וריאנט קורונה חדש בשם "ציקדה" (BA.3.2), שמאופיין במספר גבוה במיוחד של מוטציות, נכנס בימים האחרונים לרדאר של גורמי הבריאות בעולם. בשלב זה הוא עדיין אינו הזן הדומיננטי, אך כבר זוהה בעשרות מדינות ומעורר תשומת לב בעיקר באירופה ובארצות הברית. הכינוי "ציקדה" ניתן לו בשל הדמיון לדפוס הפעילות של החרק, שנוטה להיעלם לתקופות ארוכות ואז להופיע מחדש בגלים.
לפי דיווחים, הווריאנט זוהה לראשונה בדרום אפריקה בנובמבר 2024, ולאחר מכן נעלם לתקופה ממושכת לפני שחזר והתפשט מחדש לקראת סוף 2025. בארצות הברית הוא אותר לראשונה ביוני 2025 אצל נוסע שחזר מהולנד, ובהמשך הופיע שוב רק בדצמבר ובינואר. מאז, כך לפי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), הוא זוהה בלפחות 25 מדינות ברחבי ארה"ב.
3 צפייה בגלריה
בדיקה כפולה לזיהוי קורונה ושפעת. בדיקות אלו מזהות גם את תת הזן מסוג "ציקדה"
( צילום: shutterstock)
ד"ר איתמר נצר, רופא ראשי בבית החולים אסותא חיפה, מדגיש שייתכן שהחיסונים עדיין מספקים הגנה מפני מחלה קשה. "בשלב זה לא זוהו סימנים לכך שמדובר בזן אלים יותר, וקשה להעריך עד כמה הוא מידבק", הוא מציין, ומוסיף כי המצב הביטחוני והירידה בתנועת הנוסעים לישראל עשויים לעכב את הגעת הווריאנט לארץ, כך שייתכן שיצטבר מידע נוסף ממדינות אחרות לפני שיתפשט כאן.
ד"ר איתמר נצרצילום: דוברות אסותאפרופ' אמנון להד, מומחה לרפואת משפחה של כללית במחוז ירושלים, מדגיש כי "לא מדובר בזן חדש באמת, אלא בכזה שקיים כבר יותר משנה, וכי הופעת וריאנטים היא תהליך טבעי בהתפתחות נגיפים". לדבריו, הקורונה הפכה למחלה שנמצאת איתנו באופן קבוע, בדומה לשפעת, ורוב האוכלוסייה כבר מחוסנת או נחשפה לנגיף ולכן מוגנת במידה רבה מפני מחלה קשה. "אין מקום לבהלה עם כל הופעה של וריאנט חדש, במיוחד כאשר הנתונים מצביעים על תחלואה שאינה חמורה יותר ואף עשויה להיות קלה יחסית".
עם זאת, הוא מדגיש כי יש להמשיך ולהגן על אוכלוסיות בסיכון - מבוגרים, חולים כרוניים ומדוכאי חיסון - ולשקול חיסון בהתאם לצורך.
פרופ' אמנון להדצילום: ארנון בוסאניעלייה בשכיחות הווריאנט באירופה
BA.3.2 הוא תת-זן של משפחת האומיקרון, אך בולט במספר גבוה במיוחד של מוטציות - כ-70 עד 75 בחלבון הספייק, נתון שנחשב חריג ביחס לזנים אחרים שמסתובבים כיום. "הוא נראה שונה למערכת החיסון", הסביר אחד החוקרים ל-TODAY. לפי נתוני מעבדה שצוטטו גם ב-PBS, ריבוי המוטציות עשוי לאפשר לו להתחמק באופן חלקי מההגנה שמספקים חיסונים או הדבקה קודמת.
לצד זאת, מומחים מציינים הסתייגות חשובה: חלק מהמוטציות עלולות דווקא לפגוע ביכולת של הנגיף להיקשר לתאי הגוף, ולכן ייתכן שהוא פחות מידבק.
