ליקוי שמיעה הוא המום הנפוץ ביותר ביילודים והוא קיים בעולם המערבי אצל אחד עד ארבעה ילדים לכל 1,000 לידות. רוב לקויי השמיעה מאותרים כבר בסמוך ללידתם ומופנים לשיקום. שכיחות הלקות עולה עם הגיל: רק חמישה אחוזים מבני 44-20 הם לקויי שמיעה, לעומת שישית מבני 64-45 וקרוב לשליש (31 אחוז) מבני 74-65. כשחוצים את גיל 75, לקות שמיעה קיימת אצל 55 אחוז.
בשנים האחרונות חלה התקדמות טכנולוגית בתחום מכשירי ושתלי השמיעה. המכשירים המגושמים והמרתיעים הולכים ונעלמים מהנוף, ומחליפים אותם מכשירים קומפקטיים מהדור החדש: קטנים, צבעוניים, שמתכתבים עם הגאדג'טים והפיתוחים הטכנולוגיים הכי מתקדמים.
אבל יש מי שלוקחים את הנושא צעד קדימה. בספטמבר האחרון הודיעה גוגל העולמית כי היא מפתחת עבור מכשירי האנדרואיד 10 שלה אפשרות ל"סטרימינג" – הזרמת הקול ישירות אל תוך שתלי השמיעה. כך יוכלו לקויי השמיעה לנהל שיחות טלפון, להאזין לסרטים, לשירים ולתכנים נוספים בלי שיזדקקו להתאמות מיוחדות. המהלך נעשה בשיתוף פעולה עם חברת "קוכליאר" וצפוי בעתיד להגיע גם לישראל. מהלך דומה נעשה כבר על ידי חברת Apple, שמאפשרת הזרמת קול ישירות מהאייפון למכשירי השמיעה.
פיתוח מסקרן נוסף הוא האוזן הביונית: שתל בלתי נראה, המושתל כולו מתחת לעור. הבשורה פורצת הדרך מגיעה מאוסטרליה וכעת נמצאת בשלב הניסוי הקליני. להבדיל מהאוזן הביונית, שתלי השבלול שקיימים כיום כוללים חלק פנימי, המוחדר בניתוח, ומעבד קול חיצוני. החלק הפנימי כולל מערך אלקטרודות המוחדר לאוזן הפנימית ומקודד עם אנטנה המושתלת מאחורי האוזן, באופן שנראה לעין. במעבד הקול ישנם מיקרופונים הקולטים את צלילי הסביבה, והוא ממיר אותם לאות חשמלי מקודד. האות המקודד מועבר לרכיב המושתל, ומשם הוא עובר דרך האוזן הפנימית ועצב השמיעה אל מרכזי השמיעה שבמוח. הפתרון החדש הוא שתל שחלקיו בלתי נראים: המיקרופון, המעבד והסוללה - כולם מושתלים מתחת לעור. עם זאת, התהליך החדשני כרוך בניתוח, ובניסויים הקליניים תיבחן מידת הבטיחות שלו. הניסוי נמצא עכשיו בשלב השני ובו 11 משתתפים.
מירה ברלין, קלינאית תקשורת ומנהלת תחום שתלי שבלול ב"טרדיס גת", שמייצגת את חברת "קוכליאר" בישראל, מסבירה ש"הניסוי שנערך באוסטרליה מתקדם יפה לפי מה שאנחנו שומעים ומהווה פריצת דרך משמעותית בתחום שתלי השבלול. השתל החדשני יאפשר שמיעה 24/7, דבר שישפר את איכות החיים של רבים מהמושתלים, שכיום מסירים בלילה את אביזר השמע ולא נחשפים לקולות בזמן השינה. זה גורם לכך, למשל, שאמא לא יכולה לשמוע את בכי התינוק בלילה, או שבזמן מלחמה לקוי שמיעה לא יוכל לשמוע את האזעקה".
