בשיתוף סאנופי
מגפת הקורונה אומנם הציבה על סדר היום את נושא הבריאות העולמי, אך כאשר מדובר במגפות קטלניות לאדם, כאלה שגובות את חייהם של רבים ומערערות את בריאותם, הקורונה ניצבת הרחק מאחור בהיקף חומרתה. טרשת העורקים וסיבוכיה למשל, מהווים את אחת הסיבות העיקריות לתמותה בעולם המערבי בשנת 2021 – מקום שני ומאוד לא מכובד אחרי מחלת הסרטן על סוגיה השונים.
רק במדינת ישראל לבדה כ-10,000 איש מדי שנה מאבדים את חייהם עקב מחלת לב טרשתית. כ-15,000 נוספים מוצאים את עצמם מאושפזים עקב התקף לב - אחד מסיבוכיה העיקריים של המחלה. ממוצע דומה נרשם גם בארצות אירופה ובקנדה.
למרות המספרים הגבוהים והנתונים הלא מעודדים, עדיין יש מקום לתקווה. בעשור האחרון שיעור הנפטרים ממחלות לב ירד באופן ניכר. כך למשל, בין השנים 2014-2016 נרשמה ירידה של 33 אחוז בתמותת גברים ממחלות לב ו-37 אחוז אצל נשים, זאת בהשוואה לשנים 2005-2007.
ירידה מבורכת זו לא הגיעה ללא סיבה. היא תוצאה של פעולות חינוכיות שהגבירו את המודעות לאורח חיים בריא יותר, לצד הגעתם של טיפולים חדשניים המונעים מחלות לב וכלי דם. אך יותר מכל, היא קרתה בזכות מלחמה באחד הגורמים העיקריים למחלות לב טרשתיות: הכוונה היא כמובן לערכי כולסטרול מוגברים.
"כולסטרול הוא מולקולה בעלת חשיבות ניכרת לתפקוד תקין של התאים והגוף", מסבירה ד"ר חופית כהן, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה ומנהלת מרפאת ליפידים במרכז הליפידים ע"ש ברוך שטרסבורגר, המרכז הרפואי שיבא תל השומר. "יש לו חשיבות במבנה של קרומי התאים, וממנו מיוצרים ויטמין D והורמונים שונים. אך כשרמתו בגוף עולה, הוא מצטבר מתחת לדפנות כלי הדם עד ליצירת נגע טרשתי או 'פלאק' המורכב מחלקיקי כולסטרול שעברו חמצון, תאי דלקת ותאים נוספים. במהלך השנים נגעים אלו גדלים ואף עוברים הסתיידות, ועם הזמן גורמים להיצרות הדרגתית של כלי הדם, ולפגיעה באספקת הדם לאיברים חשובים כמו הלב והמוח".
מרבית הכולסטרול לצרכי הגוף מיוצר על ידי הכבד, וחלקו מגיע מתזונה שמקורה מן החי. כיוון שמדובר בחומר שומני שאינו מסיס במים, כולסטרול נע בזרם הדם בתוך מבנים חלבוניים-שומניים הנקראים ליפופרוטאינים, הנבדלים ביניהם בגודלם, הרכבם הכימי, וצפיפותם.
"ליפופרוטאינים בעלי צפיפות נמוכה, הם אלו המכילים את הכולסטרול הקשור בנטייה לשקיעה בדופן כלי הדם, ולכן הם מכונים בשם 'הכולסטרול הרע' או חלקיקי LDL", מרחיבה ד"ר כהן. "סוג נוסף של ליפופרוטאינים בעלי צפיפות גבוהה משנעים את הכולסטרול חזרה לפירוק בתאי הכבד, ולהם תפקיד במניעת טרשת עורקים, ולכן הם מכונים 'הכולסטרול הטוב', או בשפה המדעית חלקיקי HDL".
במהלך מאה השנים האחרונות מחקרים רבים ניסו לברר את הקשר בין רמת כולסטרול גבוהה למחלת טרשת העורקים. "כיום ניתן כבר לקבוע באופן חד משמעי כי רמה גבוהה של כולסטרול בדם, ובמיוחד רמה גבוהה של LDL, גורמת לטרשת העורקים ולסיבוכיה השונים", מדגישה ד"ר כהן. "הוכחות אלה מתבססות על נתונים פתולוגיים, אפידמילוגיים, גנטיים וקליניים".
עד כמה לגנטיקה יש השפעה?
"רמות כולסטרול מוגברות עוברות במקרים רבים בתורשה ויכולות להופיע גם בגיל הילדות. למשל, יתר כולסטרול משפחתי או היפרכולסטרולמיה משפחתית (FH) היא מחלה תורשתית הגורמת להעלאה ניכרת של רמות הכולסטרול בדם. עליית ערכי כולסטרול מופיעה כבר בילדות המוקדמת, ומלווה בהאצה של תהליכי טרשת עורקים, בשקיעה מופרזת של כולסטרול בדופן כלי הדם ובתהליכי דלקת בנגעי הטרשת. משמעות נטייה גנטית זו היא עצומה - 85 אחוזים מהגברים שהם נשאי FH יעברו התקף לב על גיל 60 ושליש מהנשים הנשאיות תעבורנה אירוע לבבי עד גיל 60".
