בשיתוף עמותת מטב
יום אחד זה יכול לקרות גם לנו. האבא היקר שתמיד עזר ותיקן דברים בבית זקוק כעת לסיוע ועזרה בהליכה ומתקשה להגיע לבית המרקחת. הסבתא הפעלתנית שהלכה עם הנכדים להצגות צריכה פתאום עזרה בקניות, בישול ואפילו במקלחת. אף אחד מאיתנו לא מתכונן ליום הזה, אבל אצל רבות מהמשפחות בישראל הוא עלול להגיע. למרבה השמחה, אזרחים ותיקים בישראל זכאים לקבל עזרה משמעותית: שירותי סיעוד על חשבון המדינה ולהמשיך לחיות בביתם תוך קבלה עזרה וסיוע. נעים להכיר: חוק הסיעוד.
הגוף הקובע את הזכאות לקבלת שירות במסגרת חוק הסיעוד הוא המוסד לביטוח לאומי. אדם שהגיש בקשה ונמצא 'זקוק לעזרה, סיוע או השגחה', מקבל אישור זכאות וגם נקבעת עבורו רמת הזכאות שמשפיעה היקף שעות הטיפול והשירותים להם הוא יהיה זכאי בהתאם למצבו וגם לגובה הכנסותיו. על מנת לקבל את השירות בפועל ניתן לפנות לכל אחד מהארגונים שהוכרו על ידי הביטוח הלאומי כספקים שירות באזור המגורים של הזכאי.
מטפלת ומטופלת במטבמטפלת ומטופלת במטב
מטפלת ומטופלת במטב
(צילום: קובי אלבז)
שירותי הסיעוד ניתנים על ידי מטפל/ת סיעודית שמגיע/ה לבית ועוזר/ת במה שצריך: בישולים, קניות, הליכה מחוץ לבית ועוד. עזרה חשובה נוספת היא עצם השהות יחד ויצירת קשר חברתי - שיחה, שגרת מפגש יומית, חיוך של בוקר. גם אזרחים ותיקים עם משפחות מסורות מאין כמותן שמבקרות לעיתים קרובות, נמצאים בסופו של דבר שעות ארוכות לבד במשך היום, ובמיוחד כאשר המשפחה גרה רחוק. את המטפל/ת ואת המשפחה מלווה צוות מקצועי שכולל עובדות סוציאליות, אחיות וגרונטולוגיות, שמסייע בכל הדרוש ומלווה את הטיפול בקשר טלפוני שוטף וגם ביקורי בית.

"קודם כל שקט נפשי"

"כאשר פונים אלינו אנשים בשאלה האם בן משפחתם זכאי לסיוע, אנחנו קודם כל מבררים מה הם צריכים ומנסים להבין איך אנחנו יכולים לעזור להם", אומר ליאור שטרסברג, מנכ"ל עמותת מטב המעניקה שירותי רווחה וסיעוד כבר יותר מ-60 שנה ומוכרת על ידי הביטוח הלאומי לאספקת שירותי סיעוד. "אנחנו משתפים בידע שלנו על החוק ובניסיון הרב שלנו, מסבירים להם מהו התהליך, בונים להם תכנית טיפול אישית וכמובן מחפשים מטפל או מטפלת שתתאים להם. במקרים מסוימים, על פי שיקול דעת מקצועי היכן שקיים צורך דחוף, אנחנו מתחילים לתת שירות באופן מיידי, עוד לפני קבלת האישור הרשמי מביטוח לאומי. שירות זה נקרא 'טרום סיעוד' והוא נועד למקרים בהם כל רגע חשוב".
שטרסברג מספר כי החוק מאפשר לזכאים לבחור במקרים מסוימים גמלה כספית במקום טיפול סיעודי. "המדינה שמה לאנשים משאב יקר על השולחן, ולצערנו, ישנם אנשים שצריכים מאוד טיפול והגעה של מטפלת הביתה אבל למרות זאת הם בוחרים בכסף". לדבריו, זה מדאיג שבעתיים בתקופה הנוכחית בה המשפחות רחוקות יותר, ואזרחים ותיקים חוששים לצאת. "הבסיס של שירות הסיעוד הוא מישהו נוסף שנמצא בבית, שמסייע ועוזר. המטפלת מגיעה, עוזרת ברכישת תרופות ומזון, מסייעת לשמור על תזונה טובה ולבשל ארוחה חמה וטעימה כמו שאוהבים. אם צריך היא עוזרת להתקלח, מזכירה לקחת תרופות וכמובן היא גם נמצאת בקשר עם בני המשפחה, מה שנותן להם שקט נפשי שמישהו דואג להורים ונמצא שם איתם".
ליאור שטסברגליאור שטסברג
ליאור שטסברג
(צילום: אריאל בשור)
פרופ' יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה ומרצה לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה, אומר כי "אני מאמין גדול ב'הזדקנות במקום שלנו', או Aging in Place. עדיף שאנשים ימשיכו לחיות בביתם, בקהילתם כל עוד הם רוצים ויכולים מבחינה בריאותית ותפקודית. המחקרים מראים שאנשים מעדיפים להישאר בבית, וגם שטוב להם יותר כשהם נשארים בבית ולא עוברים למוסד. אני רואה ברעיון של טיפול בית שירות חשוב ביותר, שעל פי הניסיון שלנו, עוזר לאנשים לתפקד בצורה הטובה ביותר. לדעתי, חוק הסיעוד הוא אחד החוקים הסוציאליים המתקדמים ואחד ההישגים הגדולים שיש לנו במדינה".

