לוח התחלואה המתעדכן במספר החולים מנגיף הקורונה ובמצבם, שעיני רבים נשואות אליו, אינו מספר את סיפורם של אלו שמחלתם או מותם אינם נובעים מנגיף הקורונה, אלא בשל הקושי הרב לקבל טיפול רפואי בימים אלו.
בניגוד לחולים שנפגעו מקורונה, שזהותם, תמונתם ולעיתים אף סיפור חייהם גלויים לציבור ולמקבלי ההחלטות, דבר מחלתם ומותם של האחרים אינו נספר ואינו מוחשי.
השטחת עקומת הנדבקים והמתים מקורונה, והפעולות שננקטו לשם כך חשובות מאוד, אולם בשעת חירום בגין מגיפה, החובה המוטלת על מערכת הבריאות הינה שמירה על בריאות הציבור כולו והצלת כמה שיותר נפשות בקרב כלל החולים באוכלוסיה. בין שמדובר בחולים שלקו בקורונה ובין שמדובר בחולים במחלות מסכנות חיים אחרות.
בהשוואה לחודש מקביל בשנת 2019, נתונים מהשטח מצביעים על ירידה מדאיגה של כ-30% בפניה לרפואת משפחה, ילדים ונשים, ירידה של 40% בפניה לרפואה יועצת, 50% בביצוע בדיקות מעבדה ו-40% בפניה למכונים. בבתי החולים נצפתה ירידה חדה בפניה למיונים כולל המיון הביולוגי (לטיפול בקורונה), ירידה ממוצעת של כ-40% בביצוע ניתוחים, בפניה למרפאות חוץ, לאשפוז יום ולמכונים.

ירידה חדה בפנייה למיוניםירידה חדה בפנייה למיונים
ירידה חדה בפנייה למיונים
(צילום: מורן ניסים, היחידה לצילום רפואי ברזילי)
תשומת הלב ומשאבים רבים - החסרים במערכת הבריאות שהורעבה שנים רבות - מוסטים כיום למניעה, לאיתור ולטיפול בחולי קורונה. בשעה שזהו מהלך חיוני ונדרש, אסור שהוא יפגע באפשרות להמשיך ולטפל כראוי בבעיות הרפואיות השוטפות, החמורות לא פחות.
לא זו בלבד שסגירתם הזמנית של שירותים אמבולטוריים (מרפאות חוץ, מכונים, פרוצדורות), הביאה לירידה בהיצע שירותי בריאות מבלי שהוקמו חלופות ראויות, אלא גם חלה ירידה חדה בביקוש, הנובעת ככל הנראה מפחד מוחשי מהדבקה בקורונה שהוסברה היטב לציבור. עם זאת, לא הודגשה בפני הציבור הסכנה הכרוכה באיחור או אי קבלת עזרה רפואית חיונית בזמן המתאים.

עלייה של 22% במספר מקרי המוות בבית

שיח צוותים רפואיים בעת הזו חושף מקרים רבים וכואבים של עיכוב באבחנה שלא פעם הינו בלתי הפיך: גבר עם תסמינים ברורים של אירוע לבבי שהמתין שעות בביתו, נער עם כאבי בטן, שעיכוב בפניה לאבחון וטיפול הסתיים בכריתת אשך, דחיית בירור של גידולים ממאירים, בדיקות הדמיה לחולי סרטן ומחלות שונות שעיכובן מגביר תחלואה, תמותה, תלות ונכות.
לפני יומיים פורסם כי קיימת עלייה משמעותית של 22%, במספר מקרי המוות שנקבעו בבית בידי מד"א: 1,115 בני אדם לעומת 909 בתקופה של חודש מקביל ב-2019. האם יתכן שקבלת טיפול רפואי היתה מונעת את מותם? לעולם לא נדע. מקרי מוות אלו, כמו אלו הנגרמים דרך קבע ממגבלת משאבים, נספרים כ"מוות סטטיסטי".
בכל אתגר טמונה הזדמנות, ושעה זו מחייבת מציאת איזון חדש ופריסה מחדש של השירותים הרפואיים, גם בשיאה של מגפה. על השירותים הרפואיים להיות מותאמים לנסיבות ולהקנות לציבור תחושת ביטחון, ולגרום לו לשוב ולקבל טיפול רפואי שעשוי להציל חיים. השירותים הרפואיים הללו צריכים להיות מופרדים מאלו המטפלים בקורונה הן בזמנים והן באופן מתן השירות הרפואי, וצריכים להנגיש מרפאות ובתי חולים לחולים ללא קורונה.
נדרשת מדיניות להתמודדות עם אתגר ארוך טווח, המחייב ספיקה ממושכת של מערכת הבריאות, שתוביל לצמצום תחלואה ותמותה כוללת, מבין אלו שלקו בקורונה לאלו שסכנה בריאותית אחרת מרחפת מעליהם, ושתגדיר בהוגנות, בשקיפות ובעקביות תוך הקפדה על כללי האתיקה, קריטריונים לתיעדוף הבירור והטיפול.
תמונה של חדר מיון תמונה של חדר מיון
חשש לקבל טיפול רפואי בזמן מגיפה: מסכן חיים
(צילום: עמית שעל)