ערכי כולסטרול מוגברים בדם אינם גורמים לכאב או לכל תחושה אחרת המצביעה שיש בעיה. לכן הצטברות כולסטרול בכלי הדם היא תהליך שקט אך מסוכן. מכאן שיש ליזום בדיקות רפואיות שגרתיות כדי לאבחן את המצב וכדי להתחיל את הטיפול מוקדם ככל האפשר.
"האבחנה מתבצעת באמצעות בדיקה של פרופיל שומנים מלא בדם, הכולל רמות של כולסטרול וטריגליצרידים", מסבירה ד"ר כהן. "את הבדיקה ניתן לעבור בפשטות בכל קופות החולים. יש להקפיד על ביצועה במיוחד במשפחות שבהן יש רקע של התקפי לב, רמות גבוהות של כולסטרול, או מוות פתאומי בגיל צעיר".
ומה עושים כאשר ניתנה תשובה חיובית לרמות גבוהות של כולסטרול בדם? במקרים כאלה יש לבצע שינויים באורח החיים באופן שיוריד את רמת הכולסטרול. "להורדת ערך הכולסטרול באמצעים לא תרופתיים יש חשיבות גדולה בהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם", מסבירה ד"ר כהן.
הטיפול המניעתי, הכולל שילוב של תזונה מתאימה ופעילות גופנית, יכול להיות בעל השפעה גדולה. "התועלת הגדולה ביותר היא באימוץ תבניות תזונתיות כוללות, במיוחד מרכיבי הדיאטה הים תיכונית", אומרת כהן, "תזונה המתבססת על צריכה גבוהה של פירות וירקות ושומנים חד בלתי רוויים (בעיקר שמן זית) כמקור השומן העיקרי, צריכה מתונה של דגים, עוף ומוצרי חלב דלי שומן, צריכה נמוכה של בשר בקר וביצים ושתייה מתונה של יין".
דבריה של כהן מתבססים על סימוכים מדעיים. במחקר גדול שפורסם לאחרונה, אשר נערך בקרב 7000 מטופלים בסיכון גבוה למחלת לב, נמצא כי אימוץ של תזונה ים תיכונית הביא לירידה של כ-30 אחוזים בסיכון לפתח אירועי לב וכלי דם.
אימוץ אורח חיים בריא חיוני לכלל האוכלוסייה. עם זאת, במטופלים בעלי סיכון גבוה כמו אלה הסובלים ממחלת לב, מחלה טרשתית אחרת או סוכרת אין די בכך, ובשבילם טיפול תרופתי הוא הכרחי.
"איזון תרופתי של רמות הכולסטרול כרוך בהתאמה אישית לכל מטופל או מטופלת", מרחיבה ד"ר כהן. "התרופות הנפוצות ביותר להורדת רמות הכולסטרול בדם הן הסטטינים, המעכבים את תהליך ייצור הכולסטרול בגוף. עבודות רבות שפורסמו בספרות הרפואית מעידות על היעילות והבטיחות של הטיפול בהם, עם הפחתה ניכרת בתמותה ותחלואה ממחלות לב וכלי דם. נוסף לסטטינים קיימות גם תרופות אחרות להורדת כולסטרול באמצעות עיכוב של ספיגתו במעי.
"תגלית ייחודית מהשנים האחרונות מאפשרת מתן של זריקה שמעכבת סוג של חלבון בדם. עיכוב הפעילות של החלבון הזה מאפשר פינוי מוגבר של הכולסטרול שבדם דרך תאי הכבד, ולכן מביא לירידה משמעותית של ערכי הכולסטרול בדם. תרופה חדשנית נוספת המעכבת את ייצורו של אותו חלבון במנגנון שונה וניתנת אחת לחצי שנה, נמצאת כרגע בתהליכי אישור מתקדמים", מסבירה ד"ר כהן ומוסיפה כי ישנם גם טיפולים אינטנסיביים השמורים למטופלים לאחר תסמונת כלילית חריפה.
"בחולים אלו - הסיכון לאירוע הקשור למחלות לב וכלי דם בשנה הראשונה לאירוע גבוה במיוחד ועומד על 40 אחוזים - גבוה עד פי 2 מחולים במחלת לב וכלי דם יציבה. מסיבה זו הטיפול המניעתי צריך להיות מהיר ואמור להתחיל ביחידה לטיפול נמרץ, ומטרתו להנמיך את ערכי הכולסטרול בדם בעצימות גבוהה ובכך להפחית את הסיכון למוות לבבי, התקף לב, שבץ מוח ואירועי לב וכלי דם חוזרים".
בשיתוף סאנופי
