מהאדם הקדמון לרפואה מתקדמת ומותאמת אישית: היום (ב') הכריז מכון קרולינסקה בשוודיה על זוכה פרס נובל לרפואה לשנת 2022, ד"ר סוונטה פאבו, שהצליח לרצף את הגנום של האדם הקדמון ומצא שורה של תגליות שכבר הובילו לפיתוח טכניקות רפואיות חדשות ועשויות לחולל פריצת דרך רפואית בטיפול בנו ובהארכת החיים.
4 צפייה בגלריה
ד"ר פאבו סוונטה
ד"ר פאבו סוונטה
ד"ר סוונטה פאבו. ריצף את הגנום של האדם הקדמון
(צילום: אוניברסיטת ייל)
"הממצאים של פאבו הם פריצת דרך משמעותית מאוד בעולם הרפואה ועשויים לחולל שינוי דרמטי באיכות ובאורח החיים שלנו", מסביר ד"ר אלון ברש, פלאו אנתרופולוג מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן, "כך למשל העובדה שלחלק מאיתנו תרופה כמעט לא משפיעה ואצל אחרים פעילה מאוד, נגרמת בשל וריאציות חלבונים לכבד, שמושפעים מהשוני הגנטי שבנו, שנובע בין היתר גם מהמוצא הקדמון".
הוא מוסיף: "גם מערכת החיסון, הנטייה למחלות, ותגובת הגוף לתנאי הסביבה שונה מאדם לאדם, מה שמוביל להתמודדות שונה שלנו עם בעיות ומחלות. פאבו היה שותף במציאת שיירי הגנום שיש בנו מהקדמונים. לחלק מהם היו יתרונות משמעותיים סביבתיים שמסבירים למשל איך חלק מבני האדם שורדים בתנאי סביבה קיצוניים.
"הרפואה כיום הולכת לכיוון של רפואה מותאמת אישית, והטכניקות החדישות שפיתח ד"ר פאבו לא רק שמוזילות את עלות הבדיקות הגנטיות, אלא שעשויים להוביל להתאמה טובה יותר של טיפולים רפואיים. זה כבר ממש לא מדע בדיוני: כבר היום בסוגים מסוימים של גידולים סרטניים ממפים את הגנטיקה של הגידול כדי להתאים את התרופה. הגישה הזו תמשיך להתפתח, ולו יש תרומה נכבדת לכך".
האזינו לשיחה על הזכייה בתוכניתם של דוד ארז ויואב רבינוביץ ב-ynet radio:
כבר שנים שד"ר פאבו משתמש בכלים גנטיים עמם הוא חוקר את המין האנושי. הוא פיתח שיטות חדישות לריצוף גנטי, תחילה בבעלי חיים, ובהמשך בעצמות האדם הקדמון ומצא את השונות בהם, ויותר מכך, שבניגוד למחשבה שהייתה מקובלת עד כה בעולם המדע – שלושת מיני האדם הקדמון – הניאנדרטלי, דניסובה והומו ספיינס אליו אנו משתייכים, התפתחו במקביל, הזדווגו זה עם זה, וחלקנו אף נושאים חלק מהמטען הגנטי שלהם.
פאבו העריך על פי ממצאיו כי ערבוב המינים שנגרם בעקבות הגירה מקצוות שונים של כדור הארץ, איפשר את הארכת הישרדות המינים, מה שאיפשר לגזעים שונים של בני האדם לשרוד בתנאים קשים. תגליתו זו מסבירה כנראה גם את השונות בתגובת מוצאים שונים של האדם לתנאי סביבה, טמפרטורה, מחלות, זיהומים, ואפילו תרופות וחיסונים.
4 צפייה בגלריה
פאבו
פאבו
המינים השונים של האדם הקדמון
עבודתו של פאבו עשתה שימוש במטען גנטי בשם "DNA מיטוכונדריאלי". מיטוכונדריה היא אברון הנמצא בכל אחד מתאי גופנו, ומספק אנרגיה. בכל תא קיים גרעין מרכזי ובו DNA שעליו המטען הגנטי של התא, וסביבו מיטוכונדריות רבות, לעיתים אף אלפים בכל תא. מיטוכונדריה מכילה בעצמה חומר גנטי המגיע בתורשה רק מהאם, משום שהאב תורם לתא באמצעות הזרעון רק DNA מרכזי. DNA מיטוכונדריאלי הוא בעל מבנה קצר ופשוט יותר משל ה-DNA המרכזי בתא, ויש ממנו כמויות רבות, כך שקל לדגום ולחקור אותו.
4 צפייה בגלריה
גנים די אנ איי דנא
גנים די אנ איי דנא
דנא. מי משפיע יותר - האם או האב?
(ShutterStock)

שלושה מיני אדם קדמון

על פי הידוע, שלושה מיני אדם קדמון התפתחו במהלך האבולוציה: "דניסובה", קבוצה קדמונית אניגמטית שכמעט ואינה מוכרת לעולם הרפואה, ואף לא ידוע כיצד נראתה והיא מכונה על שם מערה בקווקז שם נמצאו שרידי שיניים קטנות ועצמות אצבעות. על פי ההערכות, מין ה"דניסובה" נמצא באזורי רוסיה והמזרח הרחוק.
מין נוסף הוא הנאנדרטלי, האדם הקדמון הקרוב יותר לאדם, שהיה נפוץ באירופה המערבית, במזרח התיכון ובארץ ישראל, כמו גם באסיה.
המין השלישי הוא ההומו ספיינס, המין האנושי המודרני ששרד עד היום. ההערכות הן שלבני האדם, ה"הומו ספיינס" ולנאנדרטליים היה אב קדום בשם הומו ארקטוס. השימפנזה בניגוד למה שנהוג לחשוב, לא הייתה אב קדום לנו, כיוון שככל הנראה לבני האדם ולשימפנזים היה אב קדום משותף.
4 צפייה בגלריה
תגליתו של פאבו
תגליתו של פאבו
המין האנושי ששרד עד היום
(איור: מכון קרולינסקה)
ד"ר פאבו תרם במחקריו בין היתר להבנה שהמינים בשלב מסוים התערבבו זה בזה, וכתוצאה מכך בני האדם ששרדו עד היום, ההומו ספיינס (שהם אנחנו), נושאים בתוכם שיירים גנטיים מאותם אבות קדמונים. הממצא הזה מסביר אולי, את השוני ביכולת ההישרדות של בני האדם השונים.
פאבו יקבל את פרס נובל לרפואה לשנת 2022 בטקס שייערך בשטוקהולם דצמבר. לצד הכבוד והיוקרה, הוא יזכה ב-10 מיליון קרונות שוודיות, שהן כ-900 אלף דולרים, ולחיצת יד ממלך שוודיה קרל השישה עשר גוסטב.