הוכחות נוספות לכך שמחלת הקורונה היא לא "סתם שפעת": בעולם מתועדים יותר ויותר מקרים שבהם מחלת הקורונה הפכה מכזו של שבועיים, למחלה כרונית הנמשכת שבועות וחודשים. הסיבה לכך היא הנזקים הנרחבים להם גורם נגיף ה-COVID19 אצל אנשים מסוימים, שנותרים עם צלקות, פגיעה תפקודית באיברים חיוניים ולעיתים גם נכות תמידית.
רשימת המחלות הנלוות להדבקה ב-COVID19 היא ארוכה כל כך, עד שלאחרונה הוקמה קבוצת פייסבוק שבה חברים כבר אלפי מחלימי קורונה, שמתארים עוד ועוד מתסמיני המחלה הממושכת, הרבה אחרי ההחלמה "הרשמית". בין התופעות השכיחות שנמשכות הרבה אחרי ההחלמה, תוארו עייפות, הפרעות בקצב הלב, קוצר נשימה, צלקות בריאות, כאבי מפרקים, שכחה, אובדן חוש ריח כרוני, ונזקים לאיברים פנימיים.
3 צפייה בגלריה
מחלקת קורונה בית חולים שיבא תל השומר
מחלקת קורונה בית חולים שיבא תל השומר
גם חודשים אחרי ההחלמה: תסמינים קשים בחולי קורונה
(צילום: AFP)
הסיכוי של חולה לפתח תסמינים כרוניים – המוגדרים בעולם הרפואה כתסמינים הנמשכים ברציפות מעל 6 שבועות – עדיין לא ברור, משום שמחקרים שונים עקבו אחר אוכלוסיות שונות של מחלימי הקורונה לאורך תקופות שונות. נוסף על כך, מגפת הקורונה הנה חדשה יחסית בעולם הרפואה, כך שעדיין מוקדם להצביע על סיכוי מוחלט.
באחד המחקרים באיטליה, נמצא כי 87% מהמטופלים שאושפזו כתוצאה ממחלת קורונה, המשיכו לדווח על תסמינים גם חודשיים אחרי ההחלמה. נתונים מסקר קורונה נוסף שהשתמש בדיווחי מיליוני מחלימי קורונה באמצעות אפליקציה מיוחדת בארה"ב ובשוודיה, הראו כי 15-10% מהמשיבים, כולל אלה שסבלו ממחלה שהוגדרה "קלה", לא החלימו במהירות.
רק בחודשים האחרונים הבינו הרופאים שלא מדובר רק במחלה ריאתית, והגישה לפיה יש להנשים כמעט כל מטופל במצב בינוני עוד לפני שהידרדר למצב קשה, כבר אינה נהוגה יותר. ההבנה כיום היא שמדובר במחלה רב מערכתית, כשאחד הגורמים המרכזיים לה הוא היווצרות קרישי דם כמעט בכל איבר אפשרי.
גישה חדשה זו הובילה למהפיכה בטיפול בחולים כבר בשלב מוקדם, כשטיפול נוגד קרישה הפך לחלק בלתי נפרד מפרוטוקול הטיפול. חלק מהמחלימים ממשיכים בטיפול נוגד הקרישה גם לאחר השחרור הביתה, באמצעות זריקת "קלקסן" המוזרקת עצמית, בידי החולה לבטן מדי יום, או נטילת הכדור אספירין, שניהם מדללי קרישה שמונעים חסימת כלי דם ופגיעה בלתי הפיכה באיברים פנימיים.
עם הזמן, התקבלה הגישה שהפגיעה הרב מערכתית היא בעקבות פעילות סוערת ביותר של מערכת החיסון, המכונה "סערת ציטוקינים", עליה הורחב רבות. מדובר בתגובתיות יתר של מערכת החיסון לחדירת הווירוס לגוף, המובילה לאותם קרישי דם קטלניים באיברים שונים, וגם להרס רקמות, עם הופעת הצטלקויות. ואכן, מחלימי קורונה ברחבי העולם התגלו כסובלים מהצטלקויות ברמת הריאה, כחלק מאותה פעילות יתר של מערכת החיסון שרצתה לחסל מהר את נגיף הקורונה, אך גרמה לתגובה הפוכה, מעין אוטואימונית, של הרס הגוף.