במפגש בין המטפלת למטופל מתרחש נס

על רקע התפשטות הקורונה, חוסר ודאות ובדידות מאפיינים מאד את העולם האנושי בחודשים האחרונים, ועבור אזרחים ותיקים המורכבות אף גדולה יותר. "הבדידות היא המחלה של המאה ה-21, והקורונה רק העצימה את זה, ולכן הנוכחות של המטפלות חשובה מאין כמותה". שטרסברג מספר כי "מערך השירותים של מטב כולל חוץ משירותי הסיעוד הביתי גם 20 מרכזי יום ברחבי הארץ אליהם מגיעים מדי יום מאות אזרחים ותיקים ונהנים מאוכל חם, חברה ופעילות מהנה, כמובן על פי כל כללי התו הסגול. בנוסף, מפעילה מטב גם כ-20 קהילות תומכות ומערך רחב של מעל 6,000 מתנדבות ומתנדבים יקרים שעוסקים בעיקר ביצירת קשרים חברתיים ואישיים עם אזרחים ותיקים בבתים".
שמחה כהן מבאר שבע, שאמה בת ה-84 מקבלת שירות סיעודי ממטפלת של מטב, מספרת כי "אמא שלי לא מתחילה לאכול עד שהמטפלת מגיעה, כדי לאכול איתה יחד. סיון המטפלת עושה לה שמח וממש מחשיבה אותה בתור אמא שלה. היא באה ועוזרת תמיד מכל הלב. כשהיה סגר, היא המשיכה להגיע. כדי שאמא שלי לא תהייה לבד, לא יכולנו להגיע לבת מצווה של הבת שלה, אבל צילמנו ברכה מרגשת והתרגשנו איתה יחד. זכינו בה ובכל הצוות של מטב שאיתנו בקשר. זה לא מובן מאליו".
ציפי עובדיה, מטפלת סיעודית מוסמכת העובדת כבר 31 שנה בתחום, מספרת כי כשהמשפחות לא מסוגלות להגיע, המטפלות נותנות את המענה הכי חשוב ובסיסי – לא להיות לבד. "יש לי מטופלת ניצולת שואה בת 87, אני מגיעה אליה כל יום, עוזרת בבישול, בקניות, במקלחת, בקופת חולים ובטיולים בשכונה. כשאנחנו מסיימות, אני אשת שיחה ואוזן קשבת בשבילה. היא תמיד אומרת שאם לא הייתי באה, היא הייתה נשארת במיטה, מה שיכול להוביל למצב נפשי ירוד, ולי יש את שמחת החיים שלי שמקרינה על הבית. אפילו הכנתי והבאתי לה גפילטע פיש לליל סדר, והיא אמרה שזה עזר לה להרגיש ליל סדר כהלכתו, למרות שהיתה לבד".
תמונה של ציפי עובדיהתמונה של ציפי עובדיה
ציפי עובדיה
(צילום: אריאל בשור )
מרסל אינוז, מטפלת סיעודית מוסמכת מאילת המתנדבת עוד מגיל 14, מספרת כי "המטופל שלי הפך לבן בית אצלנו, מתארח בחגים ובימי הולדת, ממש סבא עבור הילדים. לפני חצי שנה התקשר להודיע שנפל בבית, וכשאני ובעלי הגענו אליו וממש הצלנו אותו - הדלת היתה נעולה, הזמנו מכבי אש ואמבולנס, פרצו את הסורגים. מצאנו אותו שוכב על הרצפה. אני כמו משפחה בשבילו: מנקה, מכבסת עוזרת לו בהכל. הוא לבד כאן בעולם, בלי משפחה, ואנחנו הפכנו לממש משפחה בשבילו".

