אפשר לשאת אותה על העור בלי שום תסמין, לקבל בבדיקה תשובה שלילית ולגלות כעבור זמן שהיא עדיין שם. זו קנדידה אוריס (Candida auris), פטרייה עמידה לתרופות שמתפשטת בבתי חולים ובמוסדות סיעודיים בעולם, וגם בישראל. כשהיא חודרת לזרם הדם של חולה מורכב, היא עלולה לגרום לזיהום מסכן חיים.
בארה"ב היא נמצאת בעלייה חדה. לפי נתונים שפרסמו השבוע המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), סוכנות בריאות הציבור הפדרלית, ב-2023 אובחנה הפטרייה אצל 4,523 מטופלים. זה יותר מ-50% לעומת השנה הקודמת, וכמעט פי עשרה לעומת 2019. בבדיקות סקר, שנועדו לאתר נשאים, זוהו באותה שנה עוד 9,270 מקרים.
גלריה
הפטרייה קנדידה אאוריס יכולה לשרוד על משטחים ועל ציוד רפואי ולעבור בין מאושפזים
(צילום: Shutterstock)
מה שמדאיג את הרופאים הוא העמידות: הפטרייה כמעט עמידה לחלוטין לאחת משלוש משפחות התרופות נגד פטריות, ומתחילה לפתח עמידות גם לשתיים האחרות. לדברי ד"ר טום צ'ילר, לשעבר ראש ענף המחלות הפטרייתיות ב-CDC, זיהומים בזנים העמידים קטלניים ל-29% עד 62% מהחולים. ה-CDC מונה אותה בין ארבעת "האיומים הדחופים" בדוח שפרסם על חיידקים ופטריות עמידים לתרופות. לפי הערכתו, חיידקים ופטריות כאלה גורמים בארה"ב לכ-9.7 מיליון זיהומים ול-50,800 מקרי מוות בשנה.
פטרייה שעוברת מחולה לחולה
פרופ' רונן בן עמי, מנהל מערך המחלות הזיהומיות באיכילוב, מכיר את הפטרייה מקרוב כבר יותר מעשור. כשהיא הופיעה, היא לא התנהגה כמו קנדידה רגילה. קנדידה היא פטריית שמר, וחלק ממיניה חיים באופן טבעי על העור ובמערכת העיכול. הזיהומים שהיא גורמת מקורם בדרך כלל בפטריות שכבר נמצאות בגוף המטופל. הם פוגעים בעיקר בחולים מורכבים: אחרי ניתוחים גדולים, אצל מושתלי איברים ובטיפול נמרץ.
"ככלל, קנדידות לא נהגו לגרום להתפרצויות בבתי חולים", אמר בן עמי. "אבל בסביבות 2014 התחלנו לראות תופעה שלא הכרנו קודם". בין מאי לאוקטובר באותה שנה זוהה זיהום דם בקנדידה אוריס אצל ארבעה מטופלים באיכילוב, ובאפריל 2015 גם אצל מטופל בוולפסון בחולון. בן עמי ועמיתיו תיארו את המקרים במאמר שפרסמו ב-2017.
פרופ' רונן בן עמיצילום: מירי גטניו, דוברות איכילוב"ראינו מין של קנדידה שלא הכרנו קודם כמחולל זיהומים מהסוג הזה, שפגע בחולים רבים באותה יחידה והפגין עמידות לתרופות העיקריות המשמשות אותנו לטיפול בזיהומים פטרייתיים", אמר. "חריגה לא פחות הייתה ההופעה שלה כמעט בו-זמנית ביבשות שונות: באירופה, באסיה ובאפריקה, ובהמשך גם בארה"ב. גם בישראל הייתה אז התפרצות קטנה. זו הייתה חידה: מה קורה כאן?".
