שריפות פסולת שמיתמרות שוב ושוב באזור שוהם, ראש העין והיישובים שסמוכים לקו התפר כבר לא נתפסות כ"מטרד ריח" בלבד: בימים האחרונים תושבים נקראו להסתגר בבתים בשל זיהום אוויר משמעותי, אחרי תקופה ארוכה שבה רבים מהם מדווחים על צריבה בעיניים וקוצר נשימה. מה המשמעות הבריאותית של חשיפה לעשן כזה - כאן ועכשיו, וגם לאורך זמן - ומה אפשר לעשות כשהבעיה הזו נמשכת כבר זמן רב?
ד"ר אסנת שטרייכמן, מנהלת מערך הריאות בבתי החולים בילינסון והשרון מקבוצת כללית, שהתארחה באולפן ynet, מסבירה שלחשיפה לחומרי הבעירה יש שתי סכנות מרכזיות: "הראשונה היא בטווח הקצר: כשכמות החלקיקים באוויר עולה בצורה משמעותית - במיוחד בשעות הלילה ובשעות שבהן ניתנות הנחיות להסתגר - יכולה לעלות התחלואה החריפה", היא מסבירה. צפו בריאיון המלא:
הנזק הבריאותי של שריפת האשפה: ריאיון עם ד"ר אסנת שטרייכמן
(צילום: ליאור שרון)
לדבריה, מטופלים עלולים לחוש קוצר נשימה, כאשר קבוצות הסיכון העיקריות הן אנשים עם מחלות נשימה ברקע, ילדים קטנים, האוכלוסייה המבוגרת ונשים בהיריון.
מעבר לכך, היא מדגישה שגם לחשיפה ארוכת טווח עלולות להיות השלכות: "לאורך זמן, כשכמות החלקיקים באוויר נמשכת - כולל חשיפה לבנזן - ניתן לראות ירידה בתפקודי הריאה, אפשרות להתפתחות מחלות של דרכי האוויר, וגם עלייה בתחלואה בסרטן".
2 צפייה בגלריה
נזקי שריפת הפסולת בשטחים בשליטת הרשות הפלסטינית מגיעים לישראל - ומייצרים אתגר בריאותי. ארכיון
(צילום: באדיבות תושבי שוהם)
עם זאת, ד"ר שטרייכמן מבהירה כי בשלב הזה עדיין אין נתונים שמאפשרים לקבוע שבאזורים הללו כבר קיימת עלייה בתחלואה בהקשרים האלה. לדבריה, מה שכן עולה מהשטח הוא דיווחים של תושבים על תסמינים כמו קוצר נשימה וצריבה בעיניים, ועל חוויה יומיומית של "חלקיקים בכמות גבוהה" שמפריעים לשגרה. בהקשר הזה היא מציינת כי במצבים כאלה אפשר גם לראות יותר הגעה למיון ויותר פניות לרפואה דחופה.
לא רק הריאות: כך משפיעה חשיפה לבנזן על הגוף
"בנזן הוא תוצר של תהליכי בערה, והחשיפה אליו - במיוחד כאשר היא מצטברת ומתמשכת - מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן", מסבירה ד"ר שטרייכמן. "רבים נוטים לקשר שאיפה של חומרים מזהמים בעיקר לסרטן ריאות, אך חשוב להבהיר כי במקרה של בנזן קיימת גם סבירות מוגברת להתפתחות סרטן הדם".
ד"ר אסנת שטרייכמןצילום: שלומי יוסףלדבריה, הפגיעה נובעת בעיקר מחלקיקים נשאפים זעירים במיוחד. בשל גודלם הקטן, חלקיקים אלה מסוגלים לחדור לעומק דרכי האוויר ולגרום לנזק. הם מעוררים תגובה דלקתית מקומית בדרכי הנשימה, שיכולה להתבטא כבר בשלב המיידי בשיעול, תחושת גירוי וקוצר נשימה. בחשיפה ממושכת, עלולה להיווצר פגיעה בתפקודי הריאות גם בטווח הארוך.
"הסיכון החריף והמיידי משמעותי במיוחד בקרב אנשים הסובלים ממחלות קיימות של דרכי הנשימה, כגון אסתמה או מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), שהיא מחלת הריאות השכיחה ביותר בקרב מעשנים", אומרת ד"ר שטרייכמן.
