בשיתוף נובו נורדיסק
אמיר לא תמיד היה אדם שמן, אך נורת האזהרה תמיד ריחפה מעל ראשו. כבן למשפחה שכולם בה סובלים מעודף משקל, החשש תמיד היה שם אך לא התמשש, עד שבגיל 35 המציאות דפקה על הדלת.
"אני בן לשני הורים שסבלו מהשמנה – אבא ששקל 130 ק"ג לפחות, ואמא ששקלה 100 ק"ג ובקושי הצליחה לזוז. גם אחותי סבלה מהשמנה מגיל צעיר", מספר אמיר, שבחר לא לחשוף את זהותו המלאה. "דווקא אני הייתי במשקל סביר כנער וכבוגר ואז התחלתי להשמין. אותה תופעה, אגב, התרחשה אצל אבא שלי. בתמונות מגיל 30 הוא כחוש ובגיל 40 הוא כבר שמן מאוד".
למרות שאביו סבל מבעיות לב שנבעו מההשמנה החולנית שבה לקה, אמיר לא היה מוטרד במיוחד. "הייתי תמיד ספורטיבי, אהבתי לשחק כדורסל, חדרי כושר. אמרתי לעצמי שאבי השמין בגלל חוסר פעילות ולי זה לא יקרה", הוא מסביר, "אבל כשאתה מתחיל להשמין גם היכולת שלך לעשות ספורט מדרדרת. אתה עושה פחות וההשמנה תופסת קצב. המכה הגדולה הגיעה עם ההורות: פתאום אין לך זמן לעצמך, אתה מלא במטלות, חוסר שינה, והפיצוי היחיד, הדרך המהירה ביותר לנחם את עצמך או לפרגן לעצמך - היא אוכל".
1 צפייה בגלריה
נזקי ההשמנה לבריאות
נזקי ההשמנה לבריאות
נזקי ההשמנה לבריאות
(צילום: Shutterstock)
מהר מאוד מצא את עצמו אמיר במשקל של 97 ק"ג (בגובה 1.77). אין דיאטה שהוא לא ניסה, אך כל הניסיונות לא החזיקו מעמד. "ירדתי כמה קילו אבל תוך כמה זמן נשברתי והכל חזר", הוא מתוודה, "עם הזמן גם הדיאטות הפכו לפחות אפקטיביות אז הפסקתי בכלל לנסות. מצבי הגופני הידרדר. התחיל אצלי יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה שהתעלמתי ממנו".
ואז, בסביבות גיל 50, הגיעה התוצאה הבלתי נמנעת. "חטפתי התקף לב", הוא מספר, "גילו אצלי סתימות בכל העורקים, צנתרו אותי והכניסו סטנטים. אחרי התקף הלב הודעתי לכולם שזהו, הבנתי, הפעם אני מרזה כי זו שאלה של חיים או מוות. האם הצלחתי? ברור שלא".
אמיר אינו מגזים כאשר הוא בוחר להתייחס להשמנה כעניין של חיים או מוות. הרפואה המודרנית כיום מכירה בהשמנה כאחד מהגורמים הישירים לעליית התמותה בקרב האוכלוסייה. לא סימפטום של מחלות שונות, אלא הגורם להן, שמידת השפעתו עולה ככל שההשמנה הופכת לקיצונית יותר.
"השמנה הוכרה בשנים האחרונות ע"י רוב האיגודים הרפואיים בעולם כמחלה והיא מהווה אתגר משמעותי", מרחיב פרופ' ירון ארבל, קרדיולוג בכיר בבית החולים איכילוב. "העולם הגיע להבנה שהשמנה כשלעצמה גורמת לתחלואה ותמותה באוכלוסייה גם אם לא מתלוות אליה מחלות אחרות כמו סוכרת או יתר לחץ דם. בישראל 30-50 אחוזים מהאוכלוסייה מוגדרים כסובלים מעודף משקל עד השמנה. המצב שלנו אמנם יותר טוב באופן יחסי מארה"ב אך אנחנו רואים עלייה מתמדת בעשרים השנה האחרונות".
למה רבים מתקשים כל כך לרזות? "ההנחה היום בעולם המדע היא שלכל אחד מאיתנו יש נקודת שוויון, שזה בעצם המשקל שהגוף שלנו שואף אליו. הסט פוינט הזה מושפע מכל מיני תהליכים - מהמצב ההורמונלי בגוף, מהנתונים הגנטיים שלנו. בשנים האחרונות מיוחסת גם השפעה למקרוביום – שזה בעצם אוכלוסיית החיידקים שחיה אצלנו בגוף. גם להם יש יכולת להשפיע על כמה נהיה רזים או שמנים.
כמובן שגם לתזונה שלנו יש משקל נכבד. אם נאכל שטויות נהיה שמנים ואם נקפיד נהיה רזים, אך הפקטור הזה עדיין קשה לשליטה. אנחנו מכירים אנשים שאוכלים בריא ולמרות זאת משמינים כי יש להם בעיות הורמונליות. זה המצב הגנטי שלהם. בשונה ממצבים של לחץ דם או כולסטרול, שבהם כדור אחד יכול לפתור את הבעיה, פה זה כבר הרבה יותר מסובך".