הבדיקה הגנטית שערכו בן עמי ועמיתיו הראתה שהזנים מישראל שונים מאלה שבודדו במזרח אסיה, בדרום אפריקה ובכווית. בהמשך התברר גם שהפטרייה שוכנת על עור המטופלים, עוברת ביניהם ביעילות ושורדת בסביבתם. "כל מה שסביב החולה עלול להזדהם: הריהוט, המכשור הרפואי והמיטה עצמה", הסביר בן עמי. "היכולת שלה לשרוד בסביבה מאפשרת לה לזהם יחידות ומחלקות שלמות. לכך מצטרפת עמידות יחסית לחומרי חיטוי המשמשים לניקוי בתי חולים, שמקשה עוד יותר על ההתמודדות איתה".
החממה של מחלקות הקורונה
את הקפיצה הגדולה הביאה מגפת הקורונה. "בשנות הקורונה ראינו עלייה משמעותית בהדבקות באירופה, בארה"ב ובישראל", אמר בן עמי. "היחידות שבהן אושפזו חולי קורונה היו מעין אינקובטורים להתרבות הפטרייה ולהעברתה בין חולים. התוצאה הייתה התפרצויות בקנה מידה שלא הכרנו קודם".
בישראל, לדבריו, העלייה החדה נרשמה ב-2021. "הייתה אז עלייה של עשרות אחוזים, בעיקר סביב מחלקות הקורונה. מאז המצב יציב יחסית, לצד התפרצויות נקודתיות", אמר. "מדי פעם מתגלה בבית חולים מסוים התפרצות או צבר מקרים, שמחייבים פעולות לבלימת ההדבקה. גם אצלנו קיימים מאגרי נשאות במוסדות לאשפוז ממושך".
כדי לעצור את השרשרת, בתי החולים מחפשים את הנשאים מראש. "אנחנו מבצעים בדיקות סקר כדי לזהות נשאות עוד לפני שמתפתחת מחלה", הסביר בן עמי. "המטרה היא לאתר את המטופלים שנושאים את הפטרייה ולמנוע את הפצתה באמצעות אמצעי הגנה ובידוד".
במוסדות הגריאטריים פועלים לפי אותם עקרונות, אבל משך האשפוז הארוך מקשה על המשימה. "התפרצות במוסד כזה לא בהכרח מתבטאת בתחלואה שאפשר לזהות", אמר. "אבל כשאדם שנושא את הפטרייה נזקק לאשפוז בבית חולים, הוא עלול לפתח זיהום בעצמו וגם להעביר אותה למטופלים אחרים".
נשאים בלי תאריך סיום
נשאות אינה מחלה פעילה. "אדם יכול לשאת את הפטרייה בלי תסמינים ובלי לדעת על כך", אמר בן עמי. "לעומת זאת, זיהום פעיל עלול להתבטא בחום גבוה, בסימני דלקת ובכשל של מערכות בגוף, ולהתקדם עד להלם ספטי ואף למוות".
מידת הסיכון תלויה במצבו של המטופל. "אנחנו פחות מוטרדים מהסיכון לאנשים צעירים ובריאים", אמר. "אבל אצל חולה מורכב, התפתחות של זיהום מציבה אתגר טיפולי משמעותי, משום שהעמידות לתרופות מצמצמת את אפשרויות הטיפול".
החלק הבעייתי הוא שקשה לדעת מתי הנשאות נגמרת. "לפעמים נדמה שהפטרייה נעלמה, אך למעשה היא פשוט אינה מתגלה בבדיקות, ובהמשך מזהים אותה שוב", הסביר בן עמי. "לכן קשה לקבוע באופן חד-משמעי שאדם שהיה נשא כבר אינו נושא את הפטרייה".
קנדידה אאוריס עלולה לגרום לזיהומים מסכני חיים בקרב חולים מורכבים
(צילום: Shutterstock)
המשמעות המעשית היא לעיתים בידוד ממושך. "אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות כמה זמן צריך להמשיך לבודד את המטופלים האלה ומתי אפשר לקבוע שהנשאות הסתיימה", אמר. "זה תחום שעדיין לא נחקר עד הסוף".
