צפו: כך נראה מערך מחקר החקירות האפידמיולוגיות בצה"ל
(צילום: בראל אפרים)

מאז הגעתה של מגפת הקורונה לישראל, רבות דובר על חקירות אפידמיולוגיות ועל חשיבותן לקטיעת שרשרת ההדבקה. עם זאת, בעיקר בשל מערכת שפותחה במהרה ולא התאימה עצמה למורכבות החקירות בארץ ולכמות הנדבקים הגוברת, ליוו את המערך לא מעט בעיות. התוצאה הייתה מערכת מקרטעת שלא מסוגלת להשתלט על כמות החקירות שיש לבצע.
בגל ההדבקה השני של הקורונה כבר הבינו במערכת הבריאות ובמערכת הביטחון שיש לשנות את המחשבה ולהביא את הקידמה הטכנולוגית שישראל מתגאה בה, גם למערכת הזו. מפקדת אלון הממוקמת בלב פיקוד העורף, שם מנוהל חמ"ל השליטה המרכזי הלאומי של פיקוד העורף, היא האחראית על המשימה הלאומית של קטיעת שרשרת ההדבקה וקיבלה את המשימה לבנות מערכת מחשוב חדשה.
6 צפייה בגלריה
חקירות אפידמיולוגיות צה"ל
חקירות אפידמיולוגיות צה"ל
מפקדת אלון - מערך החקירות האפידמיולוגיות של צה"ל
(צילום: בראל אפריים)
"התבקשנו לפתח מערכת חדשה שתיתן מענה בכל הארץ, כדי שיהיה אפשר לנהל בה אלפי חקירות. נקראנו לדגל", אומר אל''ם חן גולני, מפקד יחידת מצפן שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר, שקיבלו את המשימה החשובה.
יחידת מצפן הינה יחידת המידע והתוכנה המטכל''ית לאפקטיביות מבצעית, הנמצאת בליבת ההשפעה על התפתחות המרחב הדיגיטלי-מבצעי. היחידה נמצאת תחת יחידת לוטם, יחידה עילית טכנולוגית באגף התקשוב וההגנה בסייבר, הפועלת להעצמת יכולות צה''ל באמצעות פיתוח יכולות ופתרונות תקשוב בעידן הדיגיטלי.
6 צפייה בגלריה
אל''ם חן גולני, מפקד יחידת מצפן ביחידת לוטם
אל''ם חן גולני, מפקד יחידת מצפן ביחידת לוטם
אל''ם חן גולני, מפקד יחידת מצפן ביחידת לוטם
(צילום: בראל אפריים)
תוך שלושה חודשים העמידה היחידה מערכת שתקצר את זמני החקירות ותספק מענה מקיף, הן לנדבקים, הן למבודדים, לחוקרים ולחוקרות האפידמיולוגיים והן לצוותים הרפואיים. מערכת המחשוב החדשה קיבלה את השם 'אבן יסוד'. את הפיתוח הובילה יחידת מצפן בשיתוף מינהלת טרנספורמציה דיגיטלית באגף התקשוב וההגנה בסייבר, יחד עם אמ''ן ומשרד הבריאות. מעבר למשמעות המילונית של השם "אבן יסוד", השם גם מוקדש לנפטר הראשון מקורונה בישראל, אריה אבן ז״ל, ניצול שואה שנפטר מהמחלה בגיל 88. בחירה זו, מספרים ביחידה, באה לסמל את ערך קדושת החיים.

