כ-44% מהאנשים החיים עם סוכרת כלל אינם יודעים שהם חולים – כך קבע מחקר עולמי שפורסם לאחרונה ב-The Lancet Diabetes & Endocrinology. הניתוח כלל נתונים מ-204 מדינות וטריטוריות בין השנים 2000 ל-2023, ומצא שרוב המקרים הם סוכרת מסוג 2. שיעורי האבחון נמוכים במיוחד בקרב צעירים מתחת לגיל 35 וממעמד סוציו-אקונומי נמוך – רק אחד מכל חמישה היה מודע למחלתו.
בישראל, מעריך ד"ר מיכאל ויינפאס, רופא סוכרת במכבי שירותי בריאות, המצב דומה: "במחקר נמצא שכמחצית מהאנשים שחיים עם סוכרת כלל אינם מודעים לכך. להערכתי, גם בישראל המצב דומה. סוכרת היא מחלה שמטפלים בה משום שסוכר גבוה גורם לנזקים לכלי הדם הגדולים והקטנים, וכתוצאה מכך לסיבוכים בכליות, בעיניים, במערכת העצבים ובלב. לכן יש חשיבות רבה לאבחון ולטיפול מוקדם".
לדבריו, קיים מושג רפואי שנקרא "זיכרון מטבולי": "ככל שכלי הדם חשופים במשך זמן ממושך לרמות סוכר גבוהות, כך גובר הסיכון להתפתחות סיבוכי סוכרת. אצל אדם מאובחן החשיפה הזו מטופלת, אך מי שאינו מאובחן כלל אינו מקבל טיפול, ולעיתים כאשר מאבחנים אותו – כבר קיימים סיבוכים. מכאן החשיבות הגדולה לאבחון מוקדם".
האבחון פשוט – בדיקת דם
"האבחנה היא מהפשוטות ביותר – בדיקת דם. לכן חשוב שכל אדם יעבור בדיקות סקר, במיוחד מי שנמצא בקבוצות סיכון", אומר ד"ר ויינפאס. "אלו כוללים אנשים עם סיפור משפחתי של סוכרת, אנשים עם השמנת יתר או מי שמנהלים אורח חיים יושבני, נשים שחלו בסוכרת היריון, אנשים עם יתר לחץ דם, הפרעות בשומני הדם או תסמונת מטבולית. גם מי שערכי הסוכר בבדיקה קודמת הצביעו על מצב של טרום-סוכרת נמצא בסיכון, ולכן עליו להיבדק באופן קבוע".
ד"ר מיכאל ויינפאסצילום: ירו בריל האבחון נעשה באמצעות כמה סוגי בדיקות:
סוכר בצום – ערך נקודתי שמשקף את רמת הסוכר ברגע נתון, דורש צום של שמונה שעות ועשוי להיות מושפע ממצבים זמניים כמו מחלה.
HbA1C – ממוצע רמות הסוכר בשלושה חודשים, לא דורש צום ומנבא טוב יותר סיבוכים. "כלי מקובל למעקב סוכרת כדי לראות את התמונה היותר כוללנית ולא הנקודתית", מסביר ד"ר ויינפאס.
העמסת סוכר – בדיקה משלימה שעושים כשעתיים לאחר העמסת גלוקוז, בעיקר במצבים גבוליים ובסוכרת היריון.
מתי לבקש בדיקת HbA1c?
"אם תוצאות בדיקת הסוכר בצום אינן תקינות, יש מקום לבצע גם בדיקת המוגלובין מסוכרר (HbA1c)", מסביר ד"ר ויינאפס. "הבדיקה מומלצת במיוחד אצל אנשים עם גורמי סיכון כמו השמנת יתר, סיפור משפחתי של סוכרת או יתר לחץ דם, וכן כחלק מהמעקב השוטף אצל חולי סוכרת". לדבריו, גם לבדיקה זו יש מגבלות: "היא לא משקפת נאמנה את ערכי הגלוקוז ב-20% מהמצבים כמו אנמיה, מחלת כליה, מחלות כבד ועוד".
איך HbA1c משקף את חומרת המחלה?
"בדיקת HbA1c מודדת את אחוז ההמוגלובין שקשור לסוכר בדם", מסביר ד"ר ויינפאס. "ככל שהערך גבוה יותר – כך עולה הסיכון לסיבוכי סוכרת".
ערכי HbA1C המקובלים:
עד 5.6% – נחשב תקין.
