משרד הבריאות חושף היום (ד') נתונים על הזינוק החד בביקוש לשירותי בריאות הנפש בעקבות המלחמה. על פי הנתונים החדשים, שנכונים לשנת 2024, מספר המטופלים שקיבלו טיפול קצר מועד במצוקה נפשית (שלוש שיחות) זינק ב-471% בשנת 2024 לעומת 2022. בשנה שעברה קיבלו 20 אלף ישראלים מענה כזה, לעומת 3,500 בלבד שנתיים קודם לכן. בסך הכול, טופלו בקופות החולים כ-400 אלף איש על רקע נפשי בשנה שעברה. מגמת העלייה נמשכת גם לאורך שנת 2025.
על פי נתונים שהציג מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בכנס המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, בשנת 2024 נרשמו 50 אלף פניות למוקדי החירום הנפשיים. 171 אלף איש השתתפו בפעילויות של חוסן קהילתי, לעומת 40 אלף בלבד בשנת 2022, שהיא השנה שאחרי מגפת הקורונה, שהביאה איתה אתגרים נפשיים משמעותיים - מדובר בזינוק של 327%. כמו כן, 41 אלף איש השתתפו בפעילויות חוסן פרטני של מספר מטופלים, זינוק של 758% לעומת 4,780 בשנת 2022.
"אנחנו ממשיכים לראות עלייה בביקושים לשירותי בריאות הנפש", אומר בר סימן טוב. "מבחינת מערכת הבריאות כולה, בריאות הנפש היא הנושא החשוב ביותר על סדר היום שלנו. אנחנו מכירים בכך שהגענו ל-7 באוקטובר עם יכולות לא מספיקות בתחום הזה. ההתארגנות של המערכת הייתה מאוד מהירה. אני יודע שאנחנו עדיין רחוקים מלתת את המענה בהיקף הראוי לצרכים. אך אני גם יודע שעשינו הרבה מעבר למקסימום והיום אני יכול לומר שעמדנו ביעדים שהצבנו לעצמנו.
"הנושא נמצא בקשב הניהולי של כל ארגוני הבריאות, קופות החולים ובתי החולים הכלליים. כמובן שנצטרך לשמור על זה לאורך זמן כי יש איזו שחיקה. התקציבים שמוקצים לתחום גדולים. הסכמי השכר היו נדיבים גם לפסיכולוגים וגם לפסיכיאטרים. פעמיים-שלוש בשבוע אנחנו יושבים על הנושא. כל קופה מציגה את הנתונים שלה. נמשיך להגדיל את השירותים גם ב-2026", אמר בר סימן טוב.
לדברי מנכ"ל משרד הבריאות, "האתגר העיקרי כרגע הוא להמשיך להעלות את מספר השירותים ולגייס עוד אנשי מקצוע, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים. יש שאלה מאוד גדולה, האם הגל הגדול נמצא מאחורינו או לפנינו. התשובה היא שאנחנו לא יודעים עדיין. הריפוי הוא באמצעות חזרה לתפקידים שלנו, לשגרה שאנחנו רגילים אליה. אני משער שנראה עוד עלייה בביקושים בהמשך. תלוי גם בהתרחשויות".
סורוקה זקוקים למיליארד שקל
הוא התייחס גם לסוגיה הבוערת של שיפוץ המרכז הרפואי סורוקה, שניזוק מטיל איראני ונזקק לשיפוץ מקיף ולהקמת מגדל אשפוז חדיש וממוגן. "יש מחויבות של הממשלה להעמיד מימון יחד עם שותפים אחרים כדי להבטיח את הבנייה של הבניין החדש בסורוקה. זה היה מאוד ברור בדיון, גם מצד שר האוצר סמוטריץ'. אני מעריך שנושא המימון ייסגר בתוך שבועות בודדים".
הוא הזכיר כי "שיעור התמותה בסורוקה עמד ב-7 באוקטובר על 0.9 אחוז, או נמוך מזה, אם מוסיפים את הפצועים שהגיעו לבית החולים למחרת. ההיערכות המהירה של בית החולים והטיפול המקצועי והמסור של הצוותים הביאו לכך שנתוני התמותה באותו יום היו נמוכים גם ביחס לכל אירוע רב-נפגעים אחר שקרה בישראל ובכל מקום שבדקנו. האתגר של סורוקה לא הסתיים ב-7 באוקטובר. במהלך המלחמה פונו אליהם באופן דחוף פצועים רבים, שקיבלו שם טיפול מצוין ובהמשך שיקום מצוין".
המורכבות הטיפול בסורוקה, כך לדברי בר סימן טוב, "נובעת מזה שאנחנו לא רוצים רק להחזיר את המצב לקדמותו. לכאורה אפשר לקבל את הכסף ממס רכוש ולשפץ את הבניינים שנפגעו. אבל בתחילת המלחמה סורוקה היה רק עם 23% מיגון, השיעור כמעט הכי נמוך בארץ, ולכן כולם מבינים שצריך לבנות שם משהו אחר, שישפר את מצבם בשיגרה ויביא אותם למצב של 70% מיגון בחירום. זה אומר לבנות בניין חדש בעלות של מיליארד שקל. הדבר הזה יצטרך להתחלק בין הממשלה לשירותי בריאות כללית שמקבלים תקציבי פיתוח מהממשלה. כמקובל נגייס גם מפילנתרופיה. אנחנו מאמינים שנמצא את הדרך לשלב כוחות ושכל הגורמים האלה יצליחו להביא למימוש הפרויקט החשוב הזה".
