בשיתוף החברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית וחברת אסטרהזניקה
מדי שנה מתגלים בישראל כ-30,000 מקרי סרטן חדשים. הודות למערכת בריאות מתקדמת, טיפולים חדשניים וטכנולוגיות לאבחון מוקדם, שיעורי התמותה ממחלות הסרטן בכל קבוצות האוכלוסייה נמצאים בירידה. העלאת המודעות למחלות סרטן שונות היא נקודת מפתח המסייעת במקרים רבים לאבחון מוקדם. בשלבי מחלה מוקדמים ניתן לתת טיפול טוב יותר והסיכוי להחלמה גם הוא גבוה יותר.
בקרב נשים, הסרטן השכיח ביותר הוא סרטן השד, והמודעות לו בציבור גבוהה. שיעורי הבדיקות לאבחון מוקדם ביניהם בדיקת ממוגרפיה גבוהים ונמצאים בעלייה מדי שנה. מנגד, קיימים סוגי סרטן נוספים הייחודיים רק לנשים, ולגביהן רמת המודעות נמוכה יותר. מחלות סרטן גניקולוגי היא שם כולל למחלות סרטן שונות של נשים להן מאפיינים ייחודיים, גורמי סיכון שונים ואפשרויות אבחון וטיפול שחשוב להכיר.
הנה הבולטות שבהן:
סרטן רירית הרחם - הסרטן הגינקולוגי השכיח ביותר
זו מחלת הסרטן הגינקולוגי השכיחה ביותר ומקורה בתאי רירית הרחם המצפים את חלל הרחם. בישראל, כ-700 חולות חדשות מאובחנות מדי שנה, רובן בגילאי 60-70. התסמין העיקרי של המחלה הוא דימום נרתיקי. היות ולכל הנשים מפסיקה הוסת סביב גיל 50, הופעה של דימום מהווה עבורן נורת אזהרה שמובילה לפנייה לרופא ולאבחון המחלה, לרוב בשלב מוקדם.
עם זאת, המחלה יכולה להתגלות גם בקרב נשים צעירות יותר שעדיין חוות ווסת. בקרב נשים אלו יופיעו תסמין בדמות דימום כבד וחריג, גם בתקופה שבין הווסתות, בה לא אמור להופיע דימום. גורמי סיכון נוספים מלבד גיל האישה הם סוכרת, עודף משקל ועודף אסטרוגן המתרחש לעיתים אצל נשים שהמחזור שלהן אינו סדיר וקיים אצלן חוסר איזון הורמונלי.
הטיפול העיקרי בסרטן רירית הרחם מתבסס בראש ובראשונה על ניתוח במסגרתו מסירים את הרחם והשחלות ובודקים את בלוטות הלימפה. בנשים עם מחלה מתקדמת הטיפול יכלול גם כימותרפיה או קרינה ולעיתים אף שילוב של השניים.
סרטן השחלה והגן ששכיח יותר באוכלוסייה יהודית-אשכנזית
סרטן השחלה הוא סרטן "חמקמק" ומרבית הנשים אינן חשות בתסמינים מיוחדים בשלבים המוקדמים של המחלה. בשל כך, כשני שליש מהחולות מאובחנות בשלב מחלה מתקדם. סרטן השחלה מתחיל בדרך כלל באחת מהשחלות ובהמשך מתפשט בדרך כלל בחלל הבטן. אם מופיעים תסמינים כלשהם, הם לרוב לא יהיו ספציפיים ויכולים להיות קשורים למערכת העיכול כמו אובדן תיאבון, שובע מוקדם, כאבים בבטן התחתונה ותפיחות של הבטן. על כן, גם משך הבירור ממושך ולרוב יתחיל אצל רופא המשפחה ובדיקות מכוונות למערכת העיכול.
בישראל ישנם כ- 400 מקרים חדשים של סרטן השחלה מדי שנה. הגורם לסרטן השחלה אינו ידוע אך נמצאו מספר גורמי סיכון למחלה וביניהם: סיפור משפחתי של סרטן שחלה או שד, אי פריון או לידה ראשונה בגיל מבוגר, עודף משקל ושימוש ממושך בטיפול הורמונלי תחליפי.
בנוסף נמצא שמוטציה (פגם בחומר הגנטי של התא) בגן ה-BRCA מעלה את הסיכון לחלות בסרטן השחלה והשד. בגופנו יש שני גנים של BRCA (BRCA1 ו-BRCA2) ונשאות של מוטציה בגן BRCA1 מעלה את הסיכון לחלות בסרטן שד ל-60-80% ולסרטן שחלות ל-40% במהלך החיים. מוטציה בגן BRCA2 מעלה את הסיכון לסרטן שד ל-60-80% גם כן ולסרטן שחלות ל-15% במהלך החיים. המוטציה באחד הגנים עוברת בתורשה ל-50% מהצאצאים.
בישראל, שכיחותה של מוטציה באחד משני הגנים BRCA גבוהה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בעולם. לדוגמא, באוכלוסייה יהודית ממוצא אשכנזי 1 מכל 40 בני אדם יהיה נשא של מוטציה בגן ה-BRCA. מבין החולות בסרטן שחלות כ-30% תימצאנה נשאיות של המוטציה. חשוב להדגיש שנשאות אינה קובעת שאותו אדם יחלה בוודאות, אך דורשת מעקב שד ושחלה קפדני אחת ל-6 חודשים.
כיוון שלא ניתן לגלות את סרטן השחלות בשלב מוקדם, ממליצים לנשים הנושאות את המוטציה לעבור כריתה מניעתית של השחלות והחצוצרות בגיל 35-40 ולאחר סיום תיכנון המשפחה. כיום, במסגרת סל הבריאות, כל אישה ממוצא אשכנזי יכולה לבקש לבצע בדיקת נשאות ל- BRCA. היות ועצם הידיעה על נשאות מאפשרת פעולות מניעה למחלה ישנה חשיבות לבצע את הבדיקה.
הטיפול בסרטן השחלה כולל ניתוח וטיפולי כימותרפיה ולנשים אשר הן נשאיות של המוטציה ומחלתן מפושטת ניתן גם תוספת של טיפולים ביולוגיים ביניהם טיפולים מסוג מעכבי PARP שמטרתם לעכב את הישנות המחלה לאחר השלמת טיפולי הכימותרפיה.
סרטן צוואר הרחם - אפשר למנוע את המחלה
הסרטן הגינקולוגי השני בשכיחותו הוא סרטן צוואר הרחם ומדי שנה מאובחנים בישראל כ- 250 מקרים חדשים. מחלה זו היא דוגמא מצוינת ליכולת שלנו כיום למנוע סרטן וגם לאבחן אותו במקרים רבים בשלב מוקדם המאפשר ריפוי. המחלה שכיחה בקרב נשים שהן פעילות מבחינה מינית וגורם הסיכון המרכזי למחלה הוא נגיף הפפילומה (HPV) אשר מועבר במגע מיני.
חשוב לציין שמרבית האוכלוסייה נדבקה באחד מזני וירוס הפפילומה ובמרבית המקרים אין לכך שום השפעה עלינו. אצל אחוז קטן מהנשים הוירוס גורם להיווצרות תהליך טרום סרטני בצוואר הרחם. זהו תהליך איטי שעלול להוביל בחלק מהמקרים, אם לא יטופל, גם להתפתחות של סרטן. היות והתהליך הטרום סרטני הוא ממושך ועשוי גם לארוך כ- 10-15 שנה ניתן לאתר אותו ולטפל בו באופן יעיל.
אבחון השינוי הטרום סרטני נעשה באמצעות בדיקת פאפ (Pap), בדיקה בה נלקח משטח מצוואר הרחם באמצעות מברשת ומטרתה לבדוק את תקינות התאים. לאחרונה, התווספה גם בדיקה לנוכחות וירוס הפפילומה ושילוב שתי הבדיקה מעלה בצורה משמעותית את יכולת הגילוי של נשים עם שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם. הבדיקות מומלצות לכל אישה בגיל 25-65 ונערכות אחת ל- 3 שנים.
במקרים של ממצאים לא תקינים תופנה המטופלת לבדיקה מקיפה יותר לאבחון תאים טרום סרטניים בצוואר הרחם הנקראת קולפוסקופיה. בבדיקה הסתכלותית זו בוחן הרופא באמצעות מיקרוסקופ את מבנה הרקמה בדפנות הנרתיק ובצוואר הרחם. במידה ומתגלים תאים טרום סרטניים יוסר האזור החולה באמצעות פעולה פשוטה (קוניזציה) ובכך נצליח למנוע את הסרטן.
התסמינים של סרטן צוואר הרחם לא תמיד ספציפיים ומובהקים. לרוב, מדובר בדימום שמופיע בזמן או לאחר קיום יחסי מין ואצל חלק מהנשים הדימום אף מופיע בין הווסתות. אצל נשים יותר מבוגרות, כאלו שכבר פסקה להן הווסת, דימום שכזה מהווה אות אזהרה לפנות לרופא.
אצל חלק מהנשים התסמינים מתבטאים לאו דווקא בדימום, אלא בהפרשה מוגברת מהנרתיק המלווה לעיתים בריח לא נעים. כאשר המחלה מתקדמת היא עשויה להיות מלווה גם בכאבים, בעת קיום יחסי מין או באופן כללי באגן. הטיפול המקובל במקרה של מחלה בשלב מוקדם הוא ניתוח לכריתת רחם ושחלות, ובשלבים יותר מתקדמים הטיפול יהיה בקרינה משולבת בכימותרפיה.
בנוסף, כיום קיים גם חיסון כנגד וירוס הפפילומה. החיסון יעיל מאד ומונע הדבקה בכ-85% מזני וירוס הפפילומה ומפחית את הסיכון לפתח שינוי טרום סרטני וגם סרטן פולשני של צוואר הרחם. במדינות בהן החיסון ניתן בהיקפים נרחבים לאורך שנים רואים ירידה משמעותית במקרי המחלה.
בישראל החיסון ניתן בחינם במסגרת שגרת החיסונים לכל הילדים, בנים ובנות, בכיתה ח'. בנוסף, החיסון מומלץ לכל הנשים עד גיל 45 שלא התחסנו בגיל בי"ס. בכל מקרה חשוב שכל אישה, גם מי שהתחסנה בעבר, תקפיד על ביצוע בדיקת פאפ אחת ל- 3 שנים.
בשיתוף החברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית וחברת אסטרהזניקה
ד"ר מריו ביינר הוא מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית במרכז הרפואי "מאיר" בכפר סבא ויו"ר החברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית.