5.7%–6.4% – מצב של טרום-סוכרת.
6.5% ומעלה – אבחנה של סוכרת (דורש אישור בבדיקה נוספת אם אין תסמינים).
באיזו תדירות צריך להיבדק?
"מומלץ שכל אדם בריא מגיל 40 ומעלה יעבור בדיקת סוכר בצום אחת לשלוש שנים", אומר ד"ר ויינפאס. "מי שנמצא בקבוצת סיכון – למשל בעלי השמנת יתר, סיפור משפחתי של סוכרת או יתר לחץ דם – צריך להיבדק בתדירות גבוהה יותר, לפחות פעם בשנה. חולי סוכרת עצמם נדרשים למעקב הדוק יותר, ולכן חשוב שיבצעו בדיקת HbA1C כל שלושה עד שישה חודשים".
סימנים מוקדמים ומיתוסים נפוצים
"הסימנים המוקדמים של סוכרת עלולים להיות חמקמקים, ולכן רבים מפספסים אותם", מדגיש ד"ר ויינפאס. "בין הסימנים שניתן לזהות: עייפות מתמשכת שאינה מוסברת, ירידה לא רצונית במשקל, צמא והשתנה מרובה, טשטוש בראייה, פצעים שמחלימים לאט וזיהומים חוזרים. חשוב לדעת כי במקרים רבים המחלה כלל אינה מלווה בתסמינים".
האם אפשר לרפא סוכרת באמצעות תזונה בלבד?
"דווקא כאן חשוב לנפץ כמה תפיסות שגויות", אומר ד"ר ויינפאס. "לא רק אנשים שמנים חולים – סוכרת יכולה להופיע גם אצל אנשים רזים, בסוכרת סוג 1 וגם בחלק מסוגי סוכרת סוג 2. כמו כן, הטענה שאפשר לרפא סוכרת בקלות באמצעות תזונה בלבד גם היא לא נכונה – יש סוגים שונים של סוכרת, ולא כולם ניתנים לריפוי מלא באמצעים תזונתיים". בנוסף, הוא מציין כי אינסולין אינו עדות לכישלון בטיפול, אלא לעיתים דווקא הפתרון המדויק והנכון ביותר.
ד"ר ויינפאס מדגיש: "אמונות עממיות לגבי קינמון, חילבה או כורכום – אין להן בסיס רפואי מוכח".
האם אפשר לחיות עם סוכרת בלי שיופיעו תסמינים?
"כן, בהחלט", אומר ד"ר ויינפאס. "רבים מתגלים במקרה, בבדיקת דם שגרתית, משום שהמחלה עלולה לגרום נזק לכלי דם ולעצבים עוד לפני שמופיעים סימנים חיצוניים. לכן חשוב להתחיל טיפול מוקדם – משום שקיים 'זיכרון מטבולי', וכל זמן שעובר ללא טיפול, כלי הדם ממשיכים להיחשף לרמות גלוקוז גבוהות והסיכון לסיבוכים גדל. אבחון מוקדם מאפשר להתערב בזמן, לשנות אורחות חיים כמו הפחתת סוכרים בתזונה, לעשות פעילות גופנית ושילוב תרופות חדשות שמסוגלות לשנות את מהלך המחלה ולמנוע סיבוכים קרדיו-רנליים".
לפי נתוני הפדרציה הבינלאומית לסוכרת, אחד מכל תשעה מבוגרים בעולם חי עם המחלה. בארצות הברית השיעור עומד על 11.6%, בעוד שבמדינות אפריקה שמדרום לסהרה פחות מאחד מכל חמישה חולים בכלל מודע למצבו. מחקרים מצביעים כי שליש מהחולים מתגלים רק לאחר הופעת הסימפטום הראשון.
גם כאשר המחלה כבר מאובחנת, השליטה בה רחוקה מלהיות מלאה: 91% מהמאובחנים מקבלים טיפול תרופתי, אך פחות ממחצית מצליחים לאזן את רמות הסוכר. המשמעות היא שרק אחד מכל חמישה חולים בעולם מנהל את המחלה בצורה יעילה.
"כל אדם מעל גיל 40 שלא ביצע בדיקות דם בשנים האחרונות – זה הזמן לעשות זאת ולהיבדק", מסכם ד"ר ויינפאס. "האבחון פשוט, והגילוי המוקדם יכול למנוע סיבוכים חמורים ולשנות את מהלך המחלה".
