המערבי מגיע לסדר גודל של 30 אחוזים מהאוכלוסייה, אפילו יותר", מסבירה ד"ר גבי ליברמן, מנהלת המרכז לטיפול בעודף משקל בבית החולים שיבא תל השומר. "בנוסף אליהם, שליש מהאוכלוסייה, שמהווה את רוב האוכלוסייה הבוגרת, סובל מעודף משקל. לאנשים עם עודף משקל הסיכון לפתח השמנה הוא מאוד גבוה כך שבסך הכול יש לנו משהו כמו 60 אחוז בעלי משקל לא תקין – כלומר, רק סדר גודל של 40 מהאוכלוסייה הם בעלי משקל תקין. המספרים רק הולכים וגדלים וזו בהחלט בעיה".
על פי הרפואה המודרנית השמנה היא הצטברות עודפת של שומן בגוף, המוגדרת באמצעות מדד מסת הגוף, הלוא הוא ה-BMI - משקלו של אדם (בק"ג) חלקי גובהו (במטרים) בריבוע. התוצאה המתקבלת מאפשרת לאנשי רפואה לזהות חריגות שונות במשקל.
"לפי נוסחה זו משקל תקין נחשב ל-BMI 18-25", מפרטת ליברמן, "בין 20-25 זהו כבר עודף משקל, ומ-30 ומעלה זהו כבר מצב המוגדר כהשמנת יתר או השמנה. גם את ההשמנה עצמה ניתן לחלק לפי חומרה כאשר BMI 30-35 נחשב להשמנה בדרגה 1, BMI של 35-40 השמנה בדרגה 2, ולמעלה מכך זוהי כבר השמנה מורבידית או חולנית".
על אף שכאמור השמנה נחשבת למגפה של ממש אשר יכולה לגרום למגוון סיבוכים ובמקרים קיצוניים יותר אף למוות, רבים עדיין נוהגים להקל ראש בתוצאותיה ההרסניות ומעדיפים להתעלם מתמרורי האזהרה.
"חלק מההסתכלות על השמנה כמחלה נובעת מהעובדה שבקרב אנשים הסובלים מהשמנת יתר, במיוחד אלה הסובלים מהשמנה בטנית, נתגלה כי רקמת השומן שלהם שונה מזו של אנשים בעלי מדד BMI תקין ועשירה יותר בפקטורים שגורמים לדלקת כרונית", מציינת ליברמן. "דלקת זו מתרחשת הרבה פעמים באזורים שבו היא יושבת, אך גם יכולה להשפיע על אזורים מרוחקים.
"לא מעט תחלואה נגזרת מתוקף העובדה שהאדם סובל מהשמנה", היא מזהירה, "התחלואה הזו כוללת סוכרת, יתר לחץ דם, הפרעה בשומני הדם. בנוסף לתסמונות המטבוליות האלה היא גורמת לדום נשימה בשינה, לעלייה בשכיחות התקפי לב ואירועים מוחיים ואף לדלקת כרונית של הכבד. כל זה מסביר למה יש עלייה בתמותה בקרב אנשים שסובלים מהשמנת יתר. אנשים שסובלים מהשמנה בסופו של דבר חיים פחות שנים. וזה כמובן עוד מבלי שנגענו בכל התחלואה המנטלית, בדיכאון, בירידה באיכות החיים וכן הלאה".
1 צפייה בגלריה
אילוס אילוסטרציה השמנה השמנת יתר
אילוס אילוסטרציה השמנה השמנת יתר
(צילום: shutterstock)

מדוע אנחנו בעצם משמינים?

"השמנת יתר בסופו של דבר נגרמת מאיזושהי הפרה של מאזן אנרגיה – כמות האנרגיות שבנאדם מכניס מהמזון לעומת כמות האנרגיה שהוא מוציא. אם בנאדם ברגע מסויים של החיים שלו מתחיל לעלות במשקל סימן שמשהו במאזן האנרגיה שלו השתבש או התערער. נשאלת השאלה - מה הסיבה שהמשוואה הזאת תצא מאיזון?
"הסיבות משתנות. ככל שההשמנה מתחילה בגיל צעיר יותר אנחנו יודעים שיש השפעה גנטית יותר גדולה. גם השמנה שמופיעה בגיל יותר מאוחר יכולה לנבוע מבעיה גנטית, אך לא רק גנטיקה נקייה, אלא גנטיקה תלויית סביבה. זה נכון שלאנשים שונים יש הרגלים שונים ובגלל מצבי דחק או נסיבות חיים הם יכולים לשנות את הרגלי האכילה שלהם, אך גם האכילה עצמה מתווכת בסופו של דבר על ידי חומרים חוץ מהרעב עצמו - חומרים שמגבירים את התיאבון, חומרים שמדכאים את התיאבון כאלה שמשפיעים על קצב חילוף החומרים, וכאלה שיכולים להשפיע על מוטיבציה ועל דרייב לאכילה".
עובדה זו למעשה מהווה את הסיבה למאבק הבלתי פוסק של רבים בעלייה במשקל. בשונה ממה שנהוג לחשוב, לפיו השמנה היא תוצאה מולדת של החלטה ושינוי הרגלים, כעת מתברר כי לחומרים הקיימים בגופנו השפעה מכרעת בכל התהליך.
"המשימה הזאת של לרדת במשקל היא אולי משימה שלא קשה להתחיל בה, אך קשה מאוד להתמיד בה, מהסיבה שלא מעט תהליכים גופניים פנימיים מתרחשים בגוף תוך כדי הניסיון", מאשרת ליברמן, "אנחנו מאבדים הורמונים משרי שובע ועולים ברמות ההורמונים מגבירי התיאבון כך שהרעב למעשה עולה ומביא בסופו של דבר לחזרה למשקל ההתחלתי.
"בניגוד למה שחשבנו פעם, הדבר הזה איננו משתפר עם הזמן. פעם היינו אומרים למטופלים שלנו שאם הם יתמידו בדיאטה כמה חודשים הגוף יתרגל לסט פוינט החדש והם לא יהיו רעבים יותר, אך מה שקורה בפועל זה שרמת ההורמונים נשארת משובשת גם שנה לאחר התהליך ולפיכך מידת הרעב עולה ולא משתנה".
התהליך אותו מתארת ליברמן אינו עוצר כאן, ופוגע באופן שווה גם במנגנון ההוצאה האנרגטית של הגוף. "מסתבר שברגע שאדם חווה מאזן אנרגיה שלילי ההוצאה האנרגטית יורדת", היא מרחיבה, "הגוף מנסה לשמור על עצמו כנגד ההרעבה הזאת כביכול ומוריד כמנגנון הגנה את קצב חילוף החומרים, כך שמצד אחד אנחנו רעבים ורוצים לאכול יותר, ומצד שני קצב חילוף החמרים שלנו יורד. צריך לשאול איך אפשר לשמר את המשקל תקין ולא למה נגרמה עלייה בחזרה במשקל, כי הרי זה ברור".
במילים פשוטות יותר, פגיעה זו ביכולת לשמור על משקל תקין לאורך זמן בעצם מתארת את האפקט הכה מוכר ומייאש שרבים נתקלים בו בעת תהליך הירידה במשקל: אפקט היו-יו.
"כשאנחנו מדברים עם אדם שבא לטיפול לצורך ירידה במשקל אחת השאלות שאנחנו שואלים זה כמה פעמים עד היום ניסית לרדת במשקל, והתשובה היא ברוב הפעמים דו ספרתית, נדיר שבנאדם יגיד מעולם לא ניסיתי או ניסיתי פעם אחת.", אומרת ליברמן, " כשאנחנו שואלים כמה פעמים הצלחת התשובה היא 'לרוב אני מצליח אז למה היה צריך לנסות עוד פעם ועוד פעם?'. היכולת לשמר את ההישג מול עלייה בחזרה למשקל המקורי הם למעשה היו-יו המדובר."

מדוע שימור המשקל כל כך חשוב?

"יש אינטרס מבחינה מטבולית ומבחינת איכות חיים. אם אדם החליט לרדת במשקל על מנת לשפר פרמטרים מטבוליים כמו סוכרת, יתר לחץ דם, הפרעות בשומני הדם, כאבי ברכיים או כבד שומני, ברגע שתהיה עלייה מחודשת במשקל כל ההישג יתבטל.
"אנחנו יודעים שבשביל להגיע לשיפור משמעותי בפרמטרים מטבוליים כמו מאזן הסוכר, משק השומנים מספיק לרדת בין חמישה לעשרה אחוזים במשקל על מנת לראות אפקט דרמטי על הפרמטרים של הסינדרום המטבולי – השילוב של סוכרת, יתר לחץ דם, הפרעות בשומני הדם. ברגע שהאדם חוזר לעלות למשקל הוא למעשה מחזיר לעצמו את אותו סינדרום מטבולי.
"בנוסף, אנחנו גם יודעים שלשימור אפקט הירידה במשקל יש יכולת למנוע היארעות של סוכרת. מחקר שנמשך במשך 3 שנים עקב אחרי אנשים קדם סוכרתיים אשר גם סובלים מהשמנה. שני הגורמים האלה לבדם – מצב של קדם סוכרת והשמנת יתר - מעלים את הסיכון לפתח סוכרת, וכאשר הם משולבים יחד הוא אף יותר גבוה. במסגרת המחקר ניתן להם טיפול תרופתי לירידה במשקל ולדיכוי תיאבון ולקבוצה שנייה פלסבו. התגלה כי בקרב הקבוצה שקיבלה את הטיפול התרופתי התקיים שיפור דרמטי בהתפתחות הסוכרת".
האם המגפה הגדולה של העולם עוד לפנינו? ימים יגידו. עד אז, יש לראות את ההשמנה כגורם מאיים שאין לזלזל בו, הרבה לפני שכבר יהיה מאוחר מדי.
  • נעשה באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, כשירות לציבור על ידי חברת נובו נורדיסק
בשיתוף נובונורדיסק