פגיעות קשות בשריר הלב

לא רק הריאות הופכות פגיעות במחלת הקורונה הכרונית. בעולם מתגלות יותר ויותר עדויות לכך שהקורונה גורמת גם לפגיעה קשה בלב. שני מחקרים שפורסמו לאחרונה מגלים את אותו נזק בלתי הפיך לרקמת הלב, המוביל לתהליך דלקתי, להפרעות קצב, יתר לחץ דם, ועשוי להגיע עד לאי-ספיקת לב.
באחד מהמחקרים שפורסם לפני כשבוע בכתב העת JAMA Cardiology, נבדקו 100 מבוגרים בגילאי 45 עד 53 שהחלימו לאחרונה ממחלת הקורונה. 78% מהם הראו מעורבות לבבית כלשהי בסריקות MRI, ואצל 60% נמצאה עדות לדלקת לבבית.
הממצא השכיח ביותר בלב הנבדקים המחלימים מקורונה במחקר זה היה דלקת בשריר הלב. סוג זה של דלקת הקרויה מיוקרדיטיס, נגרם לרוב בעקבות זיהומים ויראליים, מה שלא מפתיע גם בהקשר של הקורונה. דלקת שכזו עלולה להוביל לפגיעה בשריר הלב, להפרעות קצב לב, ואפילו לאי ספיקת לב ואוטם בשריר הלב.
במחקר נוסף באותו כתב עת, נותחו גופותיהם של 39 נפטרי קורונה בגילאי 78 עד 89 שנים. החוקרים מצאו שאצל 16 מהנבדקים נתגלה וירוס הקורונה ברקמת הלב, למרות שלא הראו תסמינים כלשהם לפגיעה לבבית בעודם בחיים.
כאמור, לפני מספר שבועות נפתחה קבוצת פייסבוק בה חברים אלפי חולי קורונה שהחלימו, המתארים מגוון עצום של עשרות תסמיני קורונה ממושכים אותם הם חווים גם לאחר ההחלמה הרשמית. מהרשימה הזו עולה כי אין כמעט איבר שאינו מעורב במחלה. כמובן שהדיווחים אינם מדעיים ואין מאחוריהם מספרים מוחלטים, אולם הפרסום שלהם, שמגיע ממספר כה גבוה של דיווחים, צריך לעורר דאגה רבה ואת ערנות אנשי הצוות והחולים.

ארה"ב: ילדים ובני נוער נדבקו וחלו בתסמונת הרב מערכתית

גם צעירים עלולים ללקות במחלת קורונה כרונית קשה: לאחרונה התגברו עוד ועוד דיווחים, בעיקר בארה"ב, על עשרות ילדים ובני נוער שלקו בתסמונת דלקת רב מערכתית לאחר שנדבקו בנגיף הקורונה. המרכז לבקרת מחלות האמריקני, ה-CDC, הפיץ הנחיות חדשות כיצד לזהות את סימני האזהרה של שתי התסמונות ומתי להפנות את המטופלים לאשפוז דחוף.
על פי הידוע, מדובר בסיבוך של ההדבקה בנגיף COVID-19 המופיע בילדים שנדבקו בו, אם כי כמה מהחולים נמצאו שליליים לנגיף בבדיקת הקורונה. עדיין רב הנסתר על הגלוי בתסמונת הזו ובקשר שלה לקורונה, אולם מתחזקות ההערכות כי מדובר בתוצאה של דלקת רבת עוצמה המתחוללת בגוף בתגובה לחדירת הנגיף. הדלקת עלולה להתרחש זמן קצר לאחר ההדבקה, אולם לעיתים גם שבועות אחריה.
הסכנה המרכזית היא אי ספיקת איברים רב מערכתית, נפילת לחץ דם, ודום לב. בשל סיכון גבוה להיווצרות קרישי דם קטלניים, עלולה התסמונת גם לגרום לחסימה של כלי דם, ובשל הדלקת בעורקים, גם לקרע שלהם.
הטיפול בתסמונת כולל אשפוז, מתן עירוי נוגדנים (IVIG), וטיפול בנוגדי קרישה לצד ניטור קפדני צמוד. החולים הללו לרוב ממשיכים במעקב קרדיולוגי בשל הסיכון הגבוה לחסימות עורקים, ונדרשים להמשיך ליטול תרופות נוגדות קרישה גם לאחר השחרור מבית החולים.
הדיווחים על התסמינים הכרוניים של הקורונה רק מתחילים להיחקר כעת. ממחלה שאמורה היתה להימשך שבועיים, הופכת הקורונה אצל רבים למחלה כרונית, שקשה עדיין לצפות את תוצאותיה או משכה. הפתרון שנותר בינתיים, הוא לא להתעלם מהתסמינים הממושכים שעלולים להצביע במקרים מסוימים על פגיעה בלתי הפיכה שדורשת מעקב, שיקום וטיפול מתאים.