הזמן שמקדישים להקשבה, ההסבר שניתן ליד המיטה, ההתייעצות עם עמית לפני קבלת החלטה: האם הבדלים בדרך שבה רופאים ורופאות מטפלים במאושפזים יכולים להתבטא גם בסיכויי ההישרדות שלהם? מחקר קנדי רחב היקף, שכלל כמעט מיליון מטופלים, מצא קשר בין טיפול בידי רופאות לבין תמותה נמוכה יותר. מה עומד מאחורי הפער? על השאלה הזאת המחקר עדיין אינו יכול לענות.
המחקר, שפורסם ב-30 באוקטובר בכתב העת JAMA Network Open, בחן נתונים של 958,150 מבוגרים שאושפזו בבתי חולים באונטריו שבקנדה בשנים 2008-2022. גילם החציוני היה 74. הם אושפזו בשל אחת משבע אבחנות שכיחות: התקף לב, אי-ספיקת לב, פרפור פרוזדורים, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), דלקת ריאות, שבץ מוחי ודימום במערכת העיכול.
"מדובר במחקר רחב היקף שפורסם בכתב עת רפואי חשוב ובחן כמעט מיליון מאושפזים", אומרת פרופ' ענת גפטר-גוילי, מומחית ברפואה פנימית והמטולוגיה, מנהלת מחלקה פנימית א' בבילינסון מקבוצת כללית וראשת בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. "החוקרים בדקו אם מין הרופא שהיה האחראי העיקרי לטיפול במהלך האשפוז קשור לתוצאות הטיפול, ומצאו כי בקרב מטופלים של רופאות התמותה בתוך 30 יום הייתה נמוכה יותר".
הפער נשמר גם לאחר ההתאמות
במחקר השתתפו 15,165 רופאים ורופאות, כ-36% מהם נשים. רופאות היו האחראיות העיקריות לטיפול בכ-27% מהמאושפזים. הרופא האחראי העיקרי הוגדר כמי שהיה אחראי לטיפול במשך מספר הימים הגדול ביותר במהלך האשפוז. מכיוון שמטופלים עוברים בין רופאים ורופאות לאורך האשפוז, החוקרים בחנו גם את שיעור הימים שבהם הטיפול היה באחריות רופאה.
פרופ' ענת גפטר-גויליצילום: שלומי יוסףלאחר שהביאו בחשבון הבדלים במאפייני המטופלים, הרופאים ובתי החולים, נמצא כי שיעור התמותה המתוקנן בתוך 30 יום היה 12.3% בקרב מטופלים של רופאות, לעומת 13.7% בקרב מטופלים של רופאים. מדובר בפער של 1.4 נקודות אחוז. בניתוח הסטטיסטי, טיפול בידי רופאה נקשר לסיכויי תמותה נמוכים ב-12%.
מגמה דומה נמצאה גם כשנבחן חלקן של הרופאות בטיפול לאורך האשפוז: כל עלייה של עשר נקודות אחוז בשיעור ימי הטיפול באחריות רופאה נקשרה לסיכויי תמותה נמוכים ב-7% בתוך 30 יום.
הרופאות במחקר היו צעירות יותר מהרופאים, בעלות ותק קצר יותר, וטיפלו במספר קטן יותר של מטופלים בשנה. לעומת זאת, המטופלים שבאחריותן נטו להיות מבוגרים יותר ובעלי רמת שבריריות גבוהה יותר. החוקרים הביאו בחשבון הבדלים אלה, לצד מחלות רקע, מצב חברתי-כלכלי ושימוש קודם בשירותי בריאות.
הקשבה למטופל עשויה לסייע בקבלת תמונה רפואית מפורטת יותר
(צילום: Shutterstock)
הקשר בין טיפול בידי רופאה לתמותה נמוכה יותר נמצא אצל מטופלות ומטופלים, אך הפער היה גדול יותר בקרב נשים: 1.29 נקודות אחוז, לעומת 0.75 נקודת אחוז בקרב גברים. הקשר נמצא בשש מתוך שבע קבוצות האבחנה שנבדקו. בקרב מאושפזים עם פרפור פרוזדורים לא נמצא קשר בין מין הרופא לתמותה בתוך 30 יום.
