ההחלטה בדבר חיסונים לפעוט הוכרעה בבית המשפט: אב תושב המרכז פנה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו כדי שבנו יחוסן, אחרי שהאם, גרושתו, סירבה למתן חיסונים לבנם, בין היתר לחצבת.
כשנדרשה להסביר מדוע לא מוכנה לחסן את בנה, הגישה האם תגובה לבית המשפט בה הציגה את התנגדותה העקרונית למנגנון החיסונים המסורתי המוכתב בידי משרד הבריאות. לטענתה מדע הרפואה מכיר בכך שהחיסונים או החום הנגרם כתוצאה מהם עלול לגרום לתופעות נוירולוגיות ואחרות לפעוטות. זאת, לדבריה, כחלק מאורח חיים שהיא מבקשת להנחיל לפעוט הדוגל בתזונה טבעית של מזון לא מעובד.
בתגובתה, האם אף הגישה חוות דעת רפואית מטעם רופא, שדעותיו בנוגע לחיסונים ידועות כשנויות במחלוקת. לא היה ידוע לבית המשפט על בסיס אילו בדיקות החליט הרופא כי חיסון לחצבת עשוי לסכן את בריאותו של הפעוט והאם הוא מטופל אצל הרופא, מומחה לכירורגיה בהכשרתו, וכמה זמן.
האב, שהיה מודאג מכך שבנו אינו מחוסן ואף אינו מצוי במעקב גדילה והתפתחות בטיפת חלב או אצל כל גורם רפואי מוסמך אחר, סיפר לבית המשפט כי הוא חושש לשלוח את בנו לגן הילדים. כשלקח את בנו לטיפת חלב הסמוכה למקום מגוריו בבקשה לחסן את הפעוט, נמסר לו שם כי לא ניתן לחסן ללא הסכמת האם או ללא הוראת בית המשפט בעניין.
1 צפייה בגלריה
חצבת: מסוכנת במיוחד לילדים מתחת לגיל 5
חצבת: מסוכנת במיוחד לילדים מתחת לגיל 5
חצבת: מסוכנת במיוחד לילדים מתחת לגיל 5
(צילום: shutterstock)
בטיפול בתיק, פנה בית המשפט להמלצות משרד הבריאות בנוגע לחיסונים לילדים ופעוטות. שם עלה כי לצורך מניעת הידבקות במחלת החצבת ולשם בריאותם של ילדים ומבוגרים כאחד, מהווה החיסון כנגד המחלה את הדרך הטובה, היעילה והבטוחה ביותר למניעת תחלואה. לפי נתוני משרד הבריאות, החל בחודש מרץ 2018 ועד לחודש מאי 2019 נדבקו בישראל למעלה מ-4,250 בני אדם במחלת החצבת, שעלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים, דלקת ריאות ודלקת מוח. נמצא גם כי הסיכון לסיבוך מהמחלה גבוה יותר בקרב ילדים מתחת לגיל 5 ואצל מבוגרים מעל לגיל 20.
בית המשפט החליט כי ביצוע החיסון חשוב לא רק לפעוט, לצורך שמירה על בריאותו, אלא כי הוא בעל חשיבות עליונה לבריאות הציבור והגנה על שאר הסביבה. עוד החליט כי ילדים שאינם מחוסנים מסכנים את סביבתם וחושפים אותה למחלות.
לטענת בית המשפט אין די בחוות הדעת של הרופא או בהפניה למאמרים באינטרנט בדבר הנזק שעשוי להיגרם לפעוט עקב ביצוע החיסון, כדי למנוע את מתן החיסון. הרופא שסיפק לאם את חוות הדעת, קבע בית המשפט, מגדיר עצמו כ"מומחה בכירורגיה וגסטרואנטרולוגיה", תחומים שאינם רלוונטיים לדיון בסוגיה, ואינו עולה בגדר חוות דעת. לציין כי בית המשפט היה מתייחס אחרת לחוות הדעת, לו זו הייתה מסופקת בצירוף חוות דעת שנערכה בידי רופא מומחה בתחום החיסונים, לאחר שבדק את הפעוט ואת ההיסטוריה הרפואית שלו ובצירוף אסמכתאות ונימוקים רפואיים.
לבסוף, החליט בית המשפט כי על הפעוט להיות מחוסן בהקדם, ואף העביר את המשמורת על הפעוט לאב באופן זמני לביצוע החיסונים.