2,100 חיילים שנפצעו מתמודדים עם תגובה נפשית – ובאגף השיקום של משרד הביטחון מתקשים לגייס פסיכיאטרים, בעיקר בפריפריה. כך אמרה היום (ד') לימור לוריא, סמנכ"לית וראשת אגף שיקום נכים במשרד הביטחון, שהתייחסה גם לפרסום הבוקר ב-ynet ו-"ידיעות אחרונות" לפיו החיילים ששהו במסיבת נובה נותרו ללא מענה.
מבין כל הנקלטים באגף עד כה, 95 אחוזים מהם הם גברים עד גיל 30. על פי הנתונים שהוצגו בתדריך, מ-7 באוקטובר נקלטו באגף השיקום 7,209 פצועות ופצועים חדשים. כ-30 אחוזים מהם, 2,111 פצועים, פיתחו תגובות נפשיות שונות.
על פי נתוני המשרד, "לכ-60 אחוזים מאלו שפיתחו תגובות נפשיות שהם 1,267 חיילים, הפציעה הנפשית היא הפציעה העיקרית. ההערכה היא כי במהלך 2024 ייקלטו כ-8,000 פצועים חדשים, שיתמודדו עם תגובות נפשיות".
1 צפייה בגלריה
 הקמת המרכז לשירות בריאות הנפש
 הקמת המרכז לשירות בריאות הנפש
שיח לוחמים בצה"ל. הצבא מנסה להתמודד עם בעיות נפשיות
(צילום: דובר צה"ל)
לוריא הבהירה כי המשרד אינו אחראי על החיילים, וכי למעשה הם תחת אחריות צה"ל. "כל עוד הם בשירות אז הם באחריות צה"ל והם מקבלים את מלוא הטיפול מצה"ל וברגע שהם משתחררים הם נכנסים לאגף השיקום", אמרה לוריא בתשובה לשאלת ynet בנושא. "כרגע החיילים שהיו בנובה משרתים בצה"ל. אני מציעה להפנות את השאלה לצה"ל. הם עוד לא הגיעו אלינו. אלו הם לא פצועים שאני יכולה להתייחס לטענות שלהם. הם לא מטופלים על ידינו. הם בצה"ל".
אינפו בריאות הנפש 1
אינפו בריאות הנפש 2

התדרוך נערך על רקע הסמיכות לחג הפסח וליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל – שעשויים להיות רגישים במיוחד עבור הלוחמים לשעבר, בני משפחותיהם והמתמודדים עם פוסט-טראומה. יש לציין כי בהתאם להערכה שכבר פורסמה, באגף השיקום נערכים לקליטת כ-20 אלף פצועים חדשים עד סוף 2024, כ-8,000 מבין הפצועים שייקלטו בעתיד שהם כ-40 אחוזים עשויים להתמודד עם תגובות נפשיות שונות כמו חרדה, דיכאון, פוסט-טראומה ותסמינים נוספים.
הימים שבין חג הפסח ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל עלולים להיות רגישים במיוחד עבור המתמודדים עם פציעות נפשיות. אגף השיקום נערך עם מענים מיוחדים לפצועי ופצועות צה”ל בנוסף לאפשרויות הטיפול והשיקום הקיימות לאורך השנה. לצד המענים הטיפוליים וכדי לעורר מודעות לרגישות המיוחדת בימים אלו, יוצא האגף בקמפיין הקורא לבני משפחות הפצועים ולציבור הרחב לגלות ערנות למצוקות, שעלולות להחריף, ולפנות לסיוע.
אינפו בריאות הנפש 3
במשרד סיפרו על מגוון המענים שניתנו מאז 7 באוקטובר, אך קראו גם לציבור לשים לב ולהיות ערניים למצוקות נפשיות בקרב החיילים והחיילות. נועה רופא, מנהלת השירותים הפסיכוסוציאליים באגף, "ימי החגים מציפים תחושות בקרב נכי צה"ל של בדידות וכאב. אנחנו מבינים שזה לא רק יכול להעצים תופעות קיימות אלא גם להביא לתופעות חדשות ואחרות, מקרים קיצוניים ומחשבות אובדניות. זה מציף כאב נפשי שהרבה פעמים הפצועים לא יכולים לסבול אותו".
לוריא, כאמור, אמרה כי באגף מתקשים מאוד למצוא פסיכיאטרים שיטפלו בחיילים הפצועים. "12 אחוזים מהתקנים שקיבלנו לא אוישו, ועיקר הקושי הוא לגייס רופאים לאגף השיקום. בפריפריה יותר קשה". היא הוסיפה כי בעקבות המלחמה התקציב השנתי של האגף יגדל ב-1.8 מילארד שקלים, מ-5.4 מיליארד, התקציב שהיה לרשות האגף ערב המלחמה.
עו"ד עידן קלימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל, מסר בתגובה: "המספרים האדירים של פצועי הגוף והנפש ממלחמת חרבות ברזל אמורים להדיר שינה מעיניו של כל נבחר ציבור בישראל. ועדיין, על אף המאמצים שנעשים באגף השיקום במשרד הביטחון, המערכת אינה ערוכה כראוי לקליטת עשרות אלפי פצועים וליווים לאורך תהליך השיקום הארוך. רפורמת 'נפש אחת' שאושרה לפני שלוש שנים תקועה, ואם משרדי הממשלה לא יתעוררו במהרה ויקדמו אותה, את ההשלכות נרגיש כולנו".