בשיתוף אסטרהזניקה
"כמה חודשים לאחר שרעייתי נפטרה מסרטן לבלב, נאלצתי להטיל פצצה נוספת על בני משפחתי ובלב כבד לספר לילדיי ונכדיי שחליתי בסרטן ריאה", כך מספר חיים דדון (68) ממושב בית הגדי בנגב שאובחן לפני מספר שנים עם סרטן ריאה מסוג תאים קטנים שנחשב לאלים ביותר.
לאחר עשרות שנים בשירות קבע בצה"ל, השתחרר חיים בשנת 2009 ויצא לגמלאות. הוא החל לעסוק בגינון במשתלה של אחד מחבריו. "חיפשתי דרך להעסיק את עצמי. זה היה בעיקר כדי להעביר את הזמן ולהירגע לאחר שנים רבות של שירות צבאי עמוס ואינטנסיבי", הוא מספר.
בספטמבר בשנה שעברה הגיש חיים טפסים לקבלת תו נכה לרכבו. "אני זכאי לאחוזי נכות רפואית מהביטוח הלאומי בגלל סוכרת ולקות שמיעה מהם אני סובל", מספר חיים, "כחלק מההליך התבקשתי לבצע בדיקות רפואיות מקיפות והלכתי לרופאת המשפחה על מנת לבקש את ההפניות הרלוונטיות".
באותם ימים סבל חיים מכאבים ברגליים ובגב. "אלו היו כאבים משונים. זו תחושה שונה משריר תפוס, משהו שלא הרגשתי אף פעם בחיים", הוא נזכר. כשהגיע לרופאת המשפחה, ניצל חיים את ההזדמנות וסיפר לה גם על הכאבים בגבו וברגליו. "הרופאה שלחה אותי לבדיקה אצל אורתופד שנתן המלצה למיפוי עצמות – בדיקה שנועדה לאבחן סוגים שונים של מחלות עצם", מספר חיים. "לא שאלתי שאלות, עשיתי מה שהתבקשתי לעשות על ידי הרופאים".
1 צפייה בגלריה
חיים דדון
חיים דדון
חיים דדון ורעייתו ז"ל
(צילום: מתוך האלבום המשפחתי)
חיים קבע תור לבדיקה ובתוך ימים ספורים חזר לרופאת המשפחה עם תוצאות. כשראתה הרופאה את ממצאי הבדיקה, התעורר בה החשד שמשהו אינו תקין והורתה לחיים לבצע בדיקת סי-טי באופן דחוף. "חודשים ספורים קודם לכן איבדתי את אשתי כתוצאה מסרטן בלבלב, הכל עדיין היה מאוד טרי וקשה, אך לצערי ידעתי מה עלולה להיות המשמעות של בדיקה דחופה", מספר חיים.
כשחזרו תוצאות הסי-טי התקשרה רופאת המשפחה וביקשה מחיים להגיע למכון ריאות. "קבעתי תור עוד באותו היום, אפילו לא שאלתי למה ומה היו התוצאות", הוא מספר. "בשלב הזה היה לי ברור שבשורה קשה עומדת להיות מוטחת על ראשי", הוא מוסיף. כשהגיע חיים למכון הריאות, הסביר לו הרופא על הממצאים. "נאמר לי שבבדיקות ההדמיה ראו שהריאות שלי שחורות ושיש בהן גידולים. בנוסף מצאו גם גרורות בעצמות ובעמוד השדרה ", מספר חיים בעצב. "למעשה אובחנתי עם סרטן שלב 4 מפושט בגוף וזו גם הסיבה לכאבים מהם סבלתי בתקופה האחרונה".
בלב כבד נאלץ חיים לספר לבני משפחתו את החדשות הרעות. "זה היה קשה מאוד. המשפחה עדין לא סיימה להתאבל על האובדן של אשתי, והבשורה הזו הייתה מטלטלת וקשה. למזלי יש לי משפחה תומכת וחזקה. הילדים והנכדים החליטו לא לוותר והם נותנים לי את הכוח להמשיך ולהילחם", מספר חיים.
לאחר האבחון חיים ביצע ביופסיה – נטילה של רקמה מהגידול – שנשלחה למעבדה על מנת לקבל מידע מדויק יותר על הגידולים. "המתנתי בערך כשבועיים עד שהגיעו התוצאות, אבל היה ברור לכולם – ובעיקר לי – שרוב הסיכויים שמדובר בגידולים סרטניים ולא שפירים מפני שנמצאו גרורות בעמוד השדרה ובמקומות נוספים בגוף", מספר חיים, "ואכן, למרבה הצער, התוצאות איששו את ההערכה של הרופאים והתברר שמדובר בסרטן ריאה מסוג תאים קטנים".
סרטן ריאה מסוג תאים קטנים (SCLC-Small-cell lung cancer), הוא סרטן אגרסיבי המתגלה בכ- 15% מכלל מקרי סרטן הריאה. סרטן זה נוטה להתפשט ולשלוח גרורות באופן מהיר ולכן כשני שליש מהחולים מאובחנים כשמחלתם כבר במצב מתקדם. עד לאחרונה, הטיפול הסטנדרטי בחולים אלו התבסס על מתן כימותרפיה. לרוב, החולים בשלב מתקדם מגיבים היטב לכימותרפיה תחילה, אך במרבית המקרים המחלה נשנית זמן קצר לאחר סיום הטיפול, וההישרדות הממוצעת של אותם חולים שטופלו בכימותרפיה היא פחות משנה ממועד גילוי המחלה. במשך כעשרים שנה לא חלה שום התקדמות בטיפול סרטן ריאה מסוג תאים קטנים, אך בשנתיים האחרונות הוכיחו מספר מחקרים קליניים כי שילוב של תרופות אימונותרפיה עם כימותרפיה משפרות משמעותית את תוצאות הטיפול. המחקרים הראו כי מתן אימונותרפיה בשילוב עם כימותרפיה מביאה לשרידות ארוכה יותר, בהשוואה למתן כימותרפיה בלבד.
לאחר שהתקבלו תוצאות הבדיקה של חיים, הוא הגיע לייעוץ אצל האונקולוג פרופ' ניר פלד מנהל מערך האונקולוגיה בבית החולים סורוקה על מנת לדון בטיפול. "על אף שלא הייתי לחוץ במיוחד, הרופא הצליח להרגיע אותי והסביר שכיום ישנם טיפולים מתקדמים המתאימים לסרטן ריאה מסוג תאים קטנים שיכול לעזור לי", מספר חיים ומוסיף "הוא הציע טיפול משולב של כימותרפיה עם טיפול באימונותרפיה כדי להילחם בגידול והסכמתי". כיום, לאחר חמישה חודשים חל שיפור דרמטי במצבו של חיים. "היום אני מרגיש טוב, ואני מקווה שכל החולים שיהיו זקוקים לטיפולים האלו בעתיד, יוכלו לקבל אותם בקופות ובבתי החולים״, הוא מספר. "בתקופה הזאת למדתי הרבה על עצמי. אני בוחר להסתכל על הטוב שבחיים ולהיות אופטימי. אני מנצל כל יום בחיים האלה. ברור לי שהמצב הנפשי משפיע על הגוף".
בשיתוף אסטרהזניקה