חמש סיגריות ביום נקשרו לסיכון גבוה ב-8% לפתח דמנציה, בהשוואה למי שמעולם לא עישנו. בעשר סיגריות ביום, כחצי חפיסה, הסיכון היה גבוה ב-16%, ובחפיסה ביום הוא היה גבוה ב-34%. ומה נמצא אצל מי שכבר הפסיקו לעשן? הסיכון שלהם לדמנציה היה נמוך ב-19% לעומת מי שהמשיכו לעשן.
הממצאים עולים מסקירה שיטתית בהובלת חוקרים מאוניברסיטת קרטין באוסטרליה, שפורסמה בכתב העת eClinicalMedicine. הסקירה כללה 61 מחקרי מעקב שבהם השתתפו כ-2.8 מיליון בני אדם. ב-57 מהמחקרים היו נתונים שאפשר היה לשלב במטא-אנליזה, ניתוח סטטיסטי שמאגד תוצאות מכמה מחקרים. הסקירה מעדכנת סקירה קודמת מ-2015, שכללה 34 מחקרים, ובוחנת בנפרד את הסיכון לדמנציה מכל סוג, למחלת אלצהיימר ולדמנציה וסקולרית, הקשורה לפגיעה בכלי הדם במוח.
עישון, סיגריה, סיגריות
עישון, סיגריה, סיגריות
ככל שמספר הסיגריות ביום עלה, כך עלה גם הסיכון היחסי לדמנציה
(צילום: Shutterstock)

כמה סיגריות ביום, וכמה עולה הסיכון?

החוקרים השוו בין שלוש קבוצות: אנשים שעישנו בעת איסוף הנתונים, אנשים שהפסיקו לעשן ואנשים שמעולם לא עישנו. בקרב המעשנים, בהשוואה למי שמעולם לא עישנו, הסיכון היחסי לדמנציה מכל סוג היה גבוה ב-31%, הסיכון לאלצהיימר היה גבוה ב-40% והסיכון לדמנציה וסקולרית היה גבוה ב-52%.
כדי לבדוק איך הסיכון משתנה לפי כמות העישון, החוקרים שילבו נתונים מ-12 מחקרים. מעבר לנתונים על חצי חפיסה ועל חפיסה ביום, בניתוח נמצא כי עישון של 40 סיגריות ביום, כשתי חפיסות, נקשר לסיכון יחסי גבוה ב-64% לדמנציה מכל סוג. בטווח הכמויות שנבדק, החוקרים לא זיהו כמות שמתחתיה הקשר נעלם. בחלק מהמחקרים כמות העישון דווחה במדד שמשקלל גם את שנות העישון, והחוקרים המירו את הנתונים לאומדן של מספר סיגריות ביום כדי לשלב אותם בניתוח.
ד"ר לודמילה שופיןד"ר לודמילה שופיןצילום: פרטי
"גם עישון בכמות קטנה הוא גורם סיכון", אומרת ד"ר לודמילה שופין, מומחית בנוירולוגיה בכללית במחוז דן-פתח תקווה. לדבריה, כשמשווים בין מעשנים למי שמעולם לא עישנו, חשוב להביא בחשבון גם הבדלים אחרים בין הקבוצות, ובהם רמת ההשכלה. אם הקבוצות נבדלות ברמת ההשכלה, והיא קשורה גם לסיכון לדמנציה, היא עשויה להסביר חלק מהפער ביניהן. בחלק מהמחקרים הביאו אותה בחשבון כדי להעריך בצורה מדויקת יותר את הקשר בין עישון לדמנציה.
הדיון בעישון בכמות קטנה מזכיר לד"ר שופין שיחות עם צעירים במרפאה, שמניחים שעישון קנאביס אינו מזיק כל עוד הם נמנעים מסיגריות. הסקירה לא בחנה עישון קנאביס, אבל מניסיונה, גם הוא עלול להפוך להרגל קבוע. "כל עישון זה עישון", היא מציינת, ומדגישה שגם בעישון קנאביס שואפים עשן לריאות, ומעלה חשש לפגיעה בזיכרון.

מה קורה כשמפסיקים לעשן?

בניתוח שכלל 29 מחקרים, הסיכון לדמנציה מכל סוג היה נמוך ב-19% בקרב מי שהפסיקו לעשן לעומת מי שהמשיכו. בניתוחים נפרדים נמצא אצל מעשנים לשעבר סיכון נמוך יותר גם לאלצהיימר ולדמנציה וסקולרית. בהשוואה לאנשים שמעולם לא עישנו, אצל מי שהפסיקו לעשן לא נמצא סיכון מוגבר באופן מובהק לדמנציה מכל סוג, לאלצהיימר או לדמנציה וסקולרית.
דמנציה
דמנציה
עישון נקשר לסיכון גבוה יותר גם לאלצהיימר וגם לדמנציה וסקולרית
(צילום: Shutterstock)
תוך כמה זמן אחרי הסיגריה האחרונה משתנה הסיכון? רק מעט מהמחקרים דיווחו כמה זמן עבר מאז הפסקת העישון, ובסקירה נכללו באותה קבוצה אנשים שהפסיקו לאחרונה ואנשים שנגמלו לפני שנים. במחקר אחד שנכלל בסקירה, הסיכון לדמנציה ירד ככל שהתארכה התקופה ללא עישון, והתקרב לזה של מי שמעולם לא עישנו לאחר כחמש עד שבע שנים. החוקרים קראו לבדוק כיצד גיל הגמילה, הזמן שעבר מאז הסיגריה האחרונה ומספר שנות העישון משפיעים יחד על הסיכון.
גם למי שעישנו במשך עשרות שנים ד"ר שופין ממליצה להפסיק. "אני אומרת לכל המטופלים שלי להפסיק לעשן", היא אומרת. לדבריה, הסיכון הנמוך יותר לדמנציה שנמצא בקרב מי שהפסיקו לעשן מעודד, גם אם קשה לדעת עד כמה הסיכון ישתנה אצל כל אדם. בשיחות עם מטופלים היא מקדישה זמן להסביר את הקשר בין עישון לשבץ מוחי, להתקף לב, לדמנציה ולסוגים שונים של סרטן, כדי שיבינו מה עומד מאחורי ההמלצה להפסיק.

מה קורה לכלי הדם במוח?

ד"ר שופין עבדה יותר מ-20 שנה במרפאת השבץ באיכילוב. לדבריה, עישון הוא אחד מגורמי הסיכון המוכרים לשבץ מוחי ולמחלות לב וכלי דם, לצד יתר לחץ דם, סוכרת, רמות גבוהות של שומנים בדם והפרעות בקצב הלב. ככל שיותר אנשים מגיעים לגיל מבוגר, היא אומרת, חשוב להבין כיצד גורמי הסיכון האלה קשורים גם לתפקוד המוח לאורך השנים. דמנציה היא שם כולל לכמה מצבים שבהם ירידה בתפקוד הקוגניטיבי פוגעת בתפקוד היומיומי, והטיפול באנשים החיים עם דמנציה דורש משאבים רבים ממערכות הבריאות.
טרשת עורקים
טרשת עורקים
עישון פוגע בכלי הדם, ובהם גם כלי הדם הקטנים במוח
(גרפיקה: Shutterstock)
אחד ההסברים האפשריים לקשר בין עישון לדמנציה עובר בכלי הדם. לדברי ד"ר שופין, עישון פוגע בדופן כלי הדם ותורם להתפתחות טרשת עורקים. פגיעה בכלי הדם במוח רלוונטית במיוחד לדמנציה וסקולרית. מחברי הסקירה מעלים גם מנגנונים אפשריים נוספים, ובהם דלקת במערכת העצבים והצטברות של החלבון עמילואיד בטא, שנקשרה לאלצהיימר. הם מציינים שאצל אותו אדם יכולים להופיע זה לצד זה פגיעה בכלי הדם במוח ושינויים אופייניים לאלצהיימר.
האומדן לדמנציה וסקולרית היה גבוה מהאומדן לאלצהיימר, אך שני האומדנים התבססו בחלקם על מחקרים שונים. כשהחוקרים ערכו את ההשוואה בתשעת המחקרים שבדקו את שני סוגי הדמנציה, ההבדל בין האומדנים לא היה מובהק. האבחנות במחקרים התבססו בין היתר על הערכה קלינית, רשומות רפואיות או מבחנים קוגניטיביים. באף אחד מהמחקרים לא נעשה שימוש בהדמיה או בסמנים ביולוגיים כדי לאמת את הסיווג לסוגי הדמנציה. לכן הסקירה מתארת את הקשר לאבחנות שניתנו בפועל, והחוקרים מציעים לבחון במחקרים עתידיים גם את השינויים הביולוגיים שמאחוריהן.

מה המחקר יכול לקבוע?

כל המחקרים שנכללו בסקירה היו תצפיתיים. החוקרים עקבו אחר אנשים לפי הרגלי העישון שדיווחו עליהם, ולכן התוצאות מצביעות על קשר ואינן מוכיחות שעישון גרם לדמנציה או שהפסקת עישון כשלעצמה הביאה להבדל בסיכון. למשל, מחלה שמתחילה להתפתח עשויה לגרום לאדם להפסיק לעשן עוד לפני שאובחן. גם מוות מוקדם ממחלות לב או מסרטן יכול להשפיע על התוצאות, משום שחלק מהמעשנים עלולים למות לפני שמגיעים לגיל שבו הייתה יכולה להתגלות אצלם דמנציה.
דמנציה
דמנציה
חפיסה ביום נקשרה לסיכון גבוה ב-34% לדמנציה, לעומת מי שמעולם לא עישנו
(צילום: Shutterstock)
החוקרים דירגו 61% מהמחקרים כבעלי סיכון גבוה או גבוה מאוד להטיה, בין היתר בגלל הבדלים במידת ההתחשבות בגורמים אחרים שעשויים להשפיע על הסיכון ובגלל אובדן משתתפים במהלך המעקב. כשהגבילו את הניתוח למחקרים שדורגו כבעלי סיכון נמוך יותר להטיה, האומדן המרכזי נשאר דומה. הסיכון לדמנציה בקרב מעשנים בהווה היה גבוה בכ-30% לעומת מי שמעולם לא עישנו.
רוב המחקרים נערכו במדינות בעלות הכנסה גבוהה, בעיקר באוכלוסיות לבנות או ממזרח אסיה, דבר שמגביל את היכולת להכליל את הממצאים לאוכלוסיות אחרות.

אזהרה גם על החפיסה

החוקרים חישבו גם איזה חלק ממקרי הדמנציה בעולם אפשר לייחס לעישון בהווה, בהנחה שהקשר שנמצא הוא סיבתי. לאחר שהביאו בחשבון את החפיפה בין עישון לגורמי סיכון אחרים לדמנציה, הם הגיעו לאומדן של 2.2% מהמקרים, בערך אחד מכל 45. האומדן דומה לזה שהוצג בדו"ח ועדת The Lancet למניעת דמנציה מ-2024, שבו הוערך כי כ-2% ממקרי הדמנציה בעולם מיוחסים לעישון, בהנחה שהקשר סיבתי.
בלוסום סטפן, ממחברות המחקר, קראה לכלול את בריאות המוח בשיח על סיכוני העישון ועל היתרונות הבריאותיים של גמילה, כך דווח ב-Euronews. החוקרים הציעו לשלב אזהרות על ההשפעה האפשרית של עישון על תפקוד המוח ועל היכולות הקוגניטיביות גם על חפיסות סיגריות, בקמפיינים לצמצום העישון ובתוכניות גמילה. לצד זאת הם קראו למחקרים שיאמתו את היסטוריית העישון של המשתתפים ויבדקו כיצד הסיכון משתנה לפי הגיל שבו הפסיקו לעשן ולפי משך הזמן שעבר מאז.