מיכל סולומונוביץ עלתה על אוטובוס לבדה, כשהייתה בכיתה ח', כדי להירשם ללימודים בתיכון של אוניברסיטת תל-אביב. "כשהגעתי לתיכון גיליתי שההרשמה כבר הסתיימה", היא מספרת. "זה היה בית ספר לילדים מצטיינים וכולם הגיעו עם ההורים שלהם והמתינו שעות בתור כדי להתקבל. המזכירה הייתה כל כך בהלם שהגעתי לבד אז היא הכניסה אותי לחדרו של המנהל. הוא עשה לי ראיון, בדק את התעודה וקיבל אותי".

ילדת מפתח

היא נולדה באוקראינה ובגיל שלוש עלתה עם הוריה ארצה. "היה לא פשוט", מספרת סולומונוביץ. "לא הכרתי את השפה, היינו מדברים לפעמים בסימני ידיים. הגננת אמרה לאמא שלי שכדאי להחליף שם. באותם ימים קראו לי מאשה ואמא שלי שאלה אותי איזה שם אני רוצה. בחרתי בשם מיכל כמו החברה שלי מהבניין. גדלתי עם שני הורים שעבדו מאוד קשה לפרנסתם, לא הייתה לי אמא שמכינה צהרים, הייתי ילדת מפתח".
לדבריה, למרות כל האתגרים, היא למדה המון מההורים שלה: "היה לי חשוב ללמוד ולהצליח, זאת הייתה דוגמה מההורים שלי שעבדו קשה. הם לא היו צריכים להסביר, הם הראו לי כמה זה קשה, וככה אני מעבירה גם לילדים שלי. אני אמא לבת 18 ותאומים בני 14, וההורות שלי היא דרך דוגמה אישית. כל החיים שלי עבדתי קשה, רציתי להצטיין".
 "ההורות שלי היא דרך דוגמה אישית" "ההורות שלי היא דרך דוגמה אישית"
"ההורות שלי היא דרך דוגמה אישית"
(צילום: איגור פינקלשטיין)
היו לה שלושה מנויים לספרייה כדי שתוכל לקחת מספיק ספרים: "קראתי בממוצע שני ספרים ביום", היא מספרת, אבל אז עברה לבית הספר החדש ושם כבר היה יותר מאתגר. "הייתי רגילה לציונים גבוהים של 95-100 ופתאום הציונים ירדו. הרמה הייתה מאוד גבוהה וזה גרם לי להעלות עוד יותר את הסטנדרטים שלי ואת המשמעת העצמית.
"הייתי צריכה להתאמץ יותר ולהשקיע יותר מאשר בבית הספר הקודם, גם ברמה הלימודית, גם ברמת האחריות האישית, למשל בניהול הזמן שלי וגם אתגרים כמו להגיע בזמן באוטובוס מראשון-לציון לתל-אביב. עשיתי הכול לבד כי ההורים שלי התאמצו ועבדו קשה למען הפרנסה".
הרגשת שאת משלמת מחיר?
"תמיד היה לי חשוב להצטיין, זה בדמי, אבל כשעושים משהו שאוהבים זה לא מפריע. רציתי לתת את הכי טוב שלי. אני מאמינה שמחשבה יוצרת מציאות ואם רוצים משהו, המחיר שווה את זה".
"כשהגידול חזר בפעם השנייה, הבנתי שלא הכול זה קרירה והחלטתי לקחת חופשה ולטפל בעצמי"
בימים אלו יצא ספרה הראשון "קוד המנצח לחיים - 10 קודים להצלחה מעשית בחיים", בהוצאת כתר, אותו כתבה יחד עם אלון אולמן. מטרת הספר להעניק כלים לילדים ולהורים, אבל הדרך שלה לתחום חינוך לילדים הייתה ארוכה וגם שם לא הכול זרם מהר.

"הבנתי שלא הכול סובב סביב הקריירה"

