אלכסנדר (או בקיצור, אלכס) גלוזמן, הוא מנהל מערך המזון בבית חולים השרון. יחד עם השף לירן עזורי הוא מנצח על המטבח בבית החולים, שמאכיל כל יום וכל לילה את חולי הקורונה המאושפזים במקום, ואת הצוותים הרפואיים שמטפלים בהם. "אנחנו רגילים שהמטבח שלנו פתוח, שחדר האוכל פתוח, שאפשר לראות ולשמוע את תגובות החולים והצוות הרפואי לאוכל שלנו. זה מאוד קשה עכשיו", מספר אלכס.
"בניגוד לתקופות רגילות, בזמן מגפת הקורונה החולים שנכנסים לבית החולים ולמחלקת הבידוד לא מקבלים אוכל מהבית ולא זוכים לקבל ביקורים מהמשפחה", הוא מספר. לכן צוות המטבח מבשל את המזון שמוגש לחולים על פי הזמנה אישית. "זה יכול להיות אוכל מהבית שהם רגילים או מתגעגעים אליו כמו סושי, אוכל תימני, אוכל מרוקאי או אוכל רוסי. אין סוף ליצירתיות. אם לומר את האמת אנחנו ממש מכינים הכל ומשתדלים מאוד לגוון".
5 צפייה בגלריה
אלכס גלוזמן ולירן עזורי
אלכס גלוזמן ולירן עזורי
אלכס גלוזמן ולירן עזורי
(צילום פרטי)
יחד עם אלכס ולירן העומדים בראש, כולל צוות המטבח 28 עובדים, שנאלצים להתמודד עם שינויים מהותיים, הן בתחום המזון והן מבחינת שעות העבודה שלהם. "אני נשוי עם 3 ילדים ו-2 נכדים חמודים שאני מאוד מתגעגע אליהם ולא יכול לראות אותם", מספר אלכס. "אנחנו עובדים לילות כימים כדי לתת מענה למטופלים ולצוותים הרפואיים, אבל יש לזה גם השלכות", מוסיף לירן. "אני בקושי נמצא בבית, והילד שלי כבר התחיל ללכת. אני מפספס את זה כדי להיות כאן".

"אוכל חשוב כמו תרופות"

אלכס ולירן מתחילים לעבוד כל יום ב-6 בבוקר, כשהאמונה שמנחה אותם היא שהאוכל שהם מבשלים עוזר לחולים לחזור למוטב, לא פחות מהטיפול הרפואי שהם מקבלים. "אנחנו מבשלים מכל הלב כי אנחנו יודעים שזה מה שנותן נחמה ותחושה של בית לחולים, במיוחד כשהם רחוקים מהמשפחה״, מסבירים השניים. "עבור החולים, אוכל הוא משהו להתעסק בו ולצפות לו במהלך היום. זה חשוב כמו תרופות".
5 צפייה בגלריה
צוות המטבח בבית חולים השרון
צוות המטבח בבית חולים השרון
צוות המטבח בבית חולים השרון
(צילום פרטי)
"המטרה היא שמי שאוכל את האוכל שלנו, יוכל לשבת ולנוח לחצי שעה, לשכוח מהמחלה שלו או מהעבודה ופשוט להנות", מוסיף אלכס. "נפגשנו אתמול עם הדיאטניות של בית החולים, שסיפרו שלחולים יש תיאבון. בדרך כלל אני יכול לבוא לראות אותם אוכלים, אבל הפעם אני נאלץ להסתפק בלשמוע על זה". צוות המטבח מתעדכן באופן שוטף עם כוח העזר, האחיות והדיאטניות באשר לשאלה מה מותר לחולים לאכול ומה היא המנה הביתית שהכי מתחשק להם לקבל היום.
קיבלנו הודעה מהאחות הכללית של בית החולים שחמישה חולים שהיו מונשמים ומורדמים, התעוררו והתחילו לבקש לאכול. "לפי מצבם אני יודע מה להכין להם, בדרך כלל קציצות או פירה", מספר אלכס. "אני מתרגש לשמוע חדשות כאלה כי זה אומר שהחולה בדרך להחלמה ואולי בקרוב יזכה לאכול את האוכל האמיתי שלו בבית".
