בשיתוף אסטרהזניקה ו-MSD

1. מה הסימפטומים המאפיינים את סרטן השחלה?

לרוב, בשלבים המוקדמים, סרטן השחלה אינו מאופיין בסימפטומים, ומכאן הקושי הרב באבחון מוקדם. כאשר המחלה מתקדמת, הסימפטומים העיקריים יהיו לאו דווקא גינקולוגיים אלא יותר כאלו הקשורים למערכת העיכול, כמו למשל נפיחות בטן, שינויים ביציאות, עצירות, בחילות והקאות. אלו אינם תסמינים גינקולוגיים, אך הם מעידים על אפשרות של מחלה מפושטת בחלל הבטן, המאפיינת את סרטן השחלה בשלבים מתקדמים.

2. מה עליי לעשות אם אני מזהה את הסימפטומים אצלי?

בראש ובראשונה יש לפנות לרופא המשפחה. רופא המשפחה יפנה אתכן במידת הצורך לבדיקות הנכונות ולייעוץ של מומחה בתחום. במדינת ישראל גם רפואת הנשים נגישה, אך כפי שהוזכר בסעיף הקודם, במרבית המקרים, הסימפטומים אינם בעלי אופי גניקולוגי.
1 צפייה בגלריה
 סימני אזהרה. יכולים להיות קשורים למערכת העיכול
 סימני אזהרה. יכולים להיות קשורים למערכת העיכול
סימני אזהרה. יכולים להיות קשורים למערכת העיכול
(צילום: shutterstock)
3. מה כולל תהליך האבחון?
האבחון כולל בדיקה פיזיקלית כללית וגם בדיקה גניקולוגית. לאחר מכן תופנה המטופלת גם לבדיקות דימות כגון אולטרה-סאונד גניקולוגי. המשך תהליך האבחון כולל במידת הצורך גם בדיקות הדמיה כמו סי.טי ופט סי.טי. ישנן בדיקות דם מיוחדות המסייעות לרופא המאבחן כגון בדיקות סימנים CA 125 - בדיקת נוכחות של נוגדן בנסיוב כנגד אנטיגן, הקיים על חלק מתאים סרטניים. ערכים מעל הנורמה עלולים להעיד על תחלואה בסרטן השחלות. בנוסף, בחלק מהמקרים בתהליך האבחון, מבצעים ביופסיה בהנחיית דימות ובמקרים מסוימים גם לפרוסקופיה.

4. אילו סוגים של סרטן שחלה קיימים ומה השכיח מביניהם?

"סרטן השחלה", כולל מספר תת -סוגים של גידולים. סרטן השחלה השכיח ביותר נקרא סרוס-פפילרי קרצינומה (ראשי תיבות באנגלית OPSC , ovarian papillary serous carcinoma והוא מהווה כ-80% מכלל המקרים המאובחנים בסרטן השחלה. הגידול הזה נחשב לאלים. ישנם סוגים נוספים ופחות נפוצים כמו Clear Cell carcinoma ), ((Mucinous carcinoma , סרטן שחלות מסוג 'גידולי ברנר' ועוד. סוגים אלו נדירים יותר ונצפים בדרך כלל בנשים מתחת לגיל 60.

5. עבור סוג סרטן השחלה הנפוץ HGSC בשלב מתקדם- מהו הטיפול המקובל בשלב הראשוני?

למרבה הצער, ברוב המקרים לא מצליחים לאתר סרטן שחלה בשלב מוקדם. במקרים בהם התגלה הגידול בשלב מוקדם, כשהוא מוגבל לשחלה אחת או בטרם התפשט בגוף, הטיפול המקובל הוא באמצעות ניתוח לכריתת השחלות והרחם, ולאחר מכן טיפול בכימותרפיה. אולם בכ- 80% מהמקרים המחלה מתגלה בשלבים מתקדמים (שלבים 3 ו-4) ואז הטיפול משולב וכולל גם טיפול כירורגי וגם טיפול תרופתי. כיום אנחנו משתמשים בטיפולים המכונים "ניאו אג'ובנט" – טיפול שניתן עוד לפני הניתוח שמטרתו לצמצם את הגידול, ועל ידי כך להגדיל את הסיכויים להצלחת הניתוח והסרת מרבית הגידול. לאחר הפעולה הכירורגית נהוג לתת עוד סבב של טיפול תרופתי. יש לציין שאסטרטגיית הטיפול משתנה בין מטופלת למטופלת, ותלויה במצבה הבריאותי של כל חולה באופן אינדיבידואלי.