שגרת חיים לצד הנגיף: חייבת לכלול שירותים רפואיים שוטפים

זמן רב יחלוף עד שהמצב יחזור לקדמותו, אך יש לחתור לשגרת חיים במערכת הבריאות בנוכחות ולצד הנגיף. נדרשת הסטת שירותים לקהילה, כדי לאפשר לבתי החולים להתמודד עם החולים המורכבים והקשים בקרב כלל החולים, איתור חולים שהטיפול בהם התעכב וקביעת סדר פעולות להתערבות, על פי רמת הסיכון הרפואי הנגזרת מדחיפות והשלכות לטווח הארוך. יש לחדש בהדרגה ניתוחים אמבולטוריים חיוניים על פי דחיפות וחשיבות, ולהבטיח שירותי רפואה מונעת כגון חיסונים (שגרתיים ועונתיים), טיפות חלב, התפתחות הילד ובדיקות סקר מצילות חיים.
זו העת להאצת חלופות טיפול בקהילה - בבית, בבתי אבות, במעונות יום לקשישים ובדיורים המוגנים. עלינו לרקום שילוב מושכל ומותאם בין אופני הטיפול השונים ולהאיץ הטמעת חלופות טכנולוגיות.
יש להרחיב את אשפוזי הבית וביצוע טיפולים שנעשו עד כה בבית החולים, אל סביבת החולה. זו השעה לתמחור הולם שיסייע בהנעת תהליכים לחיזוק מגמה חיונית זו. זה הרגע לאיגום משאבים ותהליכים בין קופות החולים ומוסדות בתוך ומחוץ למערכת הבריאות, שמטרתו יצירת שלם הגדול מסך חלקיו. קביעת מדדי איכות חדשים תסייע בהשגת המטרות ותחליף מדדים קיימים שאינם מכוונים ליעדי השעה.
מעורבות גורמים רבים הנה חיונית, אך טומנת בחובה סכנה. טובת החולים מחייבת תכנון וסנכרון לאומי עדכני, בין נציגי מערכות הבריאות, הרווחה, הרשויות המקומיות והביטחון. יש לבצע התאמות רגולטוריות, לרכז מידע ולשתפו ללא סייג, כך שיתאפשר רצף טיפולי וארגון פעולות יזומות באוכלוסיות פגיעות, בדגש על אוכלוסיית הקשישים.
קורקור
הכרחי טיפול שוטף באוכלוסיות פגיעות, בדגש על קשישים
(צילום: shutterstock)
אין סיבה להמציא את הגלגל מחדש, למדינת ישראל קיים כבר מוניטין בהתמודדות עם מצבי חירום, והתורה שהוכיחה עצמה בעבר כבר נכתבה ויושמה. יש לכנס בדחיפות את רשות האשפוז העליונה בחירום, שתפקידה לקבוע מדיניות ולהוציאה אל הפועל. לצלוח יחד עם רשות החירום הלאומית (רח"ל) את אתגר מיגור המגיפה ואספקת שירותי בריאות כוללים, חיבור לרשויות מקומיות, שירותי רווחה ואחרים שהשפעתם על תחלואה ותמותה אינה נופלת ממספר מכונות ההנשמה.
מספר מכונות ההנשמה, כמו מנין החולים והנפטרים מנגיף הקורונה, מספקים מדד מוחשי לדילמה שעשויה להפוך ממשית בגין עלייה במספר החולים הקשים, ומסתכמת בשאלה: האם בעת הצורך תהיה מכונת הנשמה פנויה?
אולם במקרה של השפעות הנגזרות מאי קבלת טיפול רפואי סדיר, הבא לידי ביטוי בהדרדרות מצבם של אנשים הסובלים ממחלות כרוניות, בהארכת התורים שרק תגבר, בעיכוב בבדיקות או טיפולים אמבולטורים, בדידות, דיכאון ועוני - ניתן יהיה לראות רק בעוד מספר שנים. המספר הזה בלתי מוחשי ואינו מיידי, ומתפקידנו להקים את זעקת החולים הבלתי נספרים.

ד"ר שגית ארבל אלון היא רופאה, מומחית במינהל רפואי, עמדה בעבר בראש אגף תכנון מדיניות במשרד הבריאות.
מאמר דעה זה מבוסס על הצעה אופרטיבית לצמצום התחלואה והתמותה הכוללת בדגש על חולים שאינם לוקים בקורונה, שהוגשה לנציגי המל"ל, על ידי צוות מומחים רחב שגובש במפא"ת הכולל נציגים מארגוני הבריאות, צ״הל והאקדמיה. הכותבת עומדת בראש הצוות.