אוזן ביונית תחליף את שתלי השבלול?אוזן ביונית תחליף את שתלי השבלול?
אוזן ביונית תחליף את שתלי השבלול?
(צילום: shutterstock)

המשמעות החברתית-אישית של שיקום שמיעה

מחקרים מצביעים על כך שקיים קשר בין לקות שמיעה לבין מצבי בריאות שונים כמו ירידה קוגניטיבית בגיל המבוגר, עלייה בתחלואה, נפילות מרובות, דיכאון וירידה בקשרים חברתיים. "לכן יש חשיבות רבה להתחיל את שיקום השמיעה מוקדם ככל האפשר", אומרת ברלין. כך, למשל, בכל קבוצות הגיל בישראל שיעור לקויי השמיעה בעלי השכלה נמוכה גדול יותר מזה שקיים באוכלוסייה הכללית: בגילי 44־20, לדוגמה, שיעור חסרי תעודת בגרות בקרב לקויי השמיעה עומד על 43 אחוז לעומת 28 אחוז בקרב אנשים שאינם לקויי שמיעה.
גם בתחום התעסוקה ניכרים פערים, במיוחד בקרב מבוגרים: שיעור המועסקים בקרב אנשים עם לקות שמיעה בגילי 64-45 עומד על 64 אחוז בלבד, לעומת 74 אחוז בקרב אנשים שאינם לקויי שמיעה. הנתונים מבוססים על סקר שנערך על ידי אתר נגישות ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ועולה ממנו גם כי אנשים עם לקויות שמיעה חשים יותר בדידות ופחות מרוצים מחייהם בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
לעיתים קרובות הליקוי בשמיעה מלווה גם בטנטון - שמיעת צליל טורדני בלתי פוסק שמקורו במערכת השמיעה. במקרים אלו השימוש במכשיר שמיעה יכול להקל ואף להעלים את הצליל המציק.
על פי מחקרים, להליכי שיקום שמיעה יש השפעה על האטת תהליכי דמנציה, שיפור איכות החיים והמצב הרגשי והנפשי. למרות זאת, רק כשלושה אחוזים מבני ה-20 ומעלה שסובלים מליקויי שמיעה, נעזרים במכשירי שמיעה. השיעור מגיע לשמונה אחוזים בטווח גילי 74-65, ול-15 אחוז בקרב בני 75 ומעלה.
וההימנעות הזאת היא כנראה טעות. אביב אונגר, סמנכ"ל "אודיו מדיק", מספר כי "בשנים האחרונות עולם מכשירי השמיעה מתקדם במהירות שיא קדימה. כך, למשל, יש מכשירים שמחוברים בטכנולוגיית Bluetooth ומאפשרים לחולים לנהל שיחות טלפון ישירות מהמכשיר הנייד. ישנן אפליקציות שמתחברות למכשיר השמיעה ומאפשרות גמישות כמו יכולת להגביר או להנמיך את עוצמת הקול. הדבר גם מקל כיום על הקשר בין הרופא למטופל: אם בעבר היה צורך שהפציינט יגיע אל בית החולים כדי לבצע ויסות של הסאונד במכשיר, כעת יכול הרופא לעשות זאת מרחוק באמצעות אפליקציה".
פתרון טכנולוגי נוסף שנמצא בפיתוח יוכל להציל חיים: שימוש במכשיר השמיעה כדי לזהות בעיות יציבה. אונגר מסביר כי "בעתיד יהיה ניתן להשתמש במכשירים כמעין 'כפתור מצוקה'. לחלופין יהיו פיתוחים שילמדו אנשים שסובלים מבעיות יציבה לשקם את עצמם באמצעות מכשיר השמיעה. פיתוח טכנולוגי מסקרן נוסף בתחום היא אפליקציה שתתחבר למכשיר ותדע לתרגם סימולטנית שפות זרות עבור המשתמש. ואת זה אין כיום אפילו לאנשים ששומעים היטב".