מחקר פורץ דרך של חוקרים מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב עשוי לחולל תפנית משמעותית במאבק בסרטן המוח הקטלני, השכיח בעולם. פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן באוניברסיטה, שהובילה את המחקר, מפרטת על הממצאים בריאיון לאולפן ynet.
קראו עוד:
לדבריה, היא ועמיתיה זיהו כשל במערכת החיסונית של המוח, שמגביר התפשטות של תאים סרטניים מסוג גליובלסטומה, במקום לעכב אותם. הכשל נובע כתוצאה מהפרשה של חלבון מסוים במוח, שבעזרתו מערכת החיסון מבצעת את הפעולה ההפוכה ומאפשרת חדירה של תאי סרטן לרקמת המוח.
"התחלנו את המחקר לפני כחמש שנים עם דוקטורנט סופר-מוכשר בשם עילם ייני, שהתמקד במערכת היחסים בין סרטן מוח מסוג גליובלסטומה לגידולים הכי אגרסיביים שיש, וניסה להבין מה הופך אותו לכזה אגרסיבי", הסבירה פרופ' סצ'י-פאינרו. "אחד הדברים שאנחנו חוקרים במעבדה הוא מערכת החיסון. למוח יש מערכת חיסון משלו עם תאים שנקראים 'מיקרוגליה', ואם הכול עובד בצורה תקינה, התאים הללו אמורים לתקוף כל דבר חריג: שבץ, סרטן, פרקינסון, אלצהיימר. אם זה היה עובד כמו שצריך, לא היינו חולים.
"בדרך כלל זה לוקח חמש ואפילו עשר שנים עד שהפיתוח יוצא מהמעבדה לקליניקה, כשבדרך עוברת חברה תרופות שצריכה לבצע את הייצור וכמובן לבדוק את הבטיחות ואת היעילות בניסויים קליניים. כאן יש הזדמנות להתקדם יותר מהר ולחסוך הרבה שנים"
"הבעיה היא שהמוח לא מצליח להתמודד בצורה תקינה עם מחלות, בטח לא עם גליובלסטרומה, ורצינו להבין מה גורם לכשל הזה. התברר שלא רק שתאי מערכת החיסון לא עושים את העבודה, אלא שהם הופכים למושחתים, למשתפי פעולה: במקום לתקוף, הם מאפשרים לתאים הסרטניים להתחלק יותר מהר, לגדול במסה ולנוע במוח תוך התפשטות ברקמה הבריאה שלו".
1 צפייה בגלריה
גרורות של סרטן מוח. "המוח לא מצליח להתמודד בצורה תקינה עם מחלות, בטח לא עם גליובלסטרומה, ורצינו להבין מה גורם לכשל הזה"
גרורות של סרטן מוח. "המוח לא מצליח להתמודד בצורה תקינה עם מחלות, בטח לא עם גליובלסטרומה, ורצינו להבין מה גורם לכשל הזה"
גרורות של סרטן מוח. "המוח לא מצליח להתמודד בצורה תקינה עם מחלות, בטח לא עם גליובלסטרומה, ורצינו להבין מה גורם לכשל הזה"
(צילום: shutterstock)
לשאלה, כיצד תוכל התגלית הזו לסייע במאבק בסרטן, השיבה החוקרת: "אחד הדברים שגילינו תוך שיתוף פעולה עם המעבדה של ד"ר אסף מדי, זה שיש חלבונים שמאפשרים את התקשורת הזאת בין תאי הסרטן לתאי מערכת החיסון. אנחנו איתרנו את החלבון שמהווה מניע עיקרי להתפשטות המחלה, ומצאנו חומר שמעכב אותו".
פרופ' סצ'י-פאינרו נשאלה מתי יישומו תוצאות המחקר על חולי סרטן, והשיבה: "בדרך כלל זה לוקח חמש ואפילו עשר שנים עד שהפיתוח יוצא מהמעבדה לקליניקה, כשבדרך עוברת חברה תעשייתית של תרופות, שצריכה לבצע את הייצור וכמובן לבדוק את הבטיחות ואת היעילות בניסויים קליניים. כאן יש הזדמנות להתקדם הרבה יותר מהר ולחסוך הרבה שנים, כי החומר הרלוונטי כבר נוסה על אנשים בפאזה אחת, וידוע שהוא בטוח".