גם במוסדות גריאטריים פועלים לפי עקרונות דומים, אך משך האשפוז הארוך מקשה על ההתמודדות. "התפרצות במוסד כזה לא בהכרח מתבטאת בתחלואה שאפשר לזהות", אומר פרופ' בן עמי. "אבל כשאדם שנושא את הפטרייה נזקק לאשפוז בבית חולים, הוא עלול לפתח זיהום בעצמו וגם להעביר אותה למטופלים אחרים".
בישראל, לדבריו, העלייה המשמעותית התרחשה ב-2021. "הייתה אז עלייה של עשרות אחוזים, בעיקר סביב מחלקות הקורונה. מאז המצב יציב יחסית, לצד התפרצויות נקודתיות. מדי פעם מתגלה בבית חולים מסוים התפרצות או צבר מקרים, שמחייבים פעולות לבלימת ההדבקה. גם אצלנו קיימים מאגרי נשאות במוסדות לאשפוז ממושך".
מעט תרופות, ואחת במחקר
העמידות מסוכנת במיוחד משום שארגז הכלים נגד פטריות קטן מלכתחילה. "נגד חיידקים יש לנו עשרות סוגים של אנטיביוטיקה, אבל נגד פטריות, ובהן קנדידה, יש הרבה פחות אפשרויות", אמר בן עמי. "לכן, כשמתפתחת עמידות לתרופה, אנחנו נותרים עם מעט חלופות".
צנתרים בכלי הדם עלולים לאפשר לפטרייה לחדור לזרם הדם ולגרום לזיהום קשה
(shutterstock)
ברוב המקרים עדיין אפשר לטפל בזיהום. "קנדידה אוריס רגישה בדרך כלל לפחות למשפחה אחת או לשתי משפחות של תרופות נגד פטריות", הסביר. "לצד זאת, בעיקר בארה"ב, מדווחים גם על זנים שרכשו עמידות לכל סוגי התרופות שנמצאים כיום בשימוש קליני".
התקווה נשענת על תרופות חדשות. "יש תרופות שמראות במחקר פעילות טובה נגד קנדידה אוריס. אחת מהן נמצאת כעת במחקר קליני, ואנחנו תולים בה תקוות שתוכל לשמש בעתיד לטיפול בפטרייה", אמר. "אבל המחקר עדיין מתנהל".
לבקר, לא לחיות בבועה
לא כל אבחנה של קנדידה היא סיבה לדאגה. "המונח 'קנדידה' כולל מגוון מצבים רפואיים", הבהיר בן עמי. "קנדידה יכולה לגרום לזיהומים בפה, בעור או בנרתיק. אלה זיהומים שטחיים שאפשר לטפל בהם, והם עשויים להיות מטרידים בלי להיות מסוכנים. לכן, כששומעים מרופא שיש קנדידה, לא צריך לקשר זאת מיד לזיהומים החמורים. הסיכון שעליו אנחנו מדברים נוגע בעיקר לאנשים עם בעיות רפואיות קשות או כשל חיסוני".
נשאות ממושכת של הפטרייה בקרב מטופלים במוסדות גריאטריים מקשה על מניעת התפשטותה
(צילום: Shutterstock)
גם כשמתגלה נשאות אצל קרוב משפחה מאושפז, אין סיבה להפסיק לבקר אותו. "כדאי לשוחח עם הרופא המטפל ולקבל הנחיות ברורות", אמר. "למשפחות ולמבקרים יש תפקיד חשוב במניעת הפצת הפטרייה בבתי חולים ובמוסדות גריאטריים".
"לא צריך להפסיק לבקר את הקרובים שלכם או לחיות בבועה", הדגיש. "אפשר להמשיך לבקר ולהקפיד על אמצעי זהירות פשוטים, בהתאם להנחיות הצוות. זה נכון גם לקנדידה וגם לחיידקים עמידים אחרים".
