מוטציית הקורונה שהדביקה חורפנים (מינק) בדנמרק נכחדה ככל הנראה: כך מעריך משרד הבריאות בדנמרק, שמצטט את הערכות המומחים במדינה. לדברי המשרד, לא נרשמו זיהומים בזן המוטנטי של נגיף הקורונה המכונה Cluster-5.
חורפןחורפן
מוטציית החורפנים נעלמ. דנמרק
(צילום: Shutterstock)
החשש ממוטציית החורפנים החל בספטמבר האחרון כאשר עלה החשש שהזן שנמצא במכרסמים אלה המשמשים בתעשיית הפרוות, הדביק בני אדם. בדנמרק החלו לדווח כי חולים נדבקו בנגיף שעבר מוטציה ונמצא בחורפנים, מה שהפך את דנמרק למדינה אדומה. גם משרד הבריאות הישראלי הכניס את דנמק לרשימת המדינות המחייבות בידוד.
משרד הבריאות מסר לפני כשבוע, כי נמצאו חולים בודדים בדנמרק שנגועים במוטציה והם מבודדים, וכי הסבירות להדבקה בישראל אפסית. על רקע אבחון הנגיף בעל המוטציה, החליטה ממשלת דנמרק על השמדת קרוב ל-17 מיליון חורפנים שבהם התגלה הנגיף, החלטה שלא השתנתה על אף הביקורת. גם בישראל, מתוך 211 שנבדקו, הגיעו התוצאות של 121, אובחנו רק שבעה מתוך כלל השבים מדנמרק שנבדקו, אף אחד מהם לא נמצא עם המוטציה לאחר הריצוף הגנטי.
משמעות ההדבקה במוטציית ה- Cluster-5 לבני אדם אינה ידועה, ואין דיווחים כי היא גורמת למחלה קשה יותר או שהיא עמידה לחיסונים. מוטציות לקורונה אותרו גם בעבר, אולם ככל הנראה מדובר בשינוי קל בביטוי מעטפת הקורונה המסייעת לו להיצמד לגוף אותו מדביק הנגיף. על פי חלק מההערכות בעבר, המוטציות מסייעות להדבקה נרחבת יותר של הקורונה, אולם גם השערה זו לא הוכחה עד תום.
על פי מחקר שפורסם באוגוסט האחרון, חוקרי אוניברסיטת בולוניה באיטליה ניתחו כ-48 אלף דגימות של נגיפי הקורונה, והצליחו למפות את ששת תתי הזנים השכיחים שנמצאו ברחבי העולם, לא כולל מוטציית החורפנים האחרונה. כאמור, לא מדובר בתופעה יוצאת דופן: נגיפים נוטים ליצור שינויים גנטיים כל הזמן, שהם חלק בלתי נפרד ממאפייני הנגיפים, ככל הנראה מעין "מנוע פנימי", שמגביר את יכולת הישרדותם והתאמתם לתנאי סביבה משתנים.
אינפו חורפניםאינפו חורפנים

מוטציות הקורונה

נכון להיום ישנם שישה תתי זנים של הנגיף, כלומר חמש מוטציות של נגיפי הקורונה. המקורי הוא זן L, שהופיע בעיר ווהאן בדצמבר 2019. המוטציה הראשונה שיצר, היא זן S, שהופיע בתחילת 2020. מאמצע ינואר 2020, החלו להופיע זנים V ו- G. נכון להיום, זן G הוא הנפוץ ביותר בעולם, וגם הוא עצמו עבר מוטציות לזנים GR ו- GH בסוף פברואר 2020.
זן G וזני GR ו-GH הם הנפוצים ביותר כיום, ומייצגים 74% מכלל הנגיפים שנמצאו במחקר. זן G וזן GR הם הנפוצים ביותר באירופה ובמיוחד איטליה, בעוד שזן GH נפוץ מאוד בצרפת וגרמניה.
בצפון אמריקה, הזן הנפוץ ביותר הוא GH, בעוד שבדרום אפריקה הזן הנפוץ הוא GR. באסיה, שם הופיע לראשונה הזן המקורי L שפרץ מהעיר ווהאן בסין, נפוצים כיום זני G, GH, ו- GR. ברחבי העולם, זני G, GH ו- GR נמצאים במגמת עלייה, בעוד שזן L וזן V הולכים ונעלמים.