סולומונוביץ הייתה שותפה במשרד עורכי דין, ובשיא הקריירה, בנובמבר 2010 התגלה גידול בעמוד השדרה שלה. "עברתי ניתוח קשה להסרת הגידול", היא מספרת, "אבל אז לא הבנתי את מה שאני מבינה היום. באותה תקופה הרגשתי שמשהו חסר ולא ידעתי מה. הייתי חולה, עשו לי צילום ריאות וגילו לי גידול גדול.
"אמרו שמדובר בחודשיים החלמה, אבל אני ידעתי שאחזור תוך זמן קצר. כשהגידול חזר בפעם השנייה, הבנתי שזה מסר מהיקום. לקחתי פסק זמן מהחיים, הבנתי שלא הכול זה קרירה והחלטתי לקחת חופשה ולטפל בעצמי".
מה קרה בעקבות ההחלטה על פסק זמן?
"היה לי חזון לעסוק בחינוך וילדים. לכן, מעבר לתואר הראשון והשני במשפטים של אוניברסיטת תל אביב, כיום יש לי תעודת הוראה מהאוניברסיטה הפתוחה, אני מאמנת אישית מוסמכת, NLP, מתמחה באימון ילדים ובני נוער, מרצה בפני מנהלים, מורים ותלמידים. אני מרגישה שנולדתי מחדש".
קראו עוד:
מה שונה ההורות שלך היום?
"בזכות הידע שצברתי ולמדתי, הילדים שלי עוברים קיצורי דרך. הבת שלי סיימה בבית ספר מופת בהצטיינות והבנים בכיתת מחוננים ובליגת כדורגל. במהלך לימודיה הבת שלי התקשתה במתמטיקה, המורה שלה זרקה את המבחן ואמרה 'יותר מזה לא תקבלי'. ילד אחר כנראה היה מוותר, אבל היא לקחה את זה למקום אחר. העברתי אליה את העוצמה שהיא יכולה לראות מה כן היא יודעת ובסוף היא הצליחה. הייתי שם כל הזמן, גם ברגעים הקשים".
 "לכל ילד יש חזון אישי" "לכל ילד יש חזון אישי"
"לכל ילד יש חזון אישי"
(צילום: אלבום פרטי)
עם אילו כלים השתמשת?
"השינוי הראשון הוא בשפה, זה נראה משהו קטן אבל מתקבל אחרת, למשל המילה כישלון היא מילה קשה, אז אני מחליפה במשפט 'תוצאה לא רצויה'. אם נגיד כישלון, הילד יחשוב שזה קשור אליו אבל אני רוצה שיחשוב שזו תוצאה שהוא יכול לשנות.
"בעבר למשל הייתי בודקת מה קורה עם השיעורים, שואלת אם הם עשו. זו טעות כי אז האחריות היא עליי, אבל אני רוצה להשיג תוצאה הפוכה, המנהיגות היא שלהם. זה חשוב להם וזה כל ההבדל, משפיע על תחומים שונים בחיים, לא רק על הלימודים.
"זה השינוי המשמעותי שעברתי והצלחתי להקנות כלים לילדים בזכות הידע שלי. כמובן שיש יש נפילות לפעמים אבל אני נותנת המון מרחב: מה חשוב להם ומה הם רוצים להשיג, לכל אחד חזון משל עצמו".

חיים בסרט

לדברי סולומונוביץ, "לילדים יש נטייה להשתמש במונח 'אתה חי בסרט', זה נאמר בציניות, אבל אם הם באמת ידמו סרט ויבינו שהם הבמאים של חייהם, אז יש להם יכולת לשנות את הסוף, וכשהם מבינים זה מדהים".
היא מזכירה שוב את השינוי שעשתה כדוגמה: "הייתה לי בעיה רפואית, יכולתי להישאב ובחרתי שלא. אם בפועל, מחשבה גורמת לרגש ורגש גורם לפעולה ואז לתוצאה, זה בעצם מעגל שחוזר על עצמו. העברתי לילדים את המסר שהם יכולים לשלוט במחשבות ובפעולות שלהם, וזה עשה שינוי מאוד גדול בלימודים, בפורטנייט ובכדורגל".
גם בספר שלכם זה המסר שעובר לילדים?
"הרבה ילדים יודעים מה הם לא רוצים ואנחנו מכוונים שיח למה הם כן רוצים. אנחנו מעודדים אותם לבנות תמונה מנצחת עם מטרות לשנה הקרובה בכל תחום. כשהם כותבים, פתאום המוח מתכוונן לעשות את זה, ויש גם משימות כמו מה היעד הקטן שאני עושה החודש כדי להשתפר בבלט למשל.
"גם בבית אני מיישמת, המטרות הם שלהם ולא שלי כאמא. מנהלים שיחה, שואלים למה זה חשוב ולא תמיד זה קל, אבל אצל ילדים אפשר להטמיע. הם מהירים, עובדים בקלות וזה מסייע בביטחון והדימוי עצמי.
"חשוב לחזק את הילדים, לא רק לטפל בחולשות שלהם, אלא לעבוד על החוזקות, בדברים הטובים שקורים"
"הספר מבוסס על תכנית הלימוד 'קוד המנצח לצעירים', המאושרת במאגר התוכניות החינוכיות של משרד החינוך ונלמדת בבתי ספר ברחבי הארץ. עד למצב הנוכחי של הקורונה, בחמש השנים האחרונות למדו את התוכנית מעל 10,000 תלמידים. בשנה האחרונה התוכנית נלמדה בכ-150 כיתות ועוד אלפי תלמידים למדו בתכנית הדיגיטלית שלנו".

רשימת הצלחות

סולומונוביץ ממליצה להורים דווקא עכשיו, כשהכול נראה קפוא, כדאי לקבוע מטרות ויעדים עבור הילדים: "הסיפור של עליסה בארץ הפלאות ממחיש זאת מצוין. עליסה מגיעה לארץ הפלאות והולכת בשביל שמסתיים ומתפצל ימינה ושמאלה.
"עליסה לא יודעת לאן להמשיך ושואלת את החתול באיזה שביל עליה לבחור. החתול מחזיר אל עליסה את השאלה ושואל 'לאן את רוצה להגיע?' עליסה מתלבטת ועונה 'האמת, לא ממש משנה לי' והחתול עונה לה 'אם כך, זה לא משנה באיזה שביל תבחרי, תלכי ולאן שהוא כבר תגיעי'. אנחנו לא רוצים שהילדים יהיו במצב של עליסה.
"חשוב לחזק את הילדים, לא רק לטפל בחולשות שלהם, אלא לעבוד על החוזקות, בדברים הטובים שקורים. זה יאפשר לעבוד מתוך מוטיבציה פנימית ויקל מאוד על המצב בבית".