"להקשיב ולתת למטופל מקום לדבר"
המחקר לא בדק ישירות כיצד התקבלו ההחלטות הרפואיות או כיצד התנהלה התקשורת עם המטופלים. עם זאת, על סמך מחקרים קודמים, החוקרים מציעים כמה הסברים אפשריים לפער: הקדשת זמן למטופלים, שיתופם בהחלטות, הקפדה על הנחיות הטיפול ונכונות להתייעץ עם עמיתים.
"כרופאה, הממצאים האלה מחמיאים לי ולרופאות אחרות", אומרת פרופ' גפטר-גוילי. "מניסיוני עם מתמחות ועמיתות, רופאות משקיעות רבות בתקשורת עם המטופל, מקדישות לו זמן ומפגינות סבלנות, דאגה ואמפתיה. אני חושבת שהיכולת לדבר בגובה העיניים, לתת הסבר אישי ומפורט ולשתף את המטופל בקבלת ההחלטות יכולה לתרום לטיפול".
לדבריה, ההקשבה חשובה גם לתהליך האבחון. "כשנותנים למטופל זמן ומקום לדבר, אפשר לקבל תמונה מפורטת יותר של הסיפור הרפואי שלו, ובהתאם לבחור את בדיקות האבחון המתאימות. גם להסברים ברורים, שמאפשרים למטופל להבין, יש חשיבות רבה".
שיחות צוות מאפשרות לשמוע דעות נוספות לפני קבלת החלטות
(צילום: Shutterstock)
לצד הקשר עם המטופל, היא מדגישה את חשיבות ההתייעצות בתוך הצוות. "מניסיוני, רופאות לא חוששות להתייעץ עם עמיתים, לקיים שיחות צוות ולשמוע דעות נוספות. אני עצמי מאוד שיתופית בעבודה, והתייעצות יכולה לסייע להגיע לאבחנה מדויקת יותר". פרופ' גפטר-גוילי מדגישה כי תקשורת מכבדת היא חלק מהכשרת הרופאים והרופאות. "כבר בלימודי הרפואה משקיעים רבות בגישה למטופל: לשבת לידו, להסתכל לו בעיניים ולדבר איתו בגובה העיניים".
מה נשאר פתוח
גם במעקב לאחר 90 יום ושנה נמצא קשר בין טיפול בידי רופאה לתמותה נמוכה יותר, כשההשוואה התבססה על מין הרופא האחראי העיקרי, אך הפער הצטמצם עם הזמן. באשפוזים חוזרים התמונה הייתה פחות עקבית: בתוך 30 יום עמד השיעור המתוקנן על 18.6% בקרב מטופלים של רופאות, לעומת 18.9% בקרב מטופלים של רופאים. לאחר 90 יום לא נמצא הבדל מובהק, ואילו לאחר שנה נמצאו סיכויים גבוהים מעט לאשפוז חוזר בקרב מטופלים של רופאות. טיפול באחריות רופאה נקשר גם למשך אשפוז ארוך יותר.
עבור פרופ' גפטר-גוילי, הממצאים מעודדים גם על רקע השינויים בהרכב הסטודנטים לרפואה. "בעידן שבו שיעור הסטודנטיות לרפואה הולך ועולה, ובחלק מבתי הספר הוא סביב 70%, משמח לראות תוצאות כאלה", היא אומרת.
עם זאת, מדובר במחקר תצפיתי, שמצביע על קשר ואינו מוכיח שמין הרופא הוא שגרם להבדל. הטיפול במאושפזים ניתן בידי צוות שלם, והחוקרים לא יכלו להביא בחשבון את מלוא תרומתם של אנשי הצוות או לבחון ישירות הבדלים בדרכי הטיפול ובקבלת ההחלטות. גם אי אפשר להסיק מהממצאים על טיפול במרפאות. החוקרים קוראים להמשיך ולבחון מה עשוי להסביר את הפערים, כדי לזהות דרכים לשיפור הטיפול במאושפזים.