הסיבוכים של מחלת ההשמנה הם רבים ומרובים ובראש בראשונה ניתן לסווג את המוכרים מביניהם כבעיות לב. כאשר עודף משקל הופך לקיצוני הוא משפיע על הלב וכלי הדם ומביא בתוך כך למחלות לב, אירועים מוחיים והפרעות קצב בלב, אך בשונה מפעם, כאשר היה נהוג לייחס זאת לסימפטומים של מחלת ההשמנה כמו כולסטורל גבוה, לחץ דם וכד', היום כבר מבינים כי קיים קשר ישיר בין השניים.
"זה מורכב", אומר ארבל, "בשנים האחרונות גילינו השומן הוא כמו רעלן הפוגע בשריר הלב. שהשינוי במאזן ההורמונלי בגוף עקב השמנה מביא להפרשת חומרים שפוגעים בלב באופן ישיר. מחקרים מצאו שאנחנו צוברים שומן לא רק בבטן או בירכיים אלא בכל בגוף, גם בלב. במקרים כאלה שכבת השומן העבה שיושבת ומקיפה את הלב מפריעה לו לעבוד מבחינה מכנית".
גם סוכרת היא סיבוך מוכר של השמנת יתר. "ככל שאתה שמן יותר יש לך יותר טריגלצרידים בדם מה שמביא לפגיעה ישירה ביכולת הגוף להגיב לאינסולין, מה שנקרא עמידות לאינסולין", מסביר ארבל, "פתאום יש הרבה יותר רקמות בגוף שצריכות את האינסולין שהגוף מפריש ואז מעשית יש פחות אינסולין בגוף. אנחנו יודעים גם שהשומן יכול לפגוע בכבד עצמו ולשקוע בתוכו, מה שנקרא 'כבד שומני'. גם מצב זה יכול לעודד הופעה של סוכרת, מכיוון והכבד מעורב בכל התהליכים הללו של ויסות הסוכר והשומנים בדם".
אך אלה הן רק המחלות המזוהות עם השמנה. אנשים שמנים גם סובלים מבעיות מכניות הנובעות מהעומס של משקל הגוף על מערכת השלד: כאבי גב, בעיות מפרקים וחוסר שליטה על שלפוחית השתן אינם נדירים. "ברגע שאתה יותר כבד אז יש יותר שחיקה, יותר עומס ואז האנשים נדרשים להחלפות ברכיים או החלפות מפרקים".
גם בעיות שינה הן מנת חלקם של אנשים שמנים, בשל שומן שמצטבר באזור הצוואר ומקשה על השינה. אנשים הסובלים מהשמנה אף פגיעים יותר נפשית ונוטים יותר לפתח דיכאון או חרדות, מתאפיינים בבעיות פוריות, נוטים לקרישיות יתר בשך העומס המכני על הוורידים, ובעלי סיכון גבוה יותר לפתח סוגים שונים של סרטן. "היום אנחנו יודעים שלאנשים שמנים יש יותר דלקות בגוף והן כשלעצמן יכולות לעודד הופעה של סוגי סרטן שונים".
האם המצב הפיך? "מי שמצליח לרדת במשקל ולשמר אותו, וזה הדגש המרכזי – יוכל להוריד את הסיכון לתמותה ולהתפתחות של כל התופעות הנלוות להשמנה. הבעיה היא שרוב האנשים חוזרים למשקל הקודם, לאותו הסט פוינט. צריך להבין שזה סוג של מאבק לכל החיים. אם יש לך נטייה להשמנה תהיה לך נטייה להשמנה לכל החיים. אתה לא יכול להניח לזה. כמו שאתה לא יכול להניח למאבק שלך בלחץ דם כולסטרול כאבי גב ודברים אחרים".
אז מה הפתרון בעצם? "עוד אין לנו פתרון טוב לזה. המטרה היא לעלות את המודעות. היום הפתרון זה להגיד לאנשים תשפרו את אורח החיים שלכם, תרדו במשקל, תעשו פעילות גופנית, תאכלו יותר טוב. לחלק זה עוזר אך לאלה שלא, יש לנו תרופות שיכולות לעזור, ולאלו שגם זה לא עוזר להם אנחנו מציעים ניתוחים בריאטריים, אך הם לא תמיד עובדים, לפעמים המשקל חוזר או שיש סיבוכים.
"אנחנו עובדים בשני מישורים: עושים הרבה מחקרים במטרה להבין יותר טוב מה בדיוק ההשמנה עושה ואיך היא פוגעת בנו, גם על מנת לפתח תרופות וטיפולים חדשים. בשנים האחרונות נכנסו תרופות יעילות חדשות לטיפול בהשמנה, ותרופות נוספות נמצאות בשלבי פיתוח. הן מאפשרות לרדת במשקל ולשמר אותו. בנוסף, וגם חשוב להעלות את המודעות.
"אם אני אדאג שהילדים שלי יהיו מודעים מגיל צעיר זה יעזור למנוע את הופעת השמנה בגיל מבוגר יותר. לתקוף את זה מכמה מובנים: גם במחקר, גם בפיתוח וגם בהדרכה לקהל הרחב".
נעשה באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, כשירות לציבור על ידי חברת נובו נורדיסק
בשיתוף נובו נורדיסק
פורסם לראשונה: 09:16, 31.12.20