בשיתוף קבוצת בזלת
פאנל בזלת קאנביס רפואי פוסט טראומה
(צילום : משה מזרחי)
כבר שנים ידוע שקנאביס מסייע רבות במקרי פוסט-טראומה. אלא שכדי לקבל את ההשפעות המיטיבות של הקנאביס הרפואי, צריך לדעת איך עושים את זה נכון.
כדי לדון בסוגיה זו מתארחים באולפן ynet אלי לוי, מנכ"ל עמותת "מעל"ה", איזו הלר, הרוקחת האחראית ומנהלת תחום הפארמה בקבוצת "בזלת" ושלומי אטון, מטופל בקנאביס רפואי.
שלומי, אתה סבלת, סובל מפוסט-טראומה, איך זה התחיל? אטון: "שירתתי בצבא במג"ב ירושלים, בתקופת האינתיפאדה השנייה, מדיניות של פיגועים מטורפים, מכוניות תופת, אוטובוסים, מחבלים מתאבדים, אתה בשטח כל הזמן, ורואה את הזוועות האלה, עד שהגענו למצב שהייתה לנו התראה חמה על מחבל מתאבד שאמור להיכנס לירושלים ובעצם בבדיקת שני חשודים שזיהינו, גילינו על אחד מהם חגורת נפץ.
"הוא ניסה ללחוץ על החגורה במריבה שהייתה לי איתו, הוא הצליח ללחוץ אבל לא התפוצץ, נכנסנו להלם רציני אבל לבסוף הצלחנו להשתלט עליו והצלחנו לנטרל אותו. קיבלתי על הפעולה את עיטור האומץ.
"אבל אחרי השחרור התחלתי לסבול מסיוטים בלילה והתחלתי לפחד ללכת ברחוב פתאום וכל "בום" קטן מפחיד אותי".
מה גורם לך לפנות לטיפול, לחשוב בכלל שיש לך איזושהי בעיה שהיא צריכה טיפול? אטון: אחרי הרבה הרבה שנים בעצם, התחלתי פרויקט שקוראים לו פרויקט של "חבל זוג", של עמותת "העטלף" שמלווה פגועי הלם קרב בפעילות ספורט ימית בים ודרכם הפנו אותי לעמותת "מעל"ה" לקבל טיפול בקנאביס, כי הכדורים שהייתי מקבל לא הועילו לי, גרמו לי יותר להתקפי זעם, יותר לדיכאון, להיות זומבי, להיות מסומם".
"ואז הגעתי לעמותת "מעל"ה". שם פגשתי את אלי ואת אסנת, והם עברו איתי את התהליך של קבלת רישיון והתאמת המינון והזן המתאימים".
אלי לוי, אתה מרכז את הפעילות של העמותה, אבל העמותה הוקמה במטרה הפוכה לגמרי. "כן, זה נכון. למעשה אסנת, שהיא אימו של עוז מנדלוביץ, שנהרג בצוק איתן, על שמו נקראת העמותה שלנו, "מעל"ה", שזה "מרכז עוז להחלמה ושיקום", החליטה שאנחנו חייבים לעשות איזשהו מיזם משמעותי לסייע לחבר'ה הלומי הקרב, לאור העובדה שלא מעט מחברי הצוות של עוז סובלים.
"הוא היה בפלח"ן גולני, ונפל תוך כדי שהוא מגן על חבריו בצרור במאג. אנחנו קיבלנו את ההשלכות וההשפעות של האירוע הזה ובחרנו לקחת את זה למקום אחר. החלטנו שאנחנו נעשה שיפט מהחיים שלנו העסקיים למקום שהוא יותר של הנצחה תוך כדי נתינה ועזרה לזולת.
"פנינו לגורמים מקצועיים בתחום, גם ממשרד הבריאות וגם בזמנו זה היה האגף לטיפול בהתמכרויות וחגי ברוש מהרשות למלחמה בסמים ואלכוהול. ומטרה הייתה להציל את הבנים מסמים ובמסדרונות משרד הבריאות לחשו לנו שאולי כדאי לבחון את נושא הקנאביס".
"חברנו לעמותה בקנדה שקוראים לה "חיילים משוחררים/ותיקים למען/עבור ההחלמה/הריפוי" (Veterans For Healing) והמטרה שלה זה בעצם לעזור לאנשים שנפגעו במלחמה באמצעות קנאביס רפואי. קיבלנו מהם את הכלים, את הפרוטוקולים לטיפול, ועשינו להם התאמה לרגולציה הישראלית וכך התחלנו לטפל באנשים".
איזו הלר, את רוקחת, כל ההייפ הזה של קנאביס רפואי יוצר תחושה של "כן, לוקחים קנאביס רפואי וזה פותר את הבעיה". אז איך זה עובד? "הנושא הוא לא חדש לנו. אנחנו חוקרים אותו גם בצורה מדעית ולאו דווקא בגלל ההייפ החברתי. כמובן שהוא קיים, הוא מלווה, אבל אנחנו מתמקדים בפרוטוקולי הטיפול, במוצרים מתמקדים ולאו דווקא בעישון. חשוב לי לציין שפוסט-טראומה לא מלווה רק את הנושא שכולם מכירים אותו, בישראל במיוחד, נושא של הלם קרב.
"יש לנו בגוף מערכת שנקראת מערכת אנדוקנבינואידית. במערכת הזאת יש קולטנים שונים, קנאביס הוא לא מקשה אחת. יש לו הרבה מאוד מרכיבים, למעלה מ-400 מרכיבים יש רק בקנאביס. יש אפקט שנקרא "Entourage effect" , או "אפקט הפמליה". זאת אומרת, כל החומרים ביחד מרכיבים איזושהי ישות טיפולית. ולכל אחד הטיפול הוא נורא אינדיבידואלי, לכל אחד יתאים מוצר אחר. אנחנו גם מתאימים סימפטומים של, לא רק למחלה, או לאיזושהי אבחנה, אלא גם לאורח חיים.
"אנחנו עובדים עם קבוצה שלמה של חומרים, מעבר ל-THC המפורסם, או ה-CBD, שהוא השני בחשיבותו, אולי לא בחשיבותו אבל בפרסום שלו, לפחות.
"אנחנו עובדים עם קבוצת חומרים שנקראים "טרפנים", שגם להם יש איזשהו אפקט תרפויטי. אנחנו מייצרים שמנים.
אז כל מטופל אצלכם מקבל את חליפת הטיפול שלו. הלר: "הטיפול הוא פרסונלי, אינדיבידואלי, כל אחד מתאים לו מינון אחר, משטר טיפול אחר".
שלומי, איך המצב שלך השתנה, איפה אתה נמצא היום בהשוואה למה שהיית אז? אטון: "הפוסט-טראומה לא עוברת. הפוסט-טראומה נשארת איתך לכל החיים. הטיפול בקנאביס זה לא רק טיפול בקנאביס. אתה צריך לעבור טיפול פסיכולוגי, אתה צריך לעבור מעקבים, העמותה דואגת לזה שיהיה עליך כל הזמן מעקב על התהליך שאתה עובר".
"ללא ספק, המצב היום הוא הרבה יותר טוב מבחינתי. פתאום בא לך לקום ולעשות משהו. לרצות לדבר עם אנשים, להיות בחברה".
ככל שאתה נכנסת לטיפול שלך, התחלת גם לעזור לאנשים אחרים בעמותה, אתה מדריך היום, בעצם. אטון: "כן, עברתי קורס דרך העמותה, קורס מטפלים קהילתיים בקנאביס, אנחנו בדיוק מסיימים את הקורס. בשנתיים האחרונות, מאוד מאוד עזרו לי ויש לי את הצורך לעזור לאחרים".
בשיתוף קבוצת בזלת
פורסם לראשונה: 08:22, 29.06.21