5 צפייה בגלריה
אלכס גלוזמן ולירן עזורי
אלכס גלוזמן ולירן עזורי
נאלצים להסתפק בלשמוע שנהנים מהאוכל שלהם: אלכס גלוזמן ולירן עזורי
(צילום פרטי)
5 צפייה בגלריה
לירן עזורי
לירן עזורי
"מעבירים אנרגיה חיובית לאוכל": לירן עזורי
(צילום פרטי)
מנגד, מסביר אלכס, לא תמיד החדשות מהצוות הרפואי חיוביות. "לעבוד בבית חולים לחולי קורונה זה לא קל, קשה לי לשמוע כשחולה נפטר, אין מילים לתאר את הכאב, זה נשאר בתוך הלב והנשמה. מרגישים את זה גם אצל הצוות במטבח", הוא מוסיף. "אנחנו צוות קטן ומגובש, כמו משפחה. לא משנה רוסי, יהודי או ערבי. כשאנחנו מבשלים יחד אנחנו בדרך כלל שמים מוזיקה ושרים תוך כדי העבודה. ככה אנחנו מעבירים את האנרגיה החיובית שלנו לתוך האוכל. אבל עכשיו בגלל הקורונה שומעים יותר חדשות, יותר רדיו, כי אנחנו דואגים כמו כולם".
אתם חוששים להידבק במחלה? "לא, הכל פה נקי וסטרילי", אומר אלכס בביטחון. "אנחנו מתחילים יום עבודה קודם כל בשטיפת ידיים, חיטוי בחומר מיוחד, בדיקת טמפרטורה אצל כל עובד ורק אז מתחילים לעבוד", הוא מסביר. "כאן אין חשש להידבק מהנגיף לעומת מה שקורה בבתי חולים אחרים", מוסיף לירן.
הם מציינים שעל אף המחיר הסביבתי, הצוות משתדל להשתמש גם בכלים חד פעמיים כדי למנוע הדבקה באמצעות כלים. "המזון מוגש לכל חולה בחמגשית אישית לפי ההזמנה שלו באותו יום. מה שנכנס למחלקת הבידוד של החולים, לא חוזר אל המטבח. מה שהם מסיימים נזרק לאשפה". כלומר, שלא כמו בימים רגילים, אין שום ממשק בין צוות המטבח לחולים המאושפזים. "אנחנו מקבלים גם מכתבים וטלפונים מחולים שאומרים כמה האוכל שלנו היה להם טוב, העביר להם את הזמן והבריא אותם". אומר אלכס בגאווה. "לאחד המטופלים היה יום הולדת והכנו לו עוגה כדי לשמח אותו ואת כל מי שנמצא במחלקה".
5 צפייה בגלריה
אלכס גלוזמן
אלכס גלוזמן
"מקבלים מכתבים מהחולים": אלכס גלוזמן
(צילום פרטי)
מה אתם הכי אוהבים לבשל למטופלים? "אני הכי אוהב להכין שטרודל תפוחים, השטרודל שלי כבר הפך להיות סמל של בית החולים, כולם יודעים מתי הוא מוכן, לפי הריח, ומגיעים לטעום. מי שטעם פעם אחת תמיד מגיע לבקש עוד", אומר אלכס בחיוך. "אבל מה שאני הכי אוהב לאכול זה את השווארמה של לירן, כל הצוות הרפואי של בית החולים היה נוהג לעמוד בתור ולחכות לשווארמה הזו כשהיינו מכינים אותה. היום כבר אין תור מחוץ לחדר האוכל. אני מחכה ליום שאחרי הקורונה שאוכל להגיש שווארמה".
לצערם של אלכס, לירן וכל צוות המטבח, מגפת הקורונה התרחשה דווקא בתקופת החגים, ה-תקופה להכין בה אוכל טעים ומנחם. "זה קשה לנו, התרגלנו לאכול מיוחד בתקופה הזאת. במיוחד בשביל זה קנינו מכשיר להכנת שווארמה והמבורגר פלאנצ'ה כדי שגם בפסח וגם ביום העצמאות, כולם ירגישו את החג".