"אסור שהחברה הישראלית תשכח מי מטפל בהורים שלנו"

מטב מעסיקה מעל 20,000 מטפלות המעניקות שירות לישראלים מכל גווני האוכלוסייה. "אנחנו פועלים בכל מקום שיש בו אנשים", אומר שטרסברג. "השליחות שלנו היא סיוע, תמיכה וטיפול באזרחים ותיקים בקהילה ובבני המשפחה שלהם. המצב הנוכחי מראה עד כמה שירותי הסיעוד הם קריטיים, חיוניים ואף מצילי נפשות". לדבריו, "אסור שהחברה הישראלית תשכח מי מטפל בהורים שלנו. הטיפול הסיעודי הוא מקצוע חשוב שמשנה לטובה את איכות החיים של המבוגרים שזוכים לו".
אחד ההיבטים שמטב שמה עליו דגש הוא תמיכה מקצועית ומנטלית במטפלות. "הקשר האישי שנוצר בין המטפלות למטופלים מרגש מאד. רמת הקרבה יכולה להיות דומה לזו של בני משפחה, ולעתים קרובות הן האדם האחרון שהמטופל היה בקשר איתן לפני מותו. כאשר המטופל נפטר גם הן עוברות משבר ואנחנו רוצים להיות שם בשבילן עם התמיכה הרגשית שהן צריכות כדי להתמודד עם האבדן, ולהתחזק כדי שיוכלו להמשיך ולתת את המתנה המדהימה הזו גם לאחרים שמחכים להן", מעיד שטרסברג. המערך המקצועי שם דגש על הכשרה מקצועית אבל לא פחות חשוב מכך על תמיכה, הוקרה והערכה. "יש לנו קרן לתמיכה במטפלות שנתקלות בקושי כלכלי וקרן מלגות המסייעת לילדי מטפלות לרכוש השכלה גבוהה. זו השנה השלישית שמטפלות העמותה מקבלות מענקי הערכה והוקרה, ומעבר למה שהרגולציה מחייבת אותנו".
על רקע מגבלות הקורונה, העמותה מקפידה גם על כללי הבטיחות וההנחיות של הביטוח הלאומי מבחינת מיגון, מסכה, נהלי עבודה מוקפדים ועוד. עובדיה מספרת כי "בזמן הסגר, אנחנו היינו הראשונות בחזית, במיוחד כשהילדים של המטופלים לא יכלו להגיע. גם שהיו מקרים של מהמטפלות שלא יכלו לצאת לעבודה בגלל הילדים דאגו להם ממטב למטפלת מחליפה. אני הגעתי ללקוח שהיה צריך טיפול בתור מטפלת מחליפה מעבר לשעות העבודה הקבועות שלי. היה חשוב להמשיך לתת שירות משום שהמטופלת עברה ניתוח והיה לה קשה להתקלח. לי זה גרם סיפוק - לדאוג שאף אחד לא יישאר במצב הזה לבד".

"זה הזמן להיכנס מתחת לאלונקה בשביל האזרחים הוותיקים"

"אנחנו מרגישים שזה רגע האמת שלנו, ואנחנו חייבים להמשיך עם כל המורכבות שבעניין, להיכנס מתחת לאלונקה בשביל האזרחים הוותיקים, המשפחות וכל הצוותים המקצועיים שעושים עבודת קודש באופן רציף מתחילת המשבר, למרות הקושי והמורכבות", אומר שטרסברג לסיכום.
"בהובלת המוסד לביטוח לאומי המפקח ומנהל את השירות הסיעודי ופועל לרווחת המטופלים, ובשיתוף עם משרד הרווחה, הרשויות המקומיות והעובדים הסוציאליים, אנחנו פועלים ומטפלים בכל אירוע ומקרה ודואגים לכל מטופל כאילו היה משפחה. סולידריות וחוזק של מדינה לא מתבטאים רק במטוסים וצבא - אלא גם ביכולת לתת סיוע לאנשים בשעת מצוקה, הפגנת סולידריות ומחויבות ערכית וחברתית אמיתית. זו הציונות שלנו במטב - להיות שם עבור כל מי שצריך או צריכה".
למידע נוסף כאן
בשיתוף עמותת מטב