6. אילו בדיקות נוספות יש לבצע ובמה זה כרוך?

חוץ מהבדיקות שאוזכרו לעיל, היום מקובל לבצע בדיקה גנטית לכל אישה שאובחנה עם סרטן השחלות השכיח (HGSC). במידה ולא נמצאה מוטציה תורשתית, נבצע גם בדיקה גנומית בתוך הגידול עצמו (במטרה למצוא מוטציה סומטית). בעבר היה נהוג לבצע בדיקות גנטיות רק למטופלות שלהן יש היסטוריה משפחתית, אך היום מקובל לבצע את הבדיקה לכל החולות מתוך ההבנה שלתוצאות הבדיקה יש השלכות טיפוליות מרחיקות לכת. במידה ונמצא ומוטציה תורשתית, אזי יש השפעה גם לגבי שאר בני המשפחה. במידה והמוטציה סומטית אזי יש לכך השלכות טיפוליות ובמקרים מסוימים מתאימים את הטיפול למוטציה שהתגלתה.

7. מה משמעות ממצאי הבדיקות ומה ההשלכה הטיפולית?

במקרים בהם חולה נמצאת חיובית למוטציה בגן BRCA, קיימים היום בארגז הכלים של הרופאים טיפולים ביולוגיים לטיפול ספציפי במוטציה כגון מעכבי PARP שהם למעשה תוספת לטיפול הכימותרפי המקובל. האסטרטגיה הטיפולית בשאלה האם לנתח טרם הטיפול או ההיפך משתנה בהתאם להתקדמות המחלה אצל המטופלת: כאשר המחלה ממוקמת ומוגבלת לשחלה בלבד אז נהוג קודם כל לנתח ואז לתת טיפול בכימותרפיה, ומנגד כאשר יש עומס גידולי והמחלה מפושטת אז לרוב נעדיף טיפול תרופתי ולאחר מכן לבצע ניתוח להסרת הגידול.

8. מהן ההשלכות המשפחתיות עבור מאובחנות עם סרטן השחלה?

במידה וישנם ממצאים המעידים על מוטציה גנטית תורשתית אצל החולה, מומלץ לבצע בדיקות גנטיות לבני המשפחה, גברים ונשים כאחד. מוטציות בגן BRCA נקשרות לרוב למחלות סרטן המאפיינות נשים כמו סרטן השד והשחלה, אך גם גברים הנושאים מוטציה בגן זה, נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן הערמונית, הלבלב וכדומה.
עבור נשים, יש השלכות מאוד משמעותיות לאחר האבחון כנשאיות של מוטציה בגן BRCA כמו למשל המלצה מגיל מסוים לבצע ניתוח לכריתת שדים וכריתה מניעתית של השחלות והחצוצרות – תהליך שמבטל עבורן את האפשרות להרות באופן טבעי והצורך לתכנן את שלב בניית התא המשפחתי. הגיל הממוצע של סרטן שחלות הנגרם מסיבה גנטית הוא לרוב יותר צעיר (בגילאים 40-45) לעומת נשים שחלו בסרטן שחלות שאינו מסיבה גנטית המאפיין לרוב את גילאים מבוגרים יותר (בגילאים 60-65).

9. כמה זמן מומלץ להתמיד בטיפול?

הטיפול מוגבל בזמן והוא כולל גם ניתוח וכימותרפיה. זהו תהליך שאורך מספר חודשים ולאחר מכן יש טיפול אחזקתי בחלק מהנשים. מי שאובחנה עם מוטציה בגן BRCA מטופלת במעכבי PARP במשך שנתיים או שלוש על פי סוג הטיפול וההתוויה בסל הבריאות, אך אין למעשה מידע קליני על אורך טיפול מקסימלי.

10. בהנחה שהניתוח ו/או הטיפול הראשוני עברו בהצלחה ואין סימנים למחלה, האם אפשר להפסיק טיפול לפני הזמן המקובל?

לא. לא מומלץ להפסיק טיפול לפני הזמן המקובל. סרטן השחלות היא מחלה עם פוטנציאל גבוה להישנות. יש להמשיך על פי הנחיות הרופא ולאחר סיום הטיפול, להתמיד במעקב.
הכותב הינו מנהל היחידה לגניקולוגיה אונקולוגית במרכז הרפואי האוניברסיטאי "סורוקה"
המידע מוגש כשירות לציבור מטעם חברת אסטרהזניקה וחברת MSD