"אנחנו במאה ה-21. יש היום למדע ולרפואה תרופות ופרוצדורות רפואיות חדשניות שמצילות חיים ומשפרות את איכות החיים, אבל המבוגר האחראי במדינה שאמור לדאוג לנו, משאיר אותנו במאה ה-20", אמר הבוקר (ג') ד"ר רני ברנע, מזכיר האיגוד הנוירולוגי, בכנס חירום שעסק בעיכוב המתמשך במינוי ועדת סל התרופות ובתקציב הסל שצפוי להיות נמוך מבשנים הקודמות.
סל התרופות הישראלי, שהיה במשך שנים רבות מקור לגאווה לאומית בשל נדיבותו, אינו עומד בקצב החדשנות של תעשיית הפארמה העולמית - ונפתח פער מסכן חיים בין מי שיכול לשלם לפעמים עשרות אלפי שקלים בחודש, לבין מי שאינו מסוגל. בשנים האחרונות עמד התקציב לתרופות חדשות בסל התרופות על 650 מיליון שקלים, בעקבות הסכם קואליציוני עם ש"ס. עם התפטרותה של ש"ס מהממשלה, מקנן חשש כבד אם גם השנה יעמוד התקציב על אותו הסכום, או שייקטן ב-100 מיליון שקלים ויעמוד על 550 מיליון שקל בלבד.
מה יעלה בגורל ועדת הסל? זעקת הרופאים וארגוני הבריאות
(צילום: ארגון רופאי המדינה; מתן פאר)
בכנס, שנערך היום בסימן "מוציאים את הפוליטיקה מסל התרופות", איחדו כוחות ארגוני חולים שונים - האגודה לזכויות החולה, "חברים לרפואה", האגודה למלחמה בסרטן, עמותת חלאס סרטן, האיגוד הנוירולוגי בישראל, ארגון רופאי המדינה וחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) - למאבק על עתיד סל התרופות ולמינוי מיידי וקבוע של שר בריאות. ארגוני החולים ציינו כי נבדקת היתכנות להגיש עתירה לבג"ץ על כך שאין שר בריאות.
בארגוני הבריאות חוששים שהעיכוב במינוי ועדת הסל יגרום לכך שהחלטות יתעכבו עד לחודשים מרץ או אפריל, בשעה שאזרחי ישראל החולים ממתינים. "מניסיון, העבודה של הוועדה נמשכת כחודשיים וחצי", הסביר ד"ר זאב פלדמן, יו"ר איגוד רופאי המדינה. "אם מחר ממנים את הוועדה, אנחנו כבר בפברואר-מרץ, וכך נחסך הכסף שהקופות מחויבות לתת לאזרחים. אנשים מתים, לא מקבלים את הטיפול, וזה לכאורה לא מעניין אף אחד".
מי צריך שר בריאות?
ח"כ מזרסקי תקפה: "במדינת ישראל של היום אין שר בריאות, אין מי שיקבל החלטות, אין מי שיוביל מדיניות, ואין מי שיישא באחריות לבריאות הציבור". לדבריה, גם ועדת הבריאות של הכנסת, שאמורה לפקח, לבחון, לשאול שאלות ולוודא שמשרד הבריאות מתנהל כשורה, לא קיימת למעשה. "זה מצב חמור מאוד שפוגע ישירות בכל אחת ואחד מאיתנו".
"בזמן שבתי החולים עמוסים והצוותים הרפואיים קורסים מעומס בלתי נסבל, בזמן שאנשים ממתינים חודשים ארוכים לבדיקות וטיפולים, אין מנהיגות. התחושה היא שהממשלה פשוט מזלזלת בציבור. מה שמעניין את הממשלה זה ג'ובים למקורבים וקידום השתמטות, לא רווחה ולא בריאות", הוסיפה.
3 צפייה בגלריה
"אין שום הבדל בין בן אדם שמת בגלל טיל לבין בן אדם שמת כי לא הייתה לו תרופה, זה אותו דבר"
(צילום: shutterstock)
לדברי ח"כ מזרסקי, מאחורי כל עיכוב במינוי ועדת הסל עומדות משפחות שחיות בחוסר ודאות, נשים וגברים "שתלויים במשחק פוליטי". לפני כשבוע שלחה מכתב לראש הממשלה בנושא זה ואתמול הגישה לכנסת הצעת חוק שאמורה להסדיר ולעגן את דרכי עבודתה של ועדת הסל. ההצעה כוללת תוספת קבועה כל שנה של לפחות 1.65% מעלות סל הבריאות, והסדרה של מינוי הוועדה למשך ארבע שנים עם אופציה להארכה לשנתיים נוספות. "כך הוועדה לא תהיה תלויה לפי ממשלה כזו או אחרת", הסבירה. לדבריה, על ההצעה חתומים חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה.
ד"ר זאב פלדמן הדגיש: "התרופות והטכנולוגיות הרפואיות הם כלי העבודה שלנו, הרופאים. בלעדיהם, אנחנו יכולים לתת עצמה, לגלות חמלה, אבל בסוף כדי לטפל אנחנו זקוקים להן". לדבריו, ישראל הייתה ידועה לאורך שנים במערכת בריאות מצוינת ובאזרחים שזוכים לתרופות והטכנולוגיות המתקדמות ביותר. "אמנם חוק ביטוח בריאות ממלכתי יצר מנגנון עדכון של סל התרופות, אבל המנגנון הזה הוא בסופו של דבר פוליטי, שמוכתב על ידי המערכת הפוליטית הן מבחינת היקף עדכון הסל והן מבחינת האנשים שיושבים בוועדה, שנבחרים מדי שנה. אם לא התנהגו יפה בשנה שעברה, אולי לא ישבו בוועדה השנה".
במצב שבו סל התרופות לא מתעדכן כראוי, ישראל עלולה להידחק החוצה גם ממחקרים בינלאומיים מבחינת חברות תרופות או גופים מדעיים שונים. בכנס הציגו הגופים את ההבדלים בין ישראל לעולם, שם לטענתם מוביל הצורך הרפואי ולא הכלכלי. "את הכסף הם משאירים לממשלה לעשות משא ומתן מול חברות תרופות", הסביר. "אנחנו צועקים כבר המון שנים. התחושה שלנו היא שהתקציב שמופנה לבריאות בישראל אינו מספק. בישראל מקצים 7.4% מהתוצר, בעוד שבבריטניה מדברים על 11.1% ובצרפת 12.2%".
3 צפייה בגלריה
הרופאים וארגוני הבריאות משלבים ידיים. מימין לשמאל: ברוך ליברמן שירה קופרמן סגל, שמוליק בן יעקב, ד"ר זאב פלדמן, ח"כ טטיאנה מזרסקי, דנה פרוסט וד"ר רני ברנע
(צילום: ארגון רופאי המדינה)
יו"ר האגודה לזכויות החולה, שמוליק בן יעקב, הסביר בכנס שכיום מוגשות לסל תרופות בעלות של שלושה מיליארדי שקלים. "יש תרופות שהפסיקו להגיש כי יודעים שהוועדה לא תדון בזה. המחיר שאנשים לא מבינים הוא שמדובר בפגיעה בשוויון בבריאות, והממשלה ממשיכה להגדיל את האי-שוויון". הוא הדגיש את הצורך בתוספת קבועה בכל שנה ואמר כי ברגע שאין תקציב מובטח, הוועדה לא יכולה לתכנן לעתיד.
בן יעקב התייחס גם למינוי חברי הוועדה. "היום יש תרגיל - כל שנה ממנים חברים חדשים. מי בוחר? שר האוצר ושר הבריאות. אנחנו משלמים היום את המחיר של התהליך הזה", אמר. לדבריו, לא ניתן לצפות ממי שלא חי את תחום הבריאות לקרוא את החומר כולו וללמוד 600 טכנולוגיות ותרופות חדשניות. "חייבים שיהיו נציגים קבועים, והיתרון הוא שכל נציג לומד ויכול באמת לתרום". הוא הדגיש כי החלטות הוועדה הן לא רק מקצועיות אלא גם ערכיות, וכי יש חשיבות גם לנציגי מטופלים. "כשממנים את יו"ר חברת חשמל כנציג ציבור, אני לא חושב שהוא מייצג את המטופלים".
"עצוב שאנחנו במקום הזה"
ברוך ליברמן, יו"ר ארגון "חברים לרפואה" שמספק תרופות לנזקקים, אמר בכנס כי "לא חשבתי שנהפוך לארגון לאומי לבריאות, לתרופות. שמי שאין לו תרופות צריך לפנות אלינו, סוג של קופה חמישית למי שאין להם". בשנת 2024 העביר הארגון תרופות בסך 126 מיליון שקלים, תמך ב-1,650 מטופלים שנזקקו לסיוע בתשלום השתתפות עצמית רבעונית, וניהל 600 תביעות מול קופות החולים וכ-200 תביעות מול ביטוחים פרטיים, רובן על תרופות למחלות נדירות מחוץ לסל.
"יש תחושה שמשהו הולך ונשחק, ואם לא נגיד היום 'צריך לעשות משהו', נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים במצב פחות טוב. עצוב שאנחנו צריכים להיות במקום הזה שאנחנו נותנים את השירות שהמדינה אמורה לתת", אמר.
לדבריו, גם ביטוחי הבריאות הפרטיים כבר לא מספיקים לממן את הטיפול הרפואי. "ומי שאין לו, בכלל מסכן", אמר. הוא הדגיש כי תקציב הבריאות לא פחות חשוב מתקציב הביטחון. "אין שום הבדל בין בן אדם שמת בגלל טיל לבין בן אדם שמת כי לא הייתה לו תרופה, זה אותו דבר".
3 צפייה בגלריה
תקציב סל התרופות טרם נקבע והסחבת סביב מינוי הוועדה נמשכת. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
ד"ר ברנע, מזכיר האיגוד הנוירולוגי, הסביר שהוא מייצג כשישית מאזרחי המדינה שלקו מתישהו במהלך החיים בתחלואה נוירולוגית. "מחלות המוח ומערכת העצבים הן גורם הנכות מספר אחד בעולם המערבי וגורם התמותה השני", אמר. לדבריו, יש בישראל אלפי חולי אלצהיימר שמשוועים לטיפול התרופתי החדש שיאט את ההידרדרות המוחית שלהם, וכן אלפים שסובלים ממיגרנות קשות, "שאולי לא יהרגו אותם, אבל ישאירו אותם בחוסר תפקוד, שמשוועים גם כן לטיפולים החדשים שיאפשרו להם לצאת לעבודה ולנהל חיים תקינים".
"מערכת הבריאות לא מתוקצבת ברמה שתואמת את הגידול באוכלוסיית המדינה, את הזדקנות האוכלוסייה ואת ריבוי האתגרים החדשים, כמו למשל אלפי פצועי ראש במלחמה", הוסיף. "זה לא פוליטי, זו רפואה, זו בריאות, ומדובר בחיים של כולנו".
"הסרטן הישראלי"
שירה קופרמן סגל, מנכ"לית חלאס סרטן, ציינה כי בכל יום יש עשרה צעירים בגילי 44-18 שמאובחנים עם סרטן, כ-3,800 צעירים בשנה. "משהו קורה עם הצעירים, יש עלייה בתחלואה בקרב צעירים. זה גיל של שירות סדיר, מילואים וקבע", אמרה.
ד"ר רני ברנע: "מערכת הבריאות לא מתוקצבת ברמה שתואמת את הגידול באוכלוסיית המדינה, את הזדקנות האוכלוסייה ואת ריבוי האתגרים החדשים, כמו למשל אלפי פצועי ראש במלחמה. זה לא פוליטי, זו בריאות, ומדובר בחיים של כולנו"
לדבריה, בשנה האחרונה הצעירים שחלו מדברים על "הסרטן הישראלי", מציאות שבה המחלה מתערבבת עם המלחמה. "זו מי שלוקחת כדורי כימו ויוצאת למילואים, זו שמקבלת אבחון ונאלצת לגדל לבד את הילדים כי בן הזוג בשירות ממושך, וזה שמנסה להחלים בזמן שאחיו נהרג בעזה. 'סרטן ישראלי' זה גם לאבד את הלגיטימיות לחוש כאב או להתאבל. זה לדעת שאתה נושא גידול בראש, ולגלות שהמדינה שלך לא ממהרת לאפשר את התרופה שמחזיקה לך את התקווה", אמרה.
דנה פרוסט, מנהלת מחלקת הסברה של האגודה למלחמה בסרטן, הוסיפה כי מעבר לפער בטיפולים האונקולוגיים החדשניים שניתנים במדינות מפותחות בעולם לעומת המענה הניתן בסל הבריאות הציבורי בישראל, קיים פער בין חולי הסרטן בישראל. "זה פער שקיים בין חולי סרטן שנסמכים אך ורק על הסל הציבורי, לעומת חולי סרטן שיש להם ביטוח בריאות פרטי או שיש להם את היכולת הכלכלית לרכוש את הטיפול. זה לא נתפס שבמדינת ישראל, במערכת בריאות ציבורית, יש כזה פער ואי-שוויון בין חולי סרטן".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה שהוועדה צפויה להתחיל את פעילותה בזמן הקרוב: "סל שירותי הבריאות בישראל הוא מהמתקדמים והרחבים בעולם. ועדת סל הבריאות נחשבת לאחת הוועדות הציבוריות השקופות, המקצועיות והמוערכות ביותר, בארץ ובעולם, לרבות על ידי ה-OECD, וזוכה לאמון גבוה מכלל הגורמים המעורבים. מנגנון ועדת הסל מתקיים כבר למעלה מ-20 שנה והוכיח את עצמו ככזה שמבטיח שלחולים תהיה גישה לטיפולים ולתרופות המתקדמות ביותר, ללא קשר ליכולתם הכלכלית.
"על מנת לשמור על מערכת בריאות ציבורית איתנה, רואה המשרד חשיבות עליונה בשמירה על תקציב הוועדה, ואנו בטוחים שסדרי העדיפויות התקציביים של הממשלה יבטאו זאת גם בשנת 2026. גורמי המקצוע במשרד הבריאות נערכים לכינוס ועדת הסל לרבות עבודת ועדות המשנה של ועדת הסל, שפועלות ומכינות את החומר המקצועי הנדרש".
