בשיתוף אונקוטסט
מחלות סרטן בילדים נדירות יחסית למבוגרים, אולם הן מהוות גורם מוות משמעותי בקבוצת גיל זו. סוגי הסרטן העיקריים בילדים הם לוקמיה (כ-30% מכלל הגידולים), גידולים של המוח ומערכת העצבים המרכזית (כ-20%), לימפומה (כ-12%), וגידולי רקמה רכה ועצם (12%). הגידולים האופייניים אצל ילדים שונים מאלו של המבוגרים מבחינת סוגי הסרטן. בקרב מבוגרים קיימת שכיחות גבוהה יותר של סרטן שד, סרטן ערמונית, סרטן מעי גס וגורמי הסיכון למחלה שונים גם הם.
הסיבות לסרטן בילדים ברובן הגדול לא ידועות. בכ-10% קיימת סיבה גנטית ברורה – מוטציה מורשת (כמו למשל במקרה של רטינובלסטומה), או כזאת שאירעה במהלך ההתפתחות העוברית ומגדילה את הסיכון לממאירות לאחר הלידה. לגבי מרבית הסיבות הסביבתיות המוזכרות בהקשר של סרטן בילדים (דוגמת חשיפת ההורים לחומרים מסרטנים או חשיפה טרום לידתית לחומרי הדברה, מגורים בקרבת מפעל גרעיני, חשיפה לזיהום אוויר או לגורמים זיהומיים) קיימת מחלוקת.
לאחר הלידה, ברוב המקרים, ילדים לא נחשפו עדיין לתקופה ממושכת לגורמים סביבתיים המוכרים כגורמים לסרטן כמו עישון, אסבסט קרינה מייננת במהלך פרוצדורות רפואיות, ולכן יהיה קשה לקשור בין חשיפה כזאת לתחלואה. הוכחה לרקע סביבתי לסרטן בילדים קיימת למעשה רק עבור מספר מצומצם של זיהומים ויראליים. ברוב המקרים לא נדע מה הסיבות שגרמו לסרטן בילד, והן תשארנה בגדר תעלומה.
1 צפייה בגלריה
ילד חולה רופאה
ילד חולה רופאה
(צילום: shutterstock)

התקדמות טכנולוגית בטיפול בילדים

אחד מההישגים הגדולים של הרפואה המודרנית הוא ההתקדמות בטכנולוגיות הטיפול בסרטן בילדים; בשנות ה-70 רק כ-50% מכלל הילדים שאובחנו עם סרטן שרדו חמש שנים; בשנות האלפיים מעל 80% מהם שורדים חמש שנים ויותר. מכיוון שתוחלת החיים של ילדים גבוהה, יש להקדיש תשומת לב מיוחדת גם לאבחנה וטיפול מדויקים, וגם לצמצום הסיבוכים הקשורים למחלתם הבסיסית או לטיפול בה.
האבחנה הקלינית והפתולוגית יכולה להיות מאתגרת מאד בילדים. בגידולי רקמה רכה, למשל, ב-20% מהמקרים יש אי הסכמה בין פתולוגים שונים וזאת על אף שלא נפלה טעות בתהליך הבדיקה של אף אחד מהם. הסיבה לכך היא מפני שהכלים שעמדו לרשותנו לצרכי אבחנה של גידולים מוצקים בילדים מוגבלים בדיוקם וברגישותם.
כלים אבחנתיים נוספים, המכוונים לפגמים הגנטיים של הגידול (כמו אלו שבהם נעשה שימוש באבחנה ובהערכת תגובה לטיפול של לויקמיה בילדים) מאפשרים אבחנה ואיפיון מדויק של המחלה, ויש להם כמובן השפעה גדולה על הטיפול ועל סיכויי ההישרדות של החולה.
בשנים האחרונות התפתחה באופן משמעותי ה"רפואה מותאמת אישית", והחלו להיכנס לשימוש בדיקות גנומיות המאפשרות לצוות הרפואי לאבחן בצורה אופטימלית את המחלה ולאפיין את הגידול. בדיקות כאלה חשוב שיהיו מותאמות לילדים, שיכללו כמה שיותר הפרעות גנטיות רלוונטיות ספציפית לגידולי ילדים, יכללו מוטציות שאליהן אפשר לכוון טיפול ובכך להגדיל את היעילות של הטיפול הניתן היום.
באמצעות הבדיקה אנו מצליחים לאבחן טיפול נכון יותר ומדויק יותר (לא פעם ולא פעמיים השתנו אבחנות על סמך בדיקה גנומית) לטפל נכון וחכם יותר, ובכך להגדיל את סיכויי הישרדות של הילדים והמתבגרים. בדיקות כאלה הן כלי אבחנתי מוכח, חיוני לעבודתו של הרופא על מנת שיותר חולים יוכלו לעשות בו שימוש.
הכותבת הינה רופאה מומחית במערך להמטואונקולוגיה והשתלות מוח עצם ילדים במרכז הרפואי שיבא בתל השומר
פורסם לראשונה: 08:11, 20.01.21