שתייה מתונה של קפה ותה עשויה להיות קשורה לסיכון נמוך יותר לדמנציה ולתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בגיל המבוגר. כך עולה ממחקר רחב היקף שפורסם בכתב העת הרפואי החשוב JAMA. כמה בדיוק כדאי לשתות? כל הפרטים בהמשך הכתבה.
המחקר מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב, שהתבסס על מעקב של עד 43 שנים אחר יותר מ-131 אלף נשים וגברים בריאים בארצות הברית, מצא קשר עקבי בין צריכה קבועה של קפה ותה עם קפאין לבין סיכון נמוך יותר להתפתחות דמנציה. מנגד, בקפה נטול קפאין לא זוהתה תועלת דומה.
החוקרים הסתמכו על שני מאגרי מידע גדולים וארוכי טווח: מחקר האחיות (Nurses' Health Study), שכלל יותר מ-86 אלף נשים, ומחקר המעקב אחר אנשי מקצועות הבריאות (Health Professionals Follow-up Study), שכלל יותר מ-45 אלף גברים. המשתתפים היו בני 40 עד 55 בממוצע בתחילת המעקב, ולא סבלו מדמנציה, סרטן או פרקינסון.
כך נבדק הקשר בין קפה, תה ודמנציה
במהלך תקופת מעקב חציונית של כמעט 37 שנים אובחנו 11,033 מקרי דמנציה. החוקרים מצאו כי משתתפים שצרכו את הכמות הגבוהה ביותר של קפה עם קפאין היו בסיכון נמוך בכ-18% לפתח דמנציה, בהשוואה לאלה ששתו את הכמות הנמוכה ביותר. בקרב שותי תה, הסיכון היה נמוך בכ-14%. הקשר היה חזק במיוחד בקרב בני 75 ומטה, ונשמר גם אצל אנשים עם סיכון גנטי גבוה לדמנציה, כולל נשאי הגן APOE4, גורם סיכון משמעותי למחלת אלצהיימר.
לפי ניתוח תגובת מינון שבוצע במחקר, הקשר הבולט ביותר בין קפאין לבריאות קוגניטיבית נצפה דווקא בצריכה מתונה: שתייה יומית של שתיים עד שלוש כוסות קפה עם קפאין, או כוס עד שתיים של תה. מדובר בצריכת קפאין של כ-300 מ"ג ביום, ומעבר לרמות הללו לא זוהה יתרון ברור נוסף.
לא רק דמנציה: מה ידוע על קפה ופרקינסון
ד"ר פולינה ספקטור, נוירולוגית ומרכזת התחום הנוירוקוגניטיבי במרכז הרפואי כרמל מקבוצת כללית, מציינת שקיימות עדויות מחקריות גם לקשר בין שתיית קפה לבין סיכון מופחת למחלת פרקינסון. לדבריה, ייתכן שהמנגנון שעומד בבסיס הקשר הזה רלוונטי גם לדמנציה, וכי לקפאין עצמו עשויה להיות השפעה ביולוגית דומה.
היא מסבירה כי קיימת תרופה הנמצאת גם בסל התרופות בישראל, צרבונין (Cerebonin), הניתנת במצבים של ירידה קוגניטיבית קלה ודמנציה. התרופה פועלת בין היתר באמצעות הרחבת כלי דם, שיפור זרימת הדם למוח ופעילות נוגדת חמצון ונגד רדיקלים חופשיים. "ייתכן שהקפאין פועל במנגנון דומה במידה מסוימת", היא אומרת, "וזו אחת ההשערות שעשויות להסביר את הקשר שנמצא גם בפרקינסון וגם בדמנציה".
ד"ר פולינה ספקטורצילום: פרטיד"ר ספקטור מוסיפה כי פרקינסון ודמנציה הן מחלות נוירודגנרטיביות, כלומר מחלות שבהן מתרחש תהליך ניווני במערכת העצבים. "אמנם החלבון השוקע במוח שונה בין המחלות, אך קיימת ביניהן אסוציאציה קלינית וביולוגית. יש אף מחלה המשלבת מאפיינים של פרקינסון וירידה קוגניטיבית, המכונה דמנציה עם גופיפי לואי (DLB)".
לדבריה, אנשים עם מחלת פרקינסון נמצאים בסיכון מעט גבוה יותר לפתח דמנציה, כולל דמנציה מסוג אלצהיימר, וקיים גם רכיב משפחתי מסוים: במשפחות שבהן יש מקרי פרקינסון ואלצהיימר נצפה סיכון מעט מוגבר, אם כי נמוך, להופעת שתי המחלות בקרב בני משפחה נוספים.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי לא מדובר בהמלצה להתחיל לשתות קפה: "אנחנו לא ממליצים לאנשים שלא שותים קפה להתחיל לשתות", אמר ד"ר יו ג'אנג, מחבר המחקר הראשי ומתמחה מחקרי ב-Mass General Brigham בבוסטון, בריאיון ל-NBC News. "אנחנו פשוט רואים שעבור מי שכבר שותים קפה, התוצאות מרגיעות מאוד". כמו כן, הוא הדגיש כי "שתיית קפה לבדה לא מספקת אפקט קסם שמונע דמנציה".
קפה נטול קפאין לא הראה תועלת
אחת מנקודות המפתח במחקר היא ההבחנה בין קפה עם קפאין לנטול קפאין. בעוד שקפה ותה עם קפאין נמצאו קשורים לירידה בסיכון לדמנציה ולתפקוד קוגניטיבי מעט טוב יותר, קפה נטול קפאין לא הראה קשר מובהק לסיכון מופחת או לביצועים קוגניטיביים משופרים.
לפי החוקרים, ייתכן שההשפעה שנצפתה אינה נובעת מהקפאין לבדו. קפה ותה מכילים מאות תרכובות ביואקטיביות, ובהן פוליפנולים בעלי פעילות נוגדת חמצון ודלקת, שעשויות לפעול יחד או בשילוב עם הקפאין ולהשפיע על בריאות המוח. הקושי להפריד בין השפעת הקפאין לבין השפעתם של רכיבים נוספים במשקאות אלה מקשה על קביעת מנגנון הפעולה המדויק. לפי החוקרים, תהליך הוצאת הקפאין מהקפה מסיר גם תרכובות נוספות שעשויות להיות מועילות.
מעבר לאבחנות של דמנציה, החוקרים בדקו גם ירידה קוגניטיבית סובייקטיבית ותפקוד קוגניטיבי אובייקטיבי. משתתפים מילאו שאלונים שבחנו זיכרון, קשב, תפקודים ניהוליים ויכולות מרחביות. נשים מעל גיל 70 עברו גם מבחנים קוגניטיביים טלפוניים.
נמצא כי צריכה גבוהה יותר של קפה ותה עם קפאין הייתה קשורה לשכיחות נמוכה יותר של תחושת ירידה קוגניטיבית, ולביצועים מעט טובים יותר במבחנים אובייקטיביים. עם זאת, חלק מהמדדים היו גבוליים מבחינה סטטיסטית.
קפה לא מחליף אורח חיים בריא
החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר תצפיתי, ולכן אין ביכולתו להוכיח שקפה או תה מונעים דמנציה, והקשר שנמצא עשוי להיות מושפע גם מגורמים אחרים. ד"ר טל אורנשטיין, גריאטרית מחוזית במחוז מרכז של לאומית שירותי בריאות, מסבירה כי במחקרים מסוג זה קשה מאוד להפריד בין השפעת הקפה לבין משתנים נוספים המשפיעים על הסיכון לדמנציה.
ד"ר טל אורנשטייןצילום: דוברות לאומיתלדבריה, אורח החיים הוא הגורם המרכזי והמשמעותי ביותר בהקשר זה: "תזונה מאוזנת, הפחתת צריכת סוכר, פעילות גופנית סדירה, שינה מספקת והימנעות מעישון הם גורמים שהוכחו כמפחיתים סיכון לדמנציה", היא מסבירה. "מחקרים מצביעים גם על תרומתם של רכישת השכלה, שמירה על מעורבות קוגניטיבית וקשרים חברתיים". בדידות, היא אומרת, מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות דמנציה, בעוד שקשרים חברתיים הם גורם מגן.
בנוסף, היא מדגישה את חשיבות האבחון והטיפול בליקויי שמיעה וראייה: "ירידה בשמיעה נמצאה קשורה באופן מובהק לדמנציה, ויש עדויות לכך שטיפול בה עשוי להפחית את הסיכון", אומרת ד"ר אורנשטיין.
בהקשר לצריכת קפאין, מדגישים המומחים שיותר אינו בהכרח טוב יותר, וכי קפה ותה אינם תחליף לאורח חיים בריא. אנשים הסובלים מחרדה, נדודי שינה או הפרעות בקצב הלב נדרשים לנהוג זהירות בצריכת קפאין, ותוספות כמו סוכר ושמנת עשויות לצמצם חלק מההשפעה החיובית האפשרית.