ומה לגבי החשש מסרטן - האם הסיכון עולה אצל תושבים שחיים חודשים תחת איום כזה?
ד"ר שטרייכמן אומרת שחשיפה הממושכת מעלה את הסיכון "פי כמה", ומסבירה שהסיכוי לחלות גדל ככל שהחשיפה ארוכה יותר. לדבריה, יש קשר בין היקף החשיפה לבין הסבירות לפתח סרטן בהמשך. לכן, אחת ההמלצות החשובות היא לצמצם חשיפה ככל האפשר: היא מזכירה את ההנחיות שעלו ביממה האחרונה - לסגור חלונות ולא להשתמש במזגנים שמאפשרים כניסת אוויר מבחוץ. לצד זאת היא מדגישה שהדרך הטובה ביותר למנוע את הסיכון היא לא לאפשר את השריפה במרחב הפתוח מלכתחילה.
ומה אם אנשים לא מצליחים לעמוד בהנחיות - לא סוגרים חלון "כי חנוק", או מפעילים מזגן כי קר לילדים או למבוגרים?
ככל שהחשיפה ממושכת יותר, כך עולה הסיכון. "סיכון לסרטן אינו נובע מחשיפה חד-פעמית אלא מחשיפה ממושכת, ולכן הניטור שהחל לאחרונה כדי להבין מהי כמות החשיפה הוא חלק חשוב מאוד בתהליך. אם יתברר שלאורך זמן החשיפה ממשיכה להיות גבוהה מאוד, יהיה צורך לנקוט באמצעים משמעותיים יותר מאלה שהתושבים עצמם יכולים לבצע".
גם שאלת משך זמן החשיפה לחומרים המסוכנים קריטית, במיוחד על רקע העובדה שעמדת ניטור הוקמה רק בדצמבר - כך שייתכן שגם קודם היו ריכוזים גבוהים בלי מדידה מסודרת.
2 צפייה בגלריה
הסיכון החריף והמיידי משמעותי במיוחד בקרב אנשים הסובלים ממחלות קיימות של דרכי הנשימה
(צילום: shuttersrtock)
ד"ר שטרייכמן מסבירה שהמידע מהמחקר באוכלוסייה הכללית מראה שככל שנחשפים יותר ויותר לבנזן, כך עולה הסיכון לפתח סוגי סרטן שונים. עם זאת, היא מדגישה שאין "מדד כמותי" שמאפשר להגיד כמה בנזן לאורך כמה זמן מיתרגם לסיכון מספרי, אלא רק את העיקרון שככל שהחשיפה עולה - כך גדל הסיכון. היא מוסיפה כי קיימת "כמות מותרת" של חלקיקים כאלה שאנו מנסים להישאר תחתיה, והמטרה של הניטור היא להעריך עד כמה הריכוזים בפועל חורגים ממה שמותר.
ילדים חשופים יותר לסכנה: "ילדים נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יותר להתפתחויות הללו. לכן ההמלצה להורים ולמשפחות שמתגוררים בשוהם, ראש העין וגם ביישובים נוספים באזור היא להתייחס במיוחד לשעות שבהן הריכוזים גבוהים יותר".
ד"ר שטרייכמן אומרת כי לפי הדיווחים מדובר בעיקר בשעות הלילה ולפנות בוקר - ואז היא ממליצה להימנע משהייה בחוץ. היא מוסיפה המלצה חשובה נוספת: "להימנע מפעילות גופנית בחוץ בשעות כאלה, משום שבמאמץ קצב הנשימה עולה - וכך עולה גם החשיפה. דווקא שעות הבוקר המוקדמות שלרבים נוחות לספורט אינן מתאימות כשהריכוזים גבוהים".
במקביל, היא ממליצה - ככל שניתן - להקפיד על סגירת חלונות ולהישאר בבית, ומציינת כי עצם העלאת הנושא למודעות והצבת עמדות ניטור הן התקדמות, מתוך תקווה שזה יסייע גם בקידום מניעה בהמשך. "אם מופיעים תסמינים כמו קוצר נשימה, שיעול או התלקחות של מצב קיים - זה הזמן לפנות לטיפול רפואי", היא אומרת לסיום.
קראו עוד בנושא זה:
