תוכנית חדשה ורחבת היקף להכשרת רופאים מהציבור החרדי צפויה לצאת לדרך בשבועות הקרובים כדי להתמודד עם המחסור ההולך וגובר ברופאים בישראל, ולפתוח את עולם הרפואה והמדע בפני הקהילה החרדית. היעד שאפתני: תוספת של 2,000 חרדים וחרדיות למקצועות הבריאות והטיפול בחמש השנים הקרובות.
את התוכנית יוביל פרופ' יוסי מקורי, לשעבר ראש הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) ודיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. היוזמה, בהובלת קרן קמ"ח - קידום מקצועי חרדי, מתקיימת בשיתוף משרד הבריאות, הרשות לפיתוח חברתי-כלכלי של המגזר החרדי, משרד ירושלים ומסורת ישראל, הג'וינט וגורמים נוספים.
עד היום פעלה תוכנית מצומצמת יותר שסייעה לחרדים להשתלב במסלול הארבע-שנתי ללימודי רפואה, המיועד לבוגרי תואר ראשון. המשתתפים קיבלו בין השאר הכנה לבחינות הקבלה - בחינות הידע ומבחני האישיות.
כעת תורחב התוכנית, ולראשונה תינתן תמיכה גם למועמדים המבקשים להתקבל למסלול השש-שנתי לרפואה. בין היתר תופעל מכינה ייעודית - המצטרפת למכינות קיימות שבהן הלימודים מתקיימים בהפרדה בין גברים לנשים - שתסייע בהשלמת פערים אקדמיים ובהכנה ללימודים: סיוע בהשלמת בגרות מלאה, הכנה לבחינות הפסיכומטריות, ליווי לראיונות הקבלה לפקולטות לרפואה, וסיוע בלימודים עצמם. לימודי הרפואה בפקולטות מתקיימים ללא הפרדה, כמקובל בכלל האוניברסיטאות בישראל. התוכנית מיועדת לגברים ונשים מהמגזר החרדי בעלי יכולת ורצון ללימודים אקדמיים במקצועות הרפואה והבריאות.
פרופ' יוסי מקוריצילום: אלכס קולומויסקי"בראש ובראשונה אנחנו רוצים להעלות את המודעות בקהילה החרדית לגבי הכשרה במקצועות הרפואה, כדי שכבר בשנות התיכון יוכלו להשלים בגרות מלאה", אומר פרופ' מקורי. "גם בקהילה החרדית ישנם בתי ספר תיכוניים שמלמדים לבגרות מלאה, ויש מכינות באוניברסיטאות שנחשבות ממיר-בגרות למי שאין. הבגרות היא שלב ראשון ויסודי בקבלה לבתי ספר לרפואה".
בשלב הבא יינתן סיוע לבחינת הפסיכומטרי - הנדרשת במסלול השש-שנתי - ובהמשך הכנה לבחינות האישיות. התוכנית תסייע לסטודנטים גם לאחר הקבלה: תמיכה כלכלית דרך מלגות, ליווי וסיוע לימודי מסטודנטים בכירים או מצוות ייעודי, וחשיפה למה שפרופ' מקורי מכנה "אורח החיים של הרופא".
לא מורידים את הרף
"אין כאן שום ניסיון להוריד את הרף", מבהיר פרופ' מקורי. "לא יהיו שום תנאים מיוחדים, רק ליווי כדי להביא אותם לרמה הנדרשת. להתקבל לבית ספר לרפואה זה קשה מאוד, והם יצטרכו לעמוד ברף המקובל".
לדבריו, "יש לנו כבר דוגמאות בודדות של חרדים שעושים קריירה יפה מאוד במסגרת בתי החולים הכלליים. נפגשתי עם חרדיות לקראת סוף לימודיהן - סטודנטיות מבריקות. זה הבהיר לי כמה פוטנציאל קיים. ברור להן שהן יטפלו במי שצריך לטפל. אחת הולכת להיות גינקולוגית, השנייה שוקלת נוירולוגיה או פסיכיאטריה".
פרופ' יוסי מקורי: "יש לנו כבר דוגמאות בודדות של חרדים שעושים קריירה יפה מאוד בבתי החולים הכלליים. נפגשתי עם חרדיות לקראת סוף לימודיהן - סטודנטיות מבריקות. זה הבהיר לי כמה פוטנציאל קיים"
"זו המהפכה הגדולה ואני רואה כאן עניין היסטורי", הוא מוסיף. "לימודי הרפואה מתקיימים ללא הפרדה, כמו אצל כלל סטודנטי הרפואה, מתוך הבנה שאתה לא בוחר את המטופלים. בשבועת הרופא של הרמב"ם נכתב שאתה מטפל בכל מי שזקוק לעזרתך. יש סדק שכבר נפער וצריך להרחיב אותו - לאסוף את מי שרוצה בכך לעולם המדעי, עם מקצוע שאין קדוש ממנו".
פרופ' מקורי מציין כי רק עשרות בודדות של סטודנטים חרדים לומדים כיום רפואה, ורבים נושרים עוד לפני שלב הקבלה. בקרן קמ"ח מאשרים כי בשנים האחרונות נרשמה עלייה במספר החרדים שמתחילים לימודי רפואה, אך שיעור המסיימים נותר נמוך יחסית, בין היתר בשל פערים אקדמיים, כלכליים וחברתיים.
כנקודת השוואה מביא מקורי את הקהילה החרדית בארצות הברית: "במשך שנים השתלמתי בארה"ב, ושם חרדי אמריקאי לומד לימודי ליבה, עוסק במחקר וברפואה, ובלילה הולך לישיבה. יש לי קולגות חרדים שהם סיפורי הצלחה ברמה הקלינית והמחקרית - וזה מה שאנחנו רוצים להגיע אליו".
מנכ"ל קרן קמ"ח, מוטי פלדשטייןצילום: פנחס עמנואל"אין לי ספק שהקהילה החרדית קהילה עם יכולות ופוטנציאל, וצריך לנתב אותן ולסייע לממש אותן", הוא אומר, "אני רואה בזה מעשה ציוני, ישראלי, חברתי, חשוב ביותר. כשאני שומע חברי כנסת שאומרים שאין צורך בלימודי ליבה - גם החילונים שבהם - זה מכעיס אותי בצורה בלתי רגילה. יש כאן הזדמנות לחשוף את האוכלוסייה החרדית לעולם המדעי ולמקצוע הרפואה".
חלק מהמתעניינים בתוכנית יופנו גם למקצוע "עוזר רופא", הנמצא בתהליך קידום במערכת הבריאות הישראלית. "בארה"ב זה מקצוע מבוקש מאוד - הכשרה לתואר שני עם סמכויות רחבות, עבודה צמודה לרופאים בבתי חולים", מסביר מקורי. "חלק מהסטודנטים נפנה לכיוון הזה".
המחסור ורפורמת יציב
התוכנית מגיעה על רקע מחסור כרוני בכוח אדם רפואי. לפי דוח מערכת הבריאות בישראל לשנת 2023 בראי ה-OECD, מספר הרופאים הפעילים בישראל עומד על 3.5 לאלף נפש, לעומת ממוצע של 3.9 במדינות המפותחות (OECD). הפערים בולטים גם גיאוגרפית: בשנים 2023-2021 עמד ממוצע הרופאים לאלף נפש במחוזות חיפה (5.5), תל אביב (5) והמרכז (4.2) גבוה מהממוצע הארצי, בעוד מחוזות הדרום (2.7), הצפון (3.2) וירושלים (3.4) נמצאו מתחתיו.
המחסור צפוי להחמיר עקב רפורמת יציב, שפסלה מוסדות לימודי רפואה בחו"ל שלא עמדו בקריטריונים שקבע משרד הבריאות. הרפורמה צפויה לפגוע במיוחד בפריפריה, שם רופאים רבים הם בוגרי מוסדות שנפסלו.
"ישראל נמצאת במקום נמוך מאוד מול מדינות ה-OECD במספר הסטודנטים המוכשרים לרפואה, ודווקא מכאן אנחנו סבורים שיש למקד מאמץ מוגבר בהון האנושי החרדי - שחלקו נותב בעבר להייטק שנשחק בשנים האחרונות", אומר מנכ"ל קרן קמ"ח, מוטי פלדשטיין. "התפקיד שלנו יהיה לוודא שבוגרי התוכנית יוכלו לשמור על הזהות החרדית שלהם גם במסגרת לימודים תובעניים כל כך".
