(צילום: אורי דוידוביץ)
"מספר הבדיקות צפוי לעלות לקראת החורף למספר של 100 אלף בדיקות", מסבירה באולפן ynet קרן שכטר אזולאי. מנהלת מחוז דרום של מכבי. "אני רוצה לדעת כאזרחית שהמערכת פועלת כמו שצריך, ולא רק באיזה קצב קופת החולים מחזירה תשובה על הבדיקה, כשבינתיים אני עלולה להדביק עוד אנשים".
בנודע למערך הבדיקות האפידמיולוגיות היא אומרת: "מדובר בפצצת זמן מתקתקת. צריכים לייעל את המערך ככה שיודיעו לנו בזמן שאנחנו צריכים ללכת להיבדק".
לא רק זאת, על פי נתוני משרד הבריאות שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות" לאחר עתירה של גיא זומר, מייסד עמותת "התמנון", במשך חמישה חודשים ביסס משרד הבריאות את החלטותיו לגבי הגבלות על האוכלוסייה על סמך מידע מצומצם מאוד באשר למקומות בהם נדבקים הישראלים.
מהנתונים עולה כי עד לתחילת אוגוסט היו בידי משרד הבריאות נתונים לגבי מקומות ההדבקה המשוערים של 15,035 חולים בלבד, כאשר באותה נקודת זמן אובחנו בסך הכל 72,163 חולים. בשעה שהתקבלו עשרות החלטות דרמטיות שהשפיעו על חייהם של מיליוני ישראלים, ובהן סגירת עסקים, מערכת החינוך ומוסדות תרבות, צבר המשרד בפרק הזמן הזה נתונים באשר ל־20 אחוז ממקרי ההדבקה בלבד. לגבי המקומות בהם נדבקו 57 אלף בני אדם אחרים ‑ לא היה כל מידע. יש לציין כי בימים הקרובים צפויה להתרחב פעילות מפקדת החקירות של פיקוד העורף, ותמונת הנתונים עשויה להשתנות.
בדומה לנתונים שהוצגו גם בכנסת, ובהתאם לאמירות קודמות של בכירי משרד הבריאות, רוב ההדבקות (9,693) מתרחשות בבית. ברקע המחלוקת באשר לפתיחת שנת הלימודים ולאור הצהרות בכירי המשרד, ובהם המנכ"ל פרופ' חזי לוי, כי יש לבחון את חזרתם לבתי הספר של תלמידי הכיתות הגבוהות, מסתבר כי מקרי ההדבקה במוסדות חינוך מהווים רק 10% מכלל מקרי ההדבקה המתועדים. מהנתונים גם עולה הבעייתיות בסיווג המקומות שבהם התרחשה ההדבקה: על אף הוויכוח הציבורי הרחב בדבר הסיכוי להידבק בחדרי הכושר ובבריכות השחייה, המשרד הסתפק בהגדרות כלליות הרבה יותר בהצגת הנתונים ("אירוע או כנס", "מקום בילוי").
"ודאי שכדאי לקבל החלטות על בסיס נתונים", אומר ד"ר אסף יחזקאלי, מומחה ברפואה פנימית ובמינהל רפואי, ומלמד בתוכנית לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל־אביב. "קשה לקבוע הגבלות מבלי שיודעים איפה מתרחשות ההדבקות. יחד עם זאת, גם בעולם יש מחסור בנתונים. החקירות מתרחשות רק לגבי חלק מהאנשים, וחלקם לא משתפים פעולה משום שהם לא רוצים לחשוף איפה הם היו. בנוסף, לא תמיד אפשר לדעת איפה אירעה ההדבקה. שליש מהחולים הם א־סימפטומטיים, מה שמקשה על החקירה. לכן חשוב להבין שיש גם קושי אובייקטיבי בחקירות. מה שאופייני אצלנו זה שהכמות של החקירות האפקטיביות היא קטנה מדי. ברגע שאתה לא יודע איפה קורות ההדבקות, ברור שתהליך קבלת ההחלטות הוא בעייתי".
המחסור החמור בנתונים הוא תוצאה של מערך החקירות האפידמיולוגיות של משרד הבריאות, שעמד על סף קריסה עם התפרצות הגל השני. היחס בין כל חוקר או חוקרת לחולה עלה לעיתים על אחד לאלף. בנוסף, התעוררו קשיים בהשגת החולים ובשיתוף פעולה מצידם.
עדות משמעותית לנתונים הדלים שהיו בידי המשרד לאורך המשבר ניתנה בחודש שעבר בוועדת הקורונה של הכנסת, אז הוצג לחברי הוועדה פילוח זירות ההדבקה בחלוקה ספציפית יותר במהלך שבוע אחד. מאותם נתונים עלה, למשל, כי רק 21 בני אדם נדבקו באותו שבוע במתקני ספורט, ורק 12 בני אדם נדבקו בתחבורה הציבורית. באותו דיון עלה גם כי 89 בני אדם נדבקו במקומות בילוי.
"המידע שנמסר מלמד על איכות נמוכה מאוד של ניהול מידע ומיצוי החקירות", אומר זומר. "לאיתור ואפיון מקום ההדבקה חשיבות מכרעת בקביעת מדיניות מיטבית, שתביא לאיזון הנכון בין פגיעה באורח החיים והכלכלה לבין מאבק יעיל בהתפשטות הקורונה. בנוסף, יש להצר על כך שמידע זה לא מפורסם באופן שוטף, ואף לאחר שהוגשה בקשה למידע הוא לא נמסר במשך חודשים אלא לאחר הגשת עתירה לבית המשפט. טוב יעשה משרד הבריאות אם יפעל לחשיפה והנגשה של מרבית המידע הקיים, לרבות מידע שמתועד באופן לקוי ועשוי להוביל לביקורת נגד המשרד".
ממשרד הבריאות לא התקבלה תגובה.