3,000 חוקרות וחוקרים אפידמיולוגיים בישראל

רס''ן שחף מרום, רמ''ד ספקטרום ול''א ביחידת מצפן, מסביר כי התוכנה הקודמת לחקירה אפידמיולוגית הייתה כל כך מסורבלת בגל הראשון, שפעמים רבות לא הצליחו להגיע לשלב בו מבצעים חקירות או מעדכנים את האנשים שצריכים בידוד, עד אשר היה מאוחר מדי. לעיתים זה לקח אפילו שבוע או שבועיים.
"המערכת עשתה מהפכה גדולה באופן השימוש, כי המערכת הקודמת הייתה איטית ולא איפשרה לשמור על הנתונים, דבר שהוביל את האחיות למצב שהן צריכות לכתוב נתונים על דף ולהעביר אותן אחר כך למערכת. כל התהליך הזה לקח הרבה יותר זמן. היום לא רק קיצרנו את התהליך שלוקח לבצע חקירה אחת, אלא גם ייעלנו את כל התהליך על חולה מאומת מקצה לקצה. המערכת מאפשרת חוויית משתמש שמזכירה מערכות כמו ווייז, מה שהופך את תהליך החקירה להרבה יותר מהיר ויעיל".
6 צפייה בגלריה
רס''ן שחף מרום, רמ''ד ספקטרום ול''א ביחידת מצפן
רס''ן שחף מרום, רמ''ד ספקטרום ול''א ביחידת מצפן
רס''ן שחף מרום, רמ''ד ספקטרום ול''א ביחידת מצפן
(צילום: בראל אפריים)
לאחר פיילוט שהחל באמצע חודש ספטמבר, המערכת החלה לפעול בכל הארץ כבר בחודש אוקטובר, כשבכל יום מפתחיה קיבלו משוב שוטף מהשטח שמתעדכן בהתאם לבקשות המשתמשים. מערך החקירות כולו נתמך באמצעות 3,000 חוקרים וחוקרות שעובדים בכל הארץ. מרכז המערך הוא במפקדת אלון, בו עובדים חוקרים מקצועיים של משרד הבריאות לצד חיילות וחיילים.
"הייחודיות של המקום היא שהוא יודע לרכז הכל ולתפעל אופרציה שלמה של מערכים לאומיים", מסביר מרום. "ביחידת התקשוב אנחנו מכשירים אלפי אנשים שמפעילים מערך חקירה שלם שעובד מהרגע שהאזרח מקבל את הטלפון שמודיע לו שהוא חולה ועד הרגע שהמגעים שלו מקבלים הודעה שהם נדרשים בבידוד. הכל הפך הרבה יותר יעיל".
6 צפייה בגלריה
חקירות אפידמיולוגיות צה"ל
חקירות אפידמיולוגיות צה"ל
"מכשירים אלפי אנשים ביחידת התקשוב להפעיל מערך חקירה שלם"
(צילום: בראל אפריים)
סגן ליהי אילן, ראש מגמה בבסמ''ח, מצוות ההטמעה וההדרכה של מערכת "אבן יסוד", מספרת כי הצוות פועל ומכשיר עוד ועוד חוקרים וחוקרות. "מתחקרות מטעם צה"ל הכשירו לעשות חקירות אפידמיולוגיות, שבדרך כלל עושות אחיות רפואיות. כעת, בגלל המצב במדינה, הכשירו המון חיילי צה"ל כדי לתת את המענה למערך החקירות".
6 צפייה בגלריה
סגן ליהי אילן, ראש מגמה בבסמ''ח, מצוות ההטמעה וההדרכה של מערכת אבן יסוד
סגן ליהי אילן, ראש מגמה בבסמ''ח, מצוות ההטמעה וההדרכה של מערכת אבן יסוד
סגן ליהי אילן, ראש מגמה בבסמ''ח, מצוות ההטמעה וההדרכה של מערכת אבן יסוד
(צילום: בראל אפריים)

"ללא שיתוף הפעולה של הציבור - המערכת לא תהיה אפקטיבית"

שבוע לפני שסיימה טירונות, קיבלה טוראית עדן זבורוב הודעה כי היא נבחרה עם שישה חיילים נוספים מהפלוגה שלה למשימה זו. "ממש שמחתי ורציתי לעבור לפה. במשפחה שלי הרבה אנשים נדבקו בקורונה, כך שאני באמת שמחה שאני יכולה להציל חיים של בן אדם אחר. מבחינתי גם אם הספקתי רק חקירה אחת הצלתי חיים של עיר שלמה".
טוראית סבינה דנילוב, המשרתת גם היא במערך, מספרת שהמערכת החדשה מאפשרת לעבוד ביעילות רבה. "המערך החדש חוסך לנו זמן וגם לא יוצר מצב בו שני אנשים מנהלים חקירה כפולה. מה שמאפשר לנו להיות גם יותר רגישים כשמתקשרים לחולי קורונה מאומתים כדי לבצע את החקירות.
"אני מבינה למה אנשים לא מוכנים לשתף איתנו פעולה, אבל כשיש מצב כזה אני מנסה לדבר ללב שלהם, אני מסבירה שכולנו ביחד בזה ומנסים לקטוע את שרשרת ההדבקה", היא מספרת.
6 צפייה בגלריה
חקירות אפידמיולוגיות צה"ל
חקירות אפידמיולוגיות צה"ל
"גם אם הספקתי רק חקירה אחת הצלתי חיים של עיר שלמה"
(צילום: בראל אפריים)
כיום הם כבר עובדים על הגרסה הבאה של התוכנה, בה תופעל גם המערכת לזיהוי מוקדי הדבקה גדולים ואירועי הדבקה המוניים, לא רק פרטניים. זאת כדי לבצע חקירות גדולות הרבה יותר ומהירות יותר. אל״מ רלי מרגלית, מפקד מערך החקירות האפידימיולוגיות מסביר שלמרות המערכת המתקדמת והמערך הענף עדיין הכל תלוי באזרח שנמצא מעבר לקו.
"אין שום סיבה שלא נגיע היום לכל בן אדם שנמצא מאומת בפרק זמן מאוד קצר. למרות הטכנולוגיה והאנשים וכל אותם דברים שביצענו, עדיין הדבר לא יכול להיות אפקטיבי ללא שיתוף פעולה של הציבור. ככל שאתם תשתפו פעולה יותר, הפעולה תהיה יותר כירורגית, יותר טובה ותגרום לפחות אנשים להיכנס לבידוד. שיתוף הפעולה בסופו של דבר ימנע סגרים, ואני חושב שיש לנו את הכלים לעשות את זה בצורה הטובה ביותר".