למרות החשש, בשלב זה מדובר בזן שאינו דומיננטי. לפי ה-CDC, הוא עדיין מוגדר "זן מיעוט" בארצות הברית ואינו נכלל במדדי השכיחות המרכזיים. עם זאת, באירופה נרשמה עלייה בולטת בנוכחותו: במהלך החורף האחרון כ-30% מהמקרים בגרמניה, דנמרק והולנד יוחסו ל"ציקדה", והוא זוהה עד כה בלפחות 23 מדינות בעולם. בארצות הברית, נתוני ניטור שפכים מצביעים על נוכחות הווריאנט בכ-11% מהדגימות בשבוע שהסתיים ב-21 במרץ, לצד מגמה של עלייה הדרגתית בזיהוי שלו.
האם הוא מסוכן יותר?
לפי המידע הקיים עד כה - לא. מומחים מציינים כי אין ראיות לכך שהווריאנט גורם למחלה קשה יותר או ליותר אשפוזים. "הוא נראה מדאיג על הנייר, אבל בפועל לא השפיע משמעותית על חומרת המחלה", אמר אחד החוקרים ל-TODAY. עוד דווח כי הנתונים הראשוניים אינם מצביעים על תסמינים ייחודיים או על החמרה קלינית בהשוואה לווריאנטים קודמים. עם זאת, מאחר שמדובר בזן חדש יחסית, עיקר הידע לגביו מבוסס בשלב זה על מחקרי מעבדה ולא על נתונים קליניים רחבים.
האם צפוי גל תחלואה?
נכון לעכשיו, נראה כי התשובה היא לא. למרות העלייה בזיהוי הווריאנט, הוא עדיין לא הוביל לגל תחלואה משמעותי באף מדינה. לפי ארגון הבריאות העולמי, אין לו יתרון ברור בהתפשטות בהשוואה לזנים אחרים שמסתובבים כיום. מומחים מציינים כי אילו היה לו יתרון כזה, סביר להניח שכבר היה הופך לדומיננטי בקנה מידה עולמי - דבר שלא קרה עד כה. עם זאת, הם מדגישים כי הנגיף ממשיך להשתנות, ולכן מוקדם לקבוע כיצד יתנהג בהמשך.
תסמינים, חיסונים והמלצות
התסמינים של BA.3.2 דומים לאלה של וריאנטים אחרים של קורונה, וכוללים שיעול, חום או צמרמורות, כאב גרון, גודש באף, קוצר נשימה, אובדן טעם או ריח, עייפות, כאבי ראש ותסמינים במערכת העיכול. לפי המומחים, ברוב המקרים התסמינים חולפים מעצמם עם טיפול תומך, והווריאנט עדיין רגיש לתרופות אנטי-ויראליות קיימות.
מה לגבי חיסונים?
כאן התמונה מורכבת יותר. מחקרי מעבדה מצביעים על כך שהווריאנט עשוי להתחמק באופן חלקי מההגנה שמספקים החיסונים הנוכחיים, שמכוונים לזנים אחרים. עם זאת, גם לפי ה-CDC וגם לפי ארגון הבריאות העולמי, החיסונים עדיין צפויים להגן מפני מחלה קשה. ב-PBS צוין כי גם אם היעילות נגד הדבקה נמוכה יותר, "עדיין כדאי להתחסן" בשל ההגנה מפני סיבוכים. החיסונים מתעדכנים מדי שנה, ויש אפשרות כי הנוסח הבא שיפותח לסתיו הקרוב יכלול גם הגנה מפני "ציקדה".
3 צפייה בגלריה
וריאנט "ציקדה": המומחים מדגישים כי בשלב זה אין שינוי מהותי ברמת הסיכון
(צילום: Shutterstock)
האם הבדיקות עדיין עובדות?
כן. לפי המומחים, בדיקות ביתיות ממשיכות לזהות את הווריאנט, משום שהן מכוונות לחלקים בנגיף שאינם משתנים במהירות.
מה ההמלצות?
ההמלצות אינן שונות מאלה המוכרות: להיבדק במקרה של תסמינים, להישאר בבית כשחולים ולעטות מסכה במקומות צפופים וסגורים. בנוסף, מי שלא התחסן או לא נדבק במהלך חצי השנה עד השנה האחרונה, מומלץ שיתייעץ עם רופא לגבי מנת דחף, במיוחד אם מדובר באוכלוסיות בסיכון כמו מבוגרים מעל גיל 65 או אנשים עם